ילדותו של עין הזעם

פרק 5:מות המנהל

הוא עלה בצעדים קלילים עד לקומה השביעית והברדס החליק מראשו,כשהגיע לקומה השביעית הוא נעצר ומלמל:"אני רוצה להגיע למשרד של דמבלדור,אני רוצה להגיע למשרד של דמבלדור,אני רוצה להגיע למשרד של דמבלדור...

דלת  שלא הייתה קודם הופיעה מול הגבר ופסל של ציפור ניצב בדום,האיש ששמו היה-טינקוריס הוציא מכיסו שני דברים והחזיק אותם בידו,אחד מהם היה השרביט שלו העשוי מעץ בוציקה ומנימי לב של דרקון, והשני היה פתק ובו היה כתוב באותיות זהב נוצצות:

 סוכריית ברטי בורטס בטעם קיא

טינקוריס הסתכל על הפתק והתחיל לדבר אל הציפור כאילו היא חייה,וכך הוא אמר-"אנא הפני אותי אל המשרד של המנהל הרמנדו דיפט."

הציפור פתחה את פיה ואמרה בקול ציוצי וצלול-"סיסמא בבקשה."

טינקוריס לא היסס והשיב:"סוכריית ברטי בורטס בטעם קיא," הציפור הסתובבה על צירה ובמקומה הופיעו מדרגות, טינקוריס עלה בהם במהירות ונכנס בדלת שהייתה בראש המדרגות,הוא סגר אותה וסקר את החדר.

בחדר היו ארונות מלאים ספרים ושולחן ניצב באמצעו,בכיסא שהיה על יד השולחן ישב הפרופסור דיפט וישן שנת ישרים,טינקוריס הידק את אחיזתו על שרביטו והפנה אותו לכיוונו של הרמנדו מנהל בית ספר הווגורסט,ואז הוא לחש את הקללה הממיתה:"אבדה קדברה" והרמנדו דיפט לא נראה עוד לעולם.

קול פקיקה נשמע במערה שעל יד הים,טינקוריס נחת על רצפת האבן הקרה וסקר את יושבי המערה,המון אנשים ישבו על יד שולחן שעמד באמצע המערה ובראש השולחן ישב פרישידון,האיש הרע ביותר בעולם,קול קר וצלול התחיל לדבר ומילא את חלל החדר-"הרמנדו דיפט מת,תורנו לעלות לשלטון!" כתריסר אנשים הניפו את ידיהם וצעקו בקול רם,פרישידון הרים יד וכשכולם השתתקו הוא המשיך לדבר בקולו הצלול,כמו קול הציפור:

"התוכנית היא כזאת-אנחנו נתחלק לארבעה קבוצות,כל קבוצה תגיע ממקום אחר להוגוורסט,קבוצה ראשונה תהיה מופקדת על ידי והיא תתקוף מהיער האסור,קבוצה שניה תהיה מופקדת בידי לוגבוטם ותתקוף מהשמיים על מאטאטים,קבוצה שלישית תהיה מופקדת על ידי קיסגלינדון ביחד עם גמדוני הבית,הם יתקיפו את גמדוני הבית הגרים בטירה,קבוצה רביעית תהיה מופקדת על ידי ויסטורם ותלך לקחת את הענקים מהדרום בשביל לעזור לנו במתקפה.

כשויטורם יודיע לנו כשהענקים בידם אנחנו נצא למתקפה שניה על האולם הגדול,שם בודאי יאכסנו את כל המורים והילדים,נצטרך להרוג כמה שיותר הרבה אנשים.

האם כל זה מובן?"

כל יושבי האולם הנהנו בהסכמה.

אלסטור קם ממיטתו וירד במדרגות לעבר חדר המועדון של גריפינדור,מספר רב של ילדים התגודדו מסביב ללוח המודעות,על הלוח הייתה כרזה בצבע אדום ודמעות טיפסו לאט,לאט על גב הכרזה,בכרזה היה כתוב את המילים הבאות בכתב מסולסל:

אנו מצטערים להודיעכם כי המנהל של בית ספר הווגורסט לכישוף ולקוסמות נרצח אתמול בלילה על ידי אחד מצבאו של פרישידון, על יד דלת המשרד לא נראה שום עקבות, והפרופסור דיפט נמצא בקומה השביעית,מי שראה סימנים לרוצח, שיבוא אל המשרד מידית ומי שיודיע איך הצליח הרוצח להימלט יזכה בגביע שיהיה לזיכרון המנהל בחדר הגביעים,אנו יודעים כעת על דברים שנמצאו בקומה השביעית והכי ברור שהם של הרוצח,אם הם של מישהו הוא מוזמן לקחת אותם מהמשרד,שם מחכה לכם הפרופסור דמבלדור,הרכוש שנמצא הוא כזה:

א.שרביט שעשוי מעץ בוציקה ומנימי לב של דרקון.

