יש אהבה, חברים וכמובן, פילוסופיה.

היי, אני יודעת שקצר, אבל לא נורא.. עדיף קצת מאשר כלום...

--

יום מס' 5 בשבוע הנחמד הזה:

יש.

יש.

יש.

יש.

יש!!!

ידעתי. ידעתי שמוני עשתה את זה בכוונה. כשהיא אמרה שנצא שבוע. היא ידעה שמחר יש יציאה להוגסמיד!!!

והדבר הכי טוב-

לא, לא, אני אספר את זה מההתחלה.

קמתי בבוקר עם הרגשה הרבה יותר טובה. רק התעוררתי, וכבר קיבלתי כרית בפנים.

"סוף סוף הסכמת להתעורר, סינדרלה?" שאלה סאל.

"תנחשי לבד." אמרתי לה בקול ציני וזרקתי עליה את הכרית. "ובכלל קוראים לה 'היפיפייה הנרדמת' אני לא בטוחה שמישהו אי פעם ידע את השם שלה."

"שיהיה." ענתה סאל.

"אני הולכת להתלבש ונצא. סבבוש?"

"טוב."

כשגמרתי להתארגן, ירדנו לאולם הגדול כדי לאכול ארוחת בוקר. לו, אלכס, מוני ואמלי כבר היו שם.

"נו, פרינסס," אמרה לו בקול מתגרה, "ספרי לנו קצת רכילות מהצהריים אתמול."

אז סיפרתי להן הכל.

"וואוו." זו המילה היחידה שהן אמרו.

"זה מוזר." אמרה אלכס אחרי כמה דקות, "אני לא רוצה לכער את האווירה אבל זה לא נראה לכן מושלם מידי?"

משכתי בכתפיי. "אני מעדיפה ליהנות כל עוד אני יכולה. אני מאוד מודