|
סתם הערה: הפאפניק בנוי מפרקים קצרים שלא קשורים אחד לשני, כלומר זה שהארי ניצח את וולדי בפרק הקודם לא אומר שהוא לא יכול להיות תלמיד שנה ראשונה בפרק הזה.
עוד הערה שהיא לגמרי לא סתם: להלן פרק שמוקדש כולו לאדונית האופל וגבירת החשכה, אוכלת המוות החי הראשית... ג'יי קיי רולינג!!!
האגריד הוביל את תלמידי השנה הראשונה אל האולם הגדול, הם בהחלט היו נרגשים.
"אני רק מקווה שאתמיין לגריפינדור" אמר רון להארי בחשש "כי אם לא נהיה באותו בית אז זה ממש יתקע את ג'יי קיי רולינג באמצע הכתיבה של הארי פוטר..."
'ג'יי קיי רולינג' חשב לעצמו הארי, הוא הרגיש שהוא הולך לפגוש את השם הזה היום עוד כמה פעמים...
מאחור נדחף תלמיד שמנמן אחד עם גלימה בלויה וקרפד גוסס כדי להתקרב להארי "אני לא מאמין..." מלמל נוויל ברעד "אחי, אתה הארי פוטר?"
"לא." התמתח הארי "אתה כנראה מחפש את הילד השני עם צלקת קסומה בצורת ברק על המצח."
נוויל הסמיק.
"אני אהיה בסלתי'רין." הכריז בביטחון דראקו מאלפוי מאחוריהם.
"אם אתה אומר..." הנהן הארי "ואני דווקא חשבתי שתלך להפלפאף עם הלב המתוק שלך..."
רון לחש לו "הארי, אתה ממש ציני היום, שמת לב?"
"ואתה עם ההבחנות המדהימות שלך תלך לתוכנית-מחוננים-ברייבנקלו על בטוח." מלמל הארי בעצבנות "ככה זה. היום יש לי ראיון עבודה."
"ראיון עבודה?" פערה הרמיוני עיניים בסקרנות.
"אפשר לקבל את תשומת לבכם?" הקישה מקגונגל במזלג על כוסה.
"בטח!" חייך הארי בכעס וקרע בידו מפית נייר "כמה צומי שרק תרצי..."
"פוטר!" היישירה אליו מקגונגל מבט "על החוצפה שלך אני מורידה 20 נקודות מבית... מבית... מבית... פוטר! תשתוק, בסדר?"
"אלפי סליחות, המורה." נאנח הארי.
"מעולה." חייכה מקגונגל בסלחנות "ועכשיו נתחיל בטקס המיון."
פילץ' נשלח במהירות וחזר כשבידו ניצבת מצנפת המיון חומה ורועדת כבכול שנה.
המצנפת הונחה אחר כבוד על השולחן המעוטר פתחה את פייה והחלה לזמר-
"רציתי כמו בכל שנת לימודים
לשיר לכם איזה שיר משעמם ומרדים
שמספר את אותו דבר כמו שנה שעברה
עם מנגינה קצת שונה ודכאוניות יתירה
אבל השנה בתרדמת החורף הארוכה
פתאום עלתה בי איזו מחשבה מבריקה
במקום חירטוט מוגזם בחרוזים גרועים
שבתכל'ס אף פעם לא מתאימים למילים
אני פשוט אעשה לכם קטע ראפ חבל על הזמן
משהו מטורף, שיגרום לקווירל לרקוד עם הטורבן
ואז אמרתי לעצמי זה אכן רעיון גאוני
אבל הוא לא מתאים למצנפת דכאונית וקשישה כמוני
אז בא נחזור זריז על סגולות הבתים הנבחרים
לסלית'רין המרושעים, להפלפאף חסרי-הכישורים
לרייבנקלו החנונים חסרי החברים
ולגריפינדור הארי פוטר וכל הנשארים.
לילה טוב."
"טוב לפחות אי אפשר לומר שאתה הבן אדם הכי הורס שמחות בחדר עם ההערות הטיפשיות שלו" לחשש רון להארי.
"אבל מצנפת היא לא בן אדם" ענה הארי
"אוקי. אחרי התשובה המיותרת הזאת אני מודיע לך שגם אם מצנפת היתה בן-אדם אתה עדיין היית הבן אדם עם ההערות הכי מציקות בחדר." נאנח רון
"שקט מתחילים!" התעצבנה הרמיוני.
"זביני בלאייז" קרא דמבלדור
"והנה עוד אחד שישאר אנונימי לכל חייו..." מלמל הארי
"סלתי'רין" קראה המצנפת "ושקט, הארי. זה מבלבל אותי כשמדברים..."
הארי הסתובב בהלם.
"גריינג'ר הרמיוני"
"בוצדמית ארורה" מלמל דראקו "ואני אומר את זה למרות שעוד אין לי מושג שאני הולך לשנוא אותה לכל החיים."
"גריפינדור" הריעה המצנפת ואז קפצה "יוו, התכוונתי רייבנקלו, בלבלת אותי מאלפוי. מה הקשר בין הרמיוני לגריפינדור?"
הרמיוני התיישבה בשולחן גריפינדור לקול תשואות התאומים וויזלי ולקול הקללות שסינן דראקו.
"וויזלי רון"
"לונג... לונגב... לוגנב... נוויל"
"מאלפוי דראקו"
"פוטר הארי"
הארי ניגש בחשש אל שולחן הצוות ,שלף כמה דפים והושיט למקגונגל. אחר כך ניגש וחבש את המצנפת.
"טוב... מעניין." אמרה המצנפת "אני רואה אצלך לא מעט שכל ונאמנות ומצד שני שאפתנות ללא גבולות. היית יכול להצליח מאד בסלית'רין..."
