החיים הנסתרים של מולי

אוקיי בעקרון זה היה אמור להיות המיון והפסקתי באמע הפרק בגלל שלא היה לי זמן

פשוט יש לי עומס ענקקק בלימודים (שבוע הבא חמש מבחנים אם זה מספיק לכם)

בנתיים תסתפקו בזה.

---------------------------------------

"תלמידי שנה ראשונה" אמרה פרופסור מקגונגל, אישה גבוהה בעלת פקעת הדוקה של שיער מאפיר. "התקרבו אליי בבקשה" .
תלמידי השנה הראשונה הצטופפו סביב פרופסור מקגונגל ובחנו אותה בעיניים חדות.
התלחששויות נרגשות נשמעו מקרב התלמידים, פרופסור מקגונגל השתיקה אותם והוסיפה בקולה העמוק "בקרוב מאוד, תלמידים, נכנס לאולם הגדול, בו ישבו כל תלמידי הווגוורטס, במרכז האולם תהיה מצנפת עליכם לחבוש אותה והיא תמיין אתכם לבית המתאים. יש שאלות?"
"אם אני לא מעוניין להיות בבית שהמצנפת שיבצה אותי?" שאל ילד גבוה ורזה עם שיער חום כהה.
"אני חוששת שאין מה לעשות במצב כזה.
עכשיו, בלי עיכובים נוספים בואו ניכנס לאולם."
תלמידי שנה ראשונה התקדמו לעבר דלתות נחושת גדולות ומרשימות, כשהתקרבו הדלת נפתחה מעצמה וקול מחיאות כפיים חזק נשמע מכיוון השולחנות הארוכים שלצד כל אחד מהם ישבו ילדי בית שונים.

הפרק הקודם