לילי וג'יימס בהוגוורטס

"היי לילי " קרא לה רמוס " את יודעת מה מוזר ",

"מה ?"

"התשובה שהקראת בכיתה הייתה בדיוק כמו התשובה שלי "

"כן , זה מוזר " אמרה לילי והסתכלה על ג'יימס שקרץ לה .

"מר בלק ! "  צעקה פרופסור מקגנוגל לפני שהם יצאו לחממות לשיעור תורת הצמחים.

"פרופסור ! איך התגעגתי , לא יצאת לי מהראש כל החופש ! " חייך אליה סריוס בחיוך קורן בזמן שמקגנוגל הזעיפה פנים.

"ריתוק יומיים רצוף ! "

" פרופסור מה איתך . הכל בצחוק " קרץ לה ג'יימס

"זה לא על צורת הדיבור שלו זה על שפיצץ את השיעור של פרופסור מילנובר אתמול ! "

"נו כמו שג'יימס אמר , הכל בצחוק " אמר פיטר 

"כן פרופסור , חכי את זה ברוח טובה " הסכים רמוס .

"ריתוק יומיים רצוף , אין ויכוח ! " אמרה פרופסור מקגנוגל ופנתה לחדר המורים.

אחריי תורת הצמחים הם יצאו להפסקת הצוהריים.

"אוףףף אין לי כוח יותר !! " אמרה לילי שהצטרפה לחברותיה שישבו ליד האגם הקפוא.

"מה קרה הפעם ?" שאלה סופיה

"אני מהמרת שפוטר עשה משהו " אמרה לורי

"ואת צודקת !" אמרה לילי בקול מזויף של שמחה,

"מה הפוץ הזה עשה הפעם ?" שאלה מישל ,

"עד שסוף סוף יש לי את הזמן והכוח לדבר איתו על הנשף הוא מנפנף אותי ונעלם ! "

"אמרתי פוץ או לא אמרתי " חייכה מישל

"אני אומרת שתעשי לו מצפון על זה " אמרה לה לורי

"נכון , הוא מתחרפן כשאת עושה לו את זה " הסכימה סופיה .

"טוב , בואו יש ארוחת צוהריים" אמרה להם מישל והן עשו את דרכן חזרה לטירה .

הבנות התיישבו ליד הבנים בארוחה , ומתי שלילי התיישבה ליד סריוס הוא הביא לה חיבור ארוך.

"איך המצב בבית ?" הוא לחש לה באוזן

"לא טוב כל כך "

"אל תדאגי הכל יעבור . ואם את צריכה משהו אני פה "

"תודה " לחשה לו לילי ושחררה אותו מהחיבוק .

"גם אני רוצה חיבוק " אמר ג'יימס "נעלב" ,

"בוא אני אתן לך " חייכה אליו לילי חיוך מזויף,

"באמת ???!" שאלו כולם יחד ,

"לא! " אמרה לילי שהחליפה את מבטה למבט הקפוא ששמרה בדיוק לג'יימס פוטר .

"למה יש לי תחושה שאת כועסת על ג'יימס " אמר רמוס

"כי היא כן " אמרה סופיה

"למה ?!? " שאל ג'יימס

"למה ?!! , אממ.. אוקיי בוא נחשוב , אולי בגלל שאתה תמיד צועק ורב איתי על זה שאנחנו לא מדברים על הנשף ואז כשאני באה לדבר על זה איתך אתה מנפנף אותי ונעלם ! " צעקה לילי.

"אני לא נעלמתי ! אני הלכתי להוג..."

"הוג ? איזה מקום בדיוק זה הוג ? שאלה לילי רותחת מזעם

"שום מקום " אמר ג'יימס שהשפיל את מבטו

"כמו שחשבתי " אמרה לילי וחזרה לדבר עם הבנות.

"היי קרניים !" לחש פיטר

"אסור לך לספר להן על הוגסמיד או המפה ! " לחש סריוס

"כן, רך-כף צודק . גם ככה הן יודעות על הגלימה שלך " הסכים רמוס .

"אני יודע , מצטער . פשוט לא רציתי שתחשוב שנעלמתי ".

"שבע שנים ועדיין לא ויתרת " אמר לו פיטר

"נראה לך זנב תולע , היא בסוף תפסיק לשנוא אותי ",

"כן , שמענו עליך " צחק סריוס ,

"ירחנוי ?" שאל ג'יימס

"בוא קרניים, היא לא סובלת אותך ולא שמה עליך מהשנה הראשונה שלנו פה ".

"זה לא נכון ! " אמר ג'יימס . פיטר נאנח וסריוס גיחך.

ג'יימס קם ופנה לצאת מהאולם.

" אוי נו ג'יימס "  קרא אחריו רמוס

"על תעלב " הצטרף פיטר

"לא התכוונו לפגוע בנפש העדינה שלך " צעק לו סריוס.

הקונדסאים עזבו את האוכל והלכו להציק לג'יימס.

הפרק הקודם		הפרק הבא