משחק הצללים

האוויר בכפר נעמד מלכת כשהדמות בגלימה עשתה צעד נוסף קדימה.

טארק ורודאן החליפו מבטים חטופים, כאילו מנסים לגבש תוכנית תגובה.

"לא כדאי שתתקרב יותר," טארק הזהיר, קצה חרבו רוטט קלות כשהוא משגיח על צללי הגלימה.

הדמות עצרה, מרימה יד עטופה בכפפה דקה. "אין לי כוונה לפגוע בכם," היא אמרה.

קולה היה רגוע, אך עמד בו משהו מהדהד, כאילו הקול הגיע ממעמקי האדמה.

"אני כאן כדי לעזור לכם – אם תסכימו לקבל עזרה ממישהו כמוני."

"מישהו כמוך?" רודאן שאל, תוך שהוא מתמקם מעט מאחורי טארק. "זה אמור לגרום לנו להרגיש בטוחים יותר?"

הדמות צחקה קצרות, צליל שהדהד ונראה כמעט לא במקום.

"אין לי הרבה זמן להסביר," היא אמרה. "אבל אם לא תפעלו עכשיו, אתם תצטערו. הוא בדרך – והשאלה היחידה היא אם תהיו מוכנים כשזה יקרה."

"הוא?" טארק נעמד ישר, עיניו מתמקדות בגלימה. "למי את מתכוונת?"

"אתם יודעים למי," ענתה הדמות. "רוקווד קרוב יותר ממה שאתם חושבים, אבל הוא לא היחיד שאתם צריכים לחשוש ממנו."

"מה זה אמור להיות? איום?" רודאן נבח, אך קולו היה פחות בטוח מאשר קודם.

"זו אזהרה," הדמות אמרה, צעדה לאחור והצללים בלעו אותה מחדש.

"קחו את המפה שהשארתי לכם," היא הוסיפה. "אם אתם חכמים, תבינו לבד."

לפני שטארק או רודאן הספיקו לומר עוד מילה, הדמות נעלמה, כאילו כלל לא הייתה שם.

רק קצה של פיסת קלף מעוכה נחה על הקרקע, מחכה שיפתחו אותה.

הפרק הקודם		הפרק הבא