4 קונדאסים.

ברגע שהיא העתלפה בראש שלי התרוצצו בראשי,

האם היא גילתה לו את הדרך הקלה להינצל ממוות או הדרך

עם ההורקסים?

וגם מחשבות כמו, זה היה וולדרמורט? מה הוא עשה לה?

למה הוא לא פגע בה? גאש!

אבל לא היה לי זמן לחשוב עליהם, אני חייבת לדאוג לכריסטינה,

היה לי כישוף בראש אבל לא הייתי בטוחה אז שלפתי את הספר הכישוף שלי 

שלפתע הם הגיעו,

הקונדאסים.

סיריוס הביט בכריסטינה על הרצפה ואז בי מחזיקה את הספר שלי,

נהדר, עכשיו הם חושבים שאני פגעתי בה.

סיריוס שרק והתקדם בביטחון לכריסטינה, "תזכירו לי לא להיכנס

לשירותים לבד," אמר ובדק את פעימות ליבה.

או שכנראה הם טיפשים מדי. 

אבל יש אחד שהוא לא טיפש, הצצתי ברמוס וראיתי שהוא מנענע את 

ראשו לשלילה, כאומר 'לא עכשיו,'

ג'יימס הרים את כריסטינה והתחיל לשאול שאלות עם סיריוס בזמן

שרמוס ופיטר שותקים והולכים אחרינו למרפאה.

גברת פומפרי ביקשה מהם ללכת וקראה לדמבלדור,

ברגע שהוא הגיע סיפרתי לו מה שאני יודעת, ומה שאני

חושבת שקרה.

כשסיימתי הוא רק ביקש ממני להודיע לו מה כריסטינה יודעת והלך משם 

ממשיך לחשוב על מה כסיפרתי לו.

יומן יקר.

הוא יודע, וולדמורט יודע איך להינצל מהמוות,

בין אם זה הכישוף האפל של סבתא רבתא רבתא

שלי ובין אם זה

הכישוף הקל של אימי.

סביר להניח שכרסטינה סיפרה לו את

הכישוף האפל,

ואני רק יכולה לקוות שנישמתו תהרג בדרך שהוא 

מחלק אותה להורקרוקסים.

עדכונים בהמשך.

חתמתי את שמי וברגע שעשיתי את האות האחרונה כריסטינה

התעוררה והתחילה לצרוח, היא צרחה את שמי, את שמו של וולדרמורט,

ואת המילה.

"מוות! מוות!" ניסיתי להרגיע אותה באמת שניסיתי אבל

היא רק המשיכה לצרוח והתחילה למעט את שמי ויותר את

שמו של וולרדמורט.

יבבה נפלטה מפיי ואז הדמעות התחילו לרדת באיטיות, גורמות לי להבין שהחברה

הכי טובה שלי תסבול בגללי לכל משך חייה.

והכול בגללי.

הלילה ירד, הדמעות לא הפסיקו לרדת, וכריסטינה רק המשיכה

לצרוח מילה אחת "מוות"

בלילה החלטתי לחזור לחדר שלי ולנסות לישון למרות שאני בטוחה שאני לא

יצליח.

שהגעתי לחדרי כול הבנות ישנו ואור הופיע מליד המיטה שלי, הלכתי 

לאט לאט ובשקט ואז הדבר הכי מוזר זה שרמוס היה שם.

"את חייבת לי עכשיו," אמר  ושילב את זרעותיו,

הבטתי במבטו ואז הסתכלתי מסביב.

"בסדר," אמרתי.

הפרק הקודם		הפרק הבא