מה שהלב מסתיר

*כעבור שישה ימים*

נ.מ. רון

יצאתי מהמקלחת  והתלבשתי.

נעלתי נעלים ושמתי בושם.

לקחתי את הפרחים וירדתי למטה.

"היי," הארי ניגש אליי.

"היי, ראית את הרמיו..."

וואו.

הרמיוני עמדה מאחוריי בשמלה צהובה מהממת עם נזר זהוב בראשה.

"את... את מהממת." 

"תודה," היא חייכה בבישנות.

"תלמידי שנה שלישית עד שביעית," שמענו את קולה של מקגונגל.

"אתם מוזמנים לשולחן האוכל."

הזזתי להרמיוני את הכיסא לאחור ולאחר שהתיישבה התיישבי לידה.

התחלנו לאכול ואחרי כמה זמן הרמיוני אמרה "אני הולכת להתפנות"

"אוקיי," השבתי לה.

המשכתי לאכול את רגל העוף שבידי.

עברו עשר דקות והרמיוני עדיין לא חזרה.

נכנסתי לשירותים. "הרמ..."

נשימתי נעתקה.

ראיתי את הרמיוני ..

המשך יבוא

נ.ב. זה לא משהו מיני לא לדאוג

קישור לשמלה של הרממיוני:

https://i.pinimg.com/736x/23/c7/30/23c7302ca18a242e9394cea53a7eabc4.jpg

הפרק הקודם		הפרק הבא