שיימוס והרצח של הארי

שיימוס ישב וחשב.

הוא חשב על איך זה ייתכן שדין רצח את הארי. הוא ניסה למצוא לזה פתרון אחר. כל פתרון.

אלא שהוא לא מצא כלום. שום דבר. הכול העיד על כך שדין רצח בלילה את הארי. הארי אפילו הספיק לכתוב פתק- כנראה עם לחש אילם ללא שרביט- בו הוא כתב שדין רצח אותו. האם הפתק זויף? זה לא היה הגיוני. הכתב היה בבירור כתב היד של הארי. כנראה שהוא יאלץ פשוט להודות שזה אכן היה דין שרצח את הארי.

משפטו של דין עמד להתקיים ביום שאחרי ההלוויה של הארי. לא רצו לעשות אותו ביום של ההלוויה, כי כולם התאבלו על מותו של הארי, ולא רצו לקיים את המשפט ביום מותו- ולכן נדחה המשפט ליום המחרת.

שיימוס עמד להיות עד במשפט. הוא ידע שהוא יצטרך להעיד במשפט נגד דין, וזה הכאיב לו. הכאיב לו מאוד. הכאיב לו כל כך, שהוא שהוא לא ידע אם הוא יצליח לעשות את זה. אבל הוא חייב לעשות, הוא חייב להעיד נגד דין, נגד הרוצח- אלא שפתאום צצה בראשו מחשבה. ואל המחשבה הצטרפה עוד מחשבה. ועוד אחת. ולאט לאט, נבנה הפאזל בראשו והסתדר באופן מופתי.

הפרק הקודם		הפרק הבא