"אוקי" אמר הארי "אני חייב לציין שזה נשמע כאילו את מקריאה את זה מפרוטוקול של ישיבת מורים או מאחת ההערות שלי בתעודה."
"וואו" המשיכה המצנפת "אני רואה אצלך גם הרבה ציניות ולשון חדה במיוחד."
"טוב, עכשיו את סתם נשמעת כמו פרופסור טרלוני"
"ואני גם רואה אצלך לא מעט חוצפה. היית יכול להצליח בתור מוכר בחנות תעלולים או אדון אופל."
"את בכלל אמורה להגיד את זה?"
"אני יכולה להגיד מה שאני רוצה. אני יכולה להגיד הכול! וכל מה שאני אגיד ייקבע לך את המשך החיים אז כדאי שתדבר בכבוד."
כאן נפל להארי האסימון "אז כל החיים שלי נקבעים לפי החלטה של מצנפת קרועה? איפה כל מה שדיברו איתי על העצמה אישית וכל זה?"
"אתה עם ההבחנות המדהימות שלך תלך לתוכנית מחוננים ברייבנקלו על בטוח!" גיחכה המצנפת.
"היי, אני אמרתי את זה מקודם לרון." מלמל הארי "רגע, התכוונת ברצינות? אני לא רוצה להיות ברייבנקלו! זה אשכרה בית של מוזרים שעושים כיף מכתיבת פאפניקים מצחיקים, זה הלונה-לאבגוד-פארק, זה המקום מפגש של כל הילדים התמהוניים שמדברים לעצמם וממלמלים שטויות שנשמעות חכמות."
"מה הולך שם? למי הוא מדבר?" לחש פרופסור פליטיק להאגריד הגבוה ממנו פי 15.
"איי, הארי. אתה בחיים לא תהיה ברייבנקלו, אתה לא מספיק חכם בשביל זה..." אמרה המצנפת בקול רך "אתה אפילו לא גילית מי אני באמת..."
"מה זאת אומרת מי את?" לקלק הארי את שפתיו "את מיצי, מצנפת המיון האגדית, לא?"
"אוי הארי..." נאנחה המצנפת "טוב, אני צריכה להחליט על הבית שלך. אז סגרנו על גריפינדור?"
ואז נפל להארי האסימון פעם שנייה באותו יום. הוא התכופף להרים אותו ולפתע הוא קלט.
"את ג'יי קיי רולינג! את מחליטה על העתיד שלי, על העבר שלי ועל ההוה שלי. את שמת אותי אצל הדארסלים, את הרגת את הוריי והכי גרוע, את זאת שגרמה לכך שהחבר הכי טוב שלי יהיה גי'נג'י! לכן את יודעת הכול על הכול ומחליטה על כולם!"
היה רגע של שקט ,הארי הרגיש מאושר בכך שהוא פתר את סוד המצנפת ואז המצנפת אמרה
"וואו הארי, הלכת רחוק. ג'יי קיי רולינג היא בכלל גברת נוריס, אהובתו של פילץ'."
הארי כמעט חטף שבץ מההלם שג'יי קיי רולינג היא חתולה וזה בהחלט מוזר מאד ביחס לזה שהוא היה בסך הכול תלמיד שנה ראשונה לפני המיונים ולא הייתה סיבה שהוא ידע שגברת נוריס היא חיה ולא אישה.
"אני בכלל העטרת של רוונה רייבנקלו" אמרה המצנפת "ואחרי איך שדיברת על הבית שלי אני לא ממש בעדך, אתה יודע..."
ואז היא צעקה
"סלית'רין"
האולם השתתק. סנייפ כמעט חנק את עצמו, סקאברס העכברוש כמעט חנק את עצמו והטורבן של קוירל כמעט חנק את קווירל. אחרי עשרים שניות סלית'רין התחילו להריע בקולי קולות ולצעוק "לחיי אדון האופל הבא -הארי פוטר!!!"
"תנו לי צומי בבקשה!" הקישה מקגונגל במזלג על כוסה והחזירה להארי ההמום את הדפים שהוא נתן להם.
"אז אחרי שעברנו על קורות החיים של הארי פוטר" קרא דמבלדור "וראינו שם דברים מדהימים במיוחד שרוב האנשים לא היו עומדים בהם כמו הבסת אדון האופל ואכילת סוכרייה בטעם נזלת החלטנו לקבל אותו לצוות החינוכי. קבלו את הארי פוטר הפסיכולוג והיועץ החינוכי של בית הספר!!!"
אוקי, כאן התאומים וויזלי קלטו שהארי הולך להיות מורה והתחילו לצעוק "לחיי אדון האופל הבא-הארי פוטר!"
הרמיוני ניגשה לבקש חתימה.
סנייפ נחנק סופית.
המצנפת התפוצצה לאלפי קרעים.
גילדרוי לוקהרט הצטלם איתו.
"מה אתה עושה כאן, אתה אמור להגיע בספר הבא." לחש לו הארי
"פשוט חיסלתי את מפלצת הבנשי בהוגסמיד אמרתי נקפוץ" אמר גילדרוי וקרץ לקהל שלא השיב לו קריצה.
הארי ניגש לשולחן הצוות, התיישב לייד קווירל והניח יד על כתפו בחביבות.
קווירל התפורר.
"אוקי, חיסלת את אדון האופל פעמיים, נוסיף את זה לקורות חיים" חייך דמבלדור.
סנייפ הובל לקבורה בבית העלמין במכתש גודריק.
|
0 חרמשים
(5) 3 דירגו
כותב: 
ID : 14343
השיר של המצנפת מעולה
