בת מוגלגים

ג'נה ואמה ירדו מהרכבת, ושמעו קול קורא: תלמידים חדשים אלי, תלמידים חדשים אלי!" הן הלכו לכיוון מקור הקול, וראו את האגריד. "האגריד!, מה אתה עושה?" שאלה ג'נה. "אה, ג'נה, גם את פה. אני פה מוביל את החדשים לטירה" הסביר האגריד. "מי זה?" שאלה אמה. "זה שומר הקרקעות, הוא לקח אותי לקנות את הדברים, כי ההורים שלי הם מוגלגים". "אהה" אמרה אמה.
כל התלמידים החדשים היגיעו והאגריד אמר: "תעלו על הסירות, כל שניים בסירה, ואני אהייה בסירה משלי, מובן לכולם?". "כן!" ענו כל תלמידי השנה הראשונה.
הם עלו על הסירות. ג'נה היתה בסירה עם אמה. האגריד אמר: שלוש, ארבע ו... צאו!" והסירות יצאו לדרך בעצמן. הם שטו בנהר, ופתאום התגלתה לעינייהם טירת הוגוורטס. "וואו!" נשמעה אמירת התפעלות בכל הגרונות. "זה כל כך יפה, נכון?" שאלה אמה את ג'נה. "כן, ממש יפה!" אמרה ג'נה. הם הגיעו לגדה, וירדו מהסירות. האגריד הוביל אותם אל תוך הטירה, ופתח את הדלת. בפתח חיכתה אישה קצת זקנה. "שלום תלמידים, אני הפרופסור מקגונגל" אמרה. היא הובילה אותם לכיוון חדר, ובו שרפרף, ומצנפת ישנה, עשויה טלאים טלאים. "עכשיו נלך לאולם הגדול, וכל אחד יחבוש את המצנפת על ראשו לפי רשימה שאני אקריא. כל ילד ימוין לבית; המצנפת תצעק את שם הבית שאליו הילד ימויין, מובן לכולם?". "מובן!" ענו כל תלמידי השנה הראשונה במקהלה. פרופסור מקגונגל לקחה את השרפרף ואת המצנפת, והובילה אותם לכיוון האולם הגדול, שהיה רחב ידיים, ותיקרתו שיקפה את השמיים שבחוץ. "עמדו בטור" אמרה להם. הילדים עמדו בטור. "אני אקרא שמות מהרשימה, וכל ילד בטורו ישב על השרפרף, וישים את המצנפת על ראשו, כפי שאמרתי קודם.
פתאום, פצחה המצנפת בשיר:
"אני מצנפת המיון נעים מאוד להכיר, אני אותכם אמיין לבתים!
מי שבליבו אמצא טוב- לב ואורך רוח, אותו אשלך להפלפאף, כן, זה בטוח!
את מי שבמוחו אמצא שאיפה לכוח, אודיע חיש את זה האיש לסלית'רין לשלוח.
כל אדם אשר בו אמצא חוכמה אותו לריינבקלו אשלח, כי ברייבנקלו יש אנשים חכמים מאוד!
אם אמצא אצל הילד אומץ לב ותושיה במוח- אותו אשלח לגריפינדור, יש בבית זה תושיה לדורות!
אז חיבשו אל תחששו, אותכם אני אמיין, רק חיבשו אותי על ראשכם!"

המצנפת סיימה את שירה, והשתתקה.
פרופסור מקגונגל הקריאה:
"ליילה סטאר" ליילה נגשה לשרפרף, התיישבה ושמה את המצנפת על ראשה. "רייבנקלו!" צעקה המצנפת. ליילה הלכה לשולחן רייבנקלו, אשר מחאו כפיים בקול רם.
"מרי נג'לטאן" מרי נגשה לשרפרף, במעט הססנות, התיישבה, ושמה את המצנפת על ראשה. "סלית'רין!" צעקה המצנפת. מרי הלכה לכיוון שולחן סלית'רין, שפרצו בתשואות רמות.
"ארני טירקל" ארני נגש לשרפרף, חבש את המצנפת, והיא צעקה: "גריפינדור!" ארני הלך לשולחן גריפינדור.
"אמה חיטפל" אמה נגשה לשרפרף ושמה את המצנפת על ראשה. "רייבנקלו!" צעקה המצנפת. אמה הלכה לשולחן רייבנקלו.
היו עוד הרבה שמות:
מני מקמילן, הפלפאף.
חנה פירני, גריפינדור.
נואל רימץ', רייבנקלו.
מימי עבס, סלית'רין.
ג'ימי ציקרל, סלית'רין.
פיליפ רודין, רייבנקלו.
ליבי טורל, גריפינדור.
לילי מירלל, הפלפאף.
ולבסוף נשמע קולה של הפרופסור מקגונגל: "ג'נה למגרד" ג'נה נגגשה לשרפרף, התיישבה עליו, ושמה את המצנפת על ראשה. המצנפת כיסתה את עינייה של ג'נה, וצעקה: רייבנקלו!" ג'נה שמחה שהיא עם אמה באותו בית, והלכה לכיוון שולחן רייבנקלו, לכיוון אמה.
היא התיישבה ליד חברתה, ודמבלדור התחיל לנאום: "זוהי שנת לימודים חדשה, ואני מקווה מאוד שתהייו ממנה, ותפיקו ממנה את המיטב. אני גם רוצה לאכל לכם הצלחה בכל מעשה ידייכם השנה, ולהגיד תודה לבוגרים שלנו תלמידי שנה שביעית, שבסוף השנה הזו יעזבו אותנו, וילכו לדרכם.
ואני רוצה רק להגיד  לכם עוד משהו אחד: בתאבון!" דמבלדור סיים, והתחיל להופיע אוכל על הצלחות. הילדי אכלו ופיטפטו. ג'נה מעולם לא ראתה כל כך הרבה אוכל: חסה, חומוס, נקניקיות, מרק, עוף, עמאפים למינייהם, פרות וירקות ועוד דברים רבים אחרים.
כאשר סיימו לאכול, מדריכי רייבנקלו קראו לשולחן לקום, וללכת אחרייהם לחדר המועדון.
המדריכים הובילו את כל הבית בין מסדרונות הוגוורטס, עד לקומה השביעית, שם היגיעו לדלת, ונגעו במנעול. על הדלת הופיעה צורת פה, והיא שאלה: "מה יש לו רגליים והולך על הראש?". "כינה" ענה אחד המדריכים והדלת נפתחה. הם נכנסו לתוך חדר רחב ידיים שהיה חדר המועדון של רייבנקלו.  "מעונות הבנים זה שם!" אמר אחד המדריך. "מעונות הבנות זה שם!" אמרה המדריכה. ג'נה ואמה הלכו לכיוון הצד שאליו הצביעה המדריכה, ונכנסו בדלת שעלייה היה שלט גדול: מעונות בנות שנה א'. הבנות נכנסו לתוך מיטות אפיריון, שהיו אחת ליד השנייה, ועלייהן היה חרוט שמן. המזוודות של ג'נה ואמה כבר חיכו להן ליד מיטותייהן. הבנות נשכבו, ונרדמו בין רגע.



תגובות!

הפרק הקודם		הפרק הבא