נכד וולדמורט

ואם שאלתם גם את ההסברים צריך לקרוא כי הוספתי גם שם משהו

ולפרק.......

סיום הנקודת מבט האחרונה של פרסי:
"מי אתם ומה אתם רוצים ממני?"
_________________________________________
נ.מ פרסי:
היו שם שישה אנשים אחד ממש זקן שלושה מבוגרים ושני נערים
הזקן כחכח בגרונו וכנראה בא לענות לי, אבל ברגע האחרון אנבת' עצרה אותו 'תודה לאלים, כי זה היה נראה כשזה עומד להיות ארוך ולא היה לי כוח'
אחרי שעצרה אותו, התקרבה אליי, שהתקרבה לחשה לי ביוונית עתיקה
εν ξέρω αν είναι τέρατα ή όχι, οπότε να είστε σε εγρήγορση
(ה.כ התרגום כבר בפרק הקודם)
ואז היא אמרה לי את שמותיהם של כולם והצביעה על כל אחד בתורו צחקתי ששמעתי את השם דמבלדור (כי ברצינות מה זה השם הזה, פעמון דלת טיפש?)
ואז ראיתי שהם לא מתכוונים להמשיך אז חזרתי על הסוף של השאלה "ומה אתם רוצים ממני?"
ואז פעמון דלת טיפש אמר "זה סודי ונועד רק לאוזניו של פרסאוס" התעצבנתי איזה חוצפן.
הוא בא, נכנס לבית שלי ,אוכל מהעוגיות הכחולות שלי ואז הוא עוד רוצה שאמא (שהיא תכלס בעלת הבית) ואנבת' יעזבו?!
"דבר ראשון" התחלתי לומר "תקרא לי פרסי, כי פרסאוס זה נשמע זקן ודבר שני ,כל דבר שנועד לאוזניי ,נועד גם לאוזני אנבת' ואמא שלי, אלא אם כן הן לא רוצות לשמוע ."אמרתי בהחלטיות ובעצבנות ואז הוספתי "ואם לא טוב לכם עם זה ,אתם מוזמנים ללכת"
"אוקי" דמבלדור אמר ושמעתי היסוס קטן בקולו? יכול להיות שרק דמיינתי
ואז קלטתי שפעמון דלת טיפש התחיל לדבר שוב "אז פרסאוס ג'- "פרסי" קטעתי אותו דמבלדור כחכח בגרונו והתחיל מחדש "אז פרסי ג'קסון ... אתה קוסם...
"אה.. זהו?" אמרתי לא כך מופתע
"כבר חשבתי שזה משהו רציני" אמרתי והתחלתי לצחקק
"אני רואה שאתה לא מבין את כובד הדבר" אמר אחד מהמבוגרים (נראלי סוורוס)  הושטתי את היד לפנים ברצינות ואמרתי "אבראקדברא" כולם התכופפו ואפילו נכנסו מתחת לספה ואני צחקתי כמו מטורף "מה קרה?" שאלתי בין ציחקוקי "המילה הזאת מאוד דומה לקללה ההורגת" הסביר פעמון דלת טיפש שאגב היחיד שנשאר רגוע ולא התכופף או ברח
"מגניב!" אמרתי מתלהב "אז אני יכול לעשות כל מיני דברים באמירת מילה אחת?"
"Εάν πρόκειται για φονική κατάρα, τότε πρέπει να είναι Η Kadabra χάθηκε η μετάφραση αυτού στα λατινικά είναι να σκοτώνεις "
(אם זאת קללה הורגת אני מניחה שזה אבדה קדברא שזה להרוג בלטינית)
לחשה לי אנבת', את האבדה קדברא היא אמרה בלי קול 'ברור שהחכמולגית שלי תענה על השאלה עוד לפני ששאלתי אותה' הנהנתי אליה והסתכלתי חזרה על פעמון דלת טיפש שבדיק בא לענות על שאלתי
"בערך, לא ממש" פעמון דלת טיפש אמר ולא הרגיש צורך להסביר ,עזבתי את זה ועברתי לדבר יותר חשוב
"יש לי ניחוש" התחלתי לומר פעמון דלת טיפש נראה מתעניין והמשכתי בדבריי "אתם באתם כדי להודיע לי שיש איוב מרושע שמאיים להשמיד את העולם ואתם צריכים עזרה בלעצור אותו?" עיניי הקוסמים נפערו אפילו העניים של פעמון דלת טיפש שדאג לשמור על פניו הבעה נטולת משמעות נפערו קצת "איך ידעת?"
