הגילגול הבא

ג'יני העירה אותי: "פרד, אתה מבין אותי? בוא, קום". קימרתי את גבי לצורך התמתחות, והתחכחתי ברגלה של ג'יני באהבה.
"אממ... ג'יני, שנצא?" שאלה אמה.
"כן, כמובן" השיבה לה ג'יני. היא קיפלה את האוהל בעזרת קסמים, ויצאנו לדרך.
"בעצם... למה לא עשיתי את זה כבר אתמול?" שאלה את עצמה ג'יני בקול רם כשצעדנו ברחובות הריקים והאפלים. "אציו מטאטא קווידיץ'!" אמרה. חיכינו מעט במקום עומדנו, ובתוך דקות ספורות הגיע מטאטא.
"וואו!" אמרה אמה והסתכלה עליו בעיניים גדולות.
"בואי, אמה" אמרה ג'יני, לאחר שהתיישבה על המטאטא. היא לקחה אותי, ושמה אותי על בירכייה. אמה עלתה מאחורייה, במעט פחד.
ג'יני בעטה באדמה, ונסקה לאוויר, לעבר המקום שנראו בו שמיים כחולים, שמי ארצנו. לאחר כחמש דקות של תעופה, נחתנו על האדמה הפורייה של אנגליה.
"היידד!" אמרה אמה.
"תרצי שנחזיר אותך הביתה?" שאלה ג'יני.
"כן, בבקשה" אמרה אמה, וג'יני התעופפה עוד הפעם, למעלה, לכיוון ביתה של אמה שכיוונה אותה.
"תודה" אמרה אמה כשג'יני הורידה אותה בכניסה לביתה. היא הרימה אותי, אך ג'יני עצרה בעדה.
"אני אקח אותו לזמן מה, ולאחר אחזיר לך אותו, שיראה את משפחתו, את אחיו התאום" אמרה ג'יני.
"בסדר, אמציא סיפור" אמרה אמה, וקרצה לי. היא נכנסה, ואנו המשכנו לטוס, כשפניינו מועדות ל'מחילה'.

הפרק הקודם		הפרק הבא