לאהוב עד מוות

תחילת הקרב

לאחר שהיו כמה חודשים בחדר הנחיצות, הבינו הלמידים שהם לא יכולים להמשיך כך. הם חייבים לעשות משהו.
אבל באותו היום, אוכלי המוות התחילו קרב עם המורים המעטים שנשארו נאמנים לדמבלדור, ונשארו בהוגוורטס.
המורים האלה היו בעצם, מורה אחת בלבד: פרופסור מינוורה מקגונגל, המורה לשינויי צורה.
"לא אעזוב לעולם, אשאר נאמנה לדמבלדור!" נשבעה. מקגונגל, בעוד כל האחרים ברחו, חוץ מסוורוס סנייפ, שנעשה מנהל הוגוורטס, כיוון שעדיין היה אחד מאוכלי המות, למרות שאולי קצת בגד בוולדמורט, הוא נשאר נאמן.
"חייבים לעשות משהו!" אמרו כל התלמידים, חוץ מתלמידי בית סלת'רין, שרבים מהורייהם היו אוכלי מוות.
אוכלי המוות הטילו קללות על פרופסור מקגוהגל, שהתלמידים ל יכלו לשאת זאת עוד, והקרב התחיל.
"שתק!" צעק נוויל, וכיוון את הקללה לעבר בלטריקס לסטרייג', שענתה את הוריו, והוא רצה נקמה.
"אקספליארמוס", "שתק", "קרושיו", "אבדה קדברה!" אובליוואטה", "אינקרצרוס", "סילנציו". אלה היו הקללות העיקריות שנשמעו בזירת הקרב. הרבה נהרגו, והרבה המשיכו. היגיעו גם הורייהם של הילדים, ועוד כל מיני אנשים לעזרה בקרב. פרד ואנג'לינה נלחמו זה לצד זו, מגינים אחד על השני ועל עצמם.
אך לפתע, נשמעה צעקה, שבגללה נפסקו כל הקרבות. בלטריקס לסטריינג', ממוחית לקללת הקרושיו, עינתה את נוויל, כפי שעינתה את הוריו. "תצעק עד שתשתגע כמו הורייך!" צעקה בלטריקס, וצחקה בצחוק מרושע.
"קרושיו, קרושיו, קרושיו, קרושיו!" המיכה בלטריקס. נוויל זעק בכאב. לבסוף, הארי לא היה יכול לשאת זאת,
וצעק: "שתק!" לעבר בלטריקס לסטריינג', הקללה פגעה בה, והיא שותקה. "אקספליארמוס!" צעקה הרמיוני, ו בלטריקס נפרקה מנשקה.

הפרק הקודם		הפרק הבא