הקוסם היהודי

"תאצ'ר הרולד" הקריאה המנהלת מקגונגל מתוך הרשימה, קולה הנשי צרם באוזנו של יעקב. הוא ניסה לחשוב על משהו אחר, אך הקריאה של המצנפת "רייבנקלו" שברה את תשומת ליבו. הוא היה סקרן האם פי המצנפת נברא ביום שישי בין השמשות, בנוסף לפי האתון, הבאר והאדמה.
"תומאס טום", שוב צרם הקול הנשי של המנהלת.
"הפלאפף" הכריזה המצנפת.
_רגע, מצנפת זה נקבה, אולי יש איסור נגיעה?_
"וויט ג'סיקה"
_אני לא שומר נגיעה גם מגרביים, למרות שהן פריט לבוש ממין נקבה_
"הפלאפף"
_מצד שני הגרביים שלי לא מדברות_
"וויזלי כריס"
_אולי הן כן מדברות, פשוט אני לא שומע אותן_
"גריפינדור"
_אבל את המצנפת אני כן שומע_
"וויזלי קארה"
_אבל שמירת נגיעה זה מדין 'לא תקרבו לגלות ערווה'_
"רייבנקלו"
_אז נראה שמותר לי_ החליט יעקב, ובדיוק בזמן.
"יעקב זוננשטיין" קראה הפרופסור.
יעקב צעד במהירות והתיישב על השרפרף, ממתין למצנפת שתונח על ראשו.

"המ... זה מעניין" שמע יעקב קול בראשו, ברגע שהונחה המצנפת על ראשו, "אתה לא היהודי הראשון שאני פוגשת, אבל אתה בהחלט לא אחד שגרתי. יש בך רצון לידע רב, אמת, אך זה לא הכל. יש בך אומץ לפסיקת הלכה, יש בך החריצות להתמיד בלימוד, ויש בך הערמומיות של למידת הגמרא. מעולם לא פגשתי אדם כמוך, אשר יכול להתאים לכל הבתים. אולם, בו בזמן אין לי ספק בנוגע לבית אשר יתאים לך ביותר, *סלית'רין!*"
את המילה האחרונה צעקה המצנפת, ושקט השתרר באולם, יעקב היה השנה כמעט היחיד שנשלח לסלית'רין.
_לפחות זה אומר שלא יהיו לי יותר מדי הפרעות בלימוד_ שמח יעקב, והלך לשולחן הכמעט ריק של סלית'רין.

הפרק הקודם		הפרק הבא