ב.נרתיק עור כחול שבו נמצאו דברים חשודים מאוד שבמצב זה לא נוכל לגלות לילדים קטנים כמוכם מה הוא הכיל.

בנוסף אנו רוצים להודיע לכם כמה דברים שלא יתקיימו השנה עקב מות המנהל שלנו:

*כל התלמידים מתבקשים לא לצאת מהטירה עד להודעה חדשה ובעקבות זאת לא יהיו יציאות להוגסמיד בינתיים.

*משחקי קוודיץ' לא התקיימו השנה עד להודעה חדשה.

*שיעורים- טיפול בחיות פלא,תורת הצמחים והתגוננות מפני כוחות האופל לא יתקיימו עד להודעה חדשה.

שבוע טוב ויום נעים!

ממנו:צוות המורים בבית הספר הווגורסט לכישוף ולקוסמות.

חלק מהילדים שבשנה השביעית התחילו לצרוח על זה שאין יותר משחקי קוודיץ' ויציאות הוגסמיד וחלק צרחו משמחה על זה שאין את המקצועות-טיפול בחיות פלא,תורת הצמחים והתגוננות.

אבל לאלסטור לא היה איכפת הוא חשב רק על המנהל הטוב-הרמנדו דיפט/מנהל בית הספר הווגורסט לכישוף ולקוסמות.

קול נשמע מאחורי האישה השמנה ואלסטור נצמד לקיר לשמוע על מה מדברים האנשים שמשוחחים עם האישה.

"אני חייב להודיע משהו לתלמידים, תני לי להיכנס!" היה זה פרופסור סירנה,הפרופסור לטיפול בחיות פלא.

"אבל אין לך את הסיסמא,פרופסור דיפט אמר לי לא להכניס אף אחד בלי הסיסמא,אמרה האישה השמנה.

"אבל פרופסור דיפט לא נמצא כאן ואני יכולה להיכנס מתי שרק ארצה" סיננה סירנה.

"אין סיכוי!".

"דווקא יש,אבדה קדברה!," חור נפער בקיר במקום האשה השמנה ופרופסור סירנה נכנסה למועדון בכעס,לאחר מכן היא הוציאה מגילת קלף מכיסה והתחילה לקרוא:"הקבר של פרופסור דיפט נעלם למי שימצא אותו ישתלם לו בסוף.  

אתם בטח סקרנים מי מצא אותו,אז בואו נבוא לעתיד בערך 40 שנה קדימה:

סיריוס נכנס למערה עם בקביק והתכופף,המערה הייתה יפה להפליא והוא היה הראשון שמצא אותה,היא הייתה מערה קטנה בתוך העירה הוגסמיד ששם הוא התגורר בשנה שבה היה טורניר הקוסמים המשולש.

ישר בכניסה למערה הוא ראה קבר עליו היה כתוב באותיות שחורות-

פרופסור דיפט מת!

הוא פתח את הקבר בזהירות ומתוך הקבר עלה ריח של עשן תמיר,גופה גדולה בעל עיניים ירוקות עלתה והתיישבה על ידו,היא הייתה הגופה של הרמנדו דיפט המנוח.

הרמנדו התחיל לספר לסיריוס את כל קורות חייו ואיך הוא מת וסיריוס הבטיח לו שהוא ימסור ד"ש למודי.

שנה אחרי זה:

הגופה של סיריוס נפלה אל מאחורי הפרגוד,מודי היה לידו והוא הסתכל עליו בעיניים חודרות,סיריוס הספיק ללחוש למודי את הדבר האחרון שהוא אמר בחייו-"הרמנדו שולח ד"ש."

ואז הקללה "אבדה קדברה" פילחה את האוויר וסיריוס סנדקו של הארי:מת.

הפרק הקודם		הפרק הבא