הנער שנראה כמו גרסה קטנה שלי התפרץ (אני חושב שקוראים לו הארי) ואז הבנתי שאני לא יכול לענות על זה כאילו זה רגיל בחיים שלי כי אז הם יחשדו, החלטתי לעשות הצגה שלמה; "מה באמת?" שאלתי אם עיניים פעורות "אב-אבל סתם צחקתי" המשכתי באותו טון מבוהל כולם נראו מלאי הקלה ואני ידעתי שהצלחתי "אני יודע שזה קצת מבהיל אבל אם זה מרגיע אותך יש נבואה שאומרת שהארי" הוא הצביע על מיני מי "יביס את וולדמורט" 'חלק מהאנשים שישבו מולי השתנקו ולא הבנתי למה ,כנראה הם ממש מפחדים מהוולדי משהו הזה' וכמובן שאני המשכתי עם ההצגה "נבואה?, וולגישמורט? מיני מי התעצבן
"זה וולדמורט" פעמון דלת טיפש כחכח בגרונו (עוד פעם🙄 כאילו מה יש לו נתקע לו משהו בגרון?!)
"בכל מקרה רצינו להזמין אותך לבית הספר לכיש-"
"אתה הרגע אמרת שאתה רוצה להזמין אותי לבית ספר שלכם?" שאלתי בהלם (אמיתי הפעם)
"כדי שתחשוב שוב" אמרתי ברצינות תהומית
"כל בית ספר שהייתי בו התפוצץ/נשרף/קרס/הוצף
וכל דבר אחר שאתה יכול לעלות על דעתך"
"בכמה בתי ספר היית?" שאל סיריוס(?) בחשש
עשיתי כאילו אני סופר עם האצבעות "שמונה"
אמרתי,כולם היו בהלם,
"ההצעה עדיין בתוקף" אמר פעמון דלת טיפש אני רוצה להזמין אותך לבית ספר שלי הוגוורטס לכיש-"
קטעתי את פעמון דלת טיפש (עוד פעם) בצחוק
"קוראים *התנשפות* לבית *צחקוק* הספר שלך *התנשפות* חזיר יבלות?" שאלתי וחזרתי לצחוק
פעמון דלת טיפש נראה משועשע וכך גם כל שאר המבוגרים הילדה הסתכלה עליי כאילו אני מוצר חדש בחנות ומיני מי נראה יותר מעוצבן, 'אני לא מבין מה יש לו נגדי רק לפני כמה דקות הכרנו'
"אוקי..."התחלתי להגיד  "אבל יש לי הרגשה שזה לא הכל למה אתם באמת רוצים שאבוא לחזיר יבלות *צחקוק* שלכם?" שאלתי," דיברנו על וולדמורט נכון? סיריוס(אני דיי בטוח שזה הוא)אמר "אז הוא סוג של סבא שלך" "מה?!" קפצתי "אבל זה לא הגיוני"
"אני יודע שזה מבלבל, אך אבא של אמך הוא אכן הלורד וולדמורט" אמר פעמון דלת טיפש ישר הסתובבתי לאמא שלי לראות איך היא הגיבה ראיתי שהיא התחילה לבכות ישר אני ואנבת' הלכנו לחבק אותה וישר אחרי שהרגענו אותה נעצתי בהם מבט זועם וחזרתי להתיישב מולם "אבל מה קשור וולדמורט לזה שהוא צריך לבוא להוגוורסט?" חכמולגית שלי שאלה ואז אמרה בנימת זלזול קלה "אתם חשבתם שפרסי יעבור לצד האפל אם לא תעבירו אותו לצד שלכם שהוא הטוב כביכול,נכון?"ואז היא המשיכה לא נותנת להם לענות " ומי אמר שאתם הטובים? ומה וולדמורט הזה עשה בכלל?"
מיני מי עכשיו היה נראה כאילו הוא עומד להתפוצץ
"הוא רצח את ההורים שלי ואת אומרת שהוא טוב?"
"לא אמרתי שהוא טוב, אמרתי שאתם פשוט באים אומרים שאתם הצד הטוב ושצריך להצטרף אליכם.
אבל גם הצד השני היה בא ואומר בדיוק אותו דבר, אולי הוא רצח את ההורים שלך תוך כדי הגנה על עצמו?!... אני לא יודעת ולכן אני רוצה לשמוע את הסיפור המלא בלי השמצות ובלי שקרים" חכמולגית אמרה בקול חמור 'אני באמת לא יודע מה הייתי עושה בלעדיה' "ואיך תדעי שלא נספר שקרים או השמצות?"
אמר סנייפ בקול מזלזל "אני שניה חוזרת" אמרה לי אנבת' והלכה לחדר אמבטיה כעבור דקה שכולנו חיכנו לאנבת' היא חזרה ואמרה "אנחנו מחכים לריינה ופייפר" כל השאר לא הבינו ואני מיד קלטתי למה היא התכוונה
כעבור חצי דקה נשמעות דפיקות בדלת ואנבת'
הלכה לפתוח אותה....

הפרק הקודם		הפרק הבא