להיות אך לא לחיות

אלא  שהארי, רון, ג'יני והרמיוני כבר לא היו שם, הם ברחו החוצה בשקט עם הגלימה, אותה חטפו מידיו המזוהמות של פנריר גרייבק במהירות.
 לאחר שהתרחקו קצת מהאחוזה, עצרו, אך הרגישו שהם לא לבדם. הם שמעו רחש בוקע מבין העלים.
"הומנום רבליו" אמרה הרמיוני. דבר לא קרה.
"אני עדיין חושב שיש שם משהו!" אמר רון, והחל לחפור בערימת העלים. ג'יני ניגשה לעזור לו.
לפתע רון פלט: "איי!".
"מה קרה?" שאל הארי.
"משהו נשך אותי" אמר רון, והראה להארי את אצבעו המדממת.
"עכשיו אני בטוחה שיש כאן מישהו" אמרה ג'יני.
לפתע נמשמע קול, קול שהיה בדיוק כמו הקול שהארי שמע בחדר המועדון לפני שיצאו: אני המוות, באתי לקחת אותכם, חה חה חה...".
"כבר שמענו את הקול הזה!"  אמר הארי לרון.
"איפה?" שאלו הרמיוני וג'יני פה אחד.
"בחדר המועדון, לפני שיצאנו לדרך!" אמר הארי.
"לא טוב..." מילמלה ג'יני ופלטה קללה עסיסית. לפתע הארבעה ראו ברדס מזנק עלייהם, וחושך שרר בכל.

תגובות בבקשה

הפרק הקודם		הפרק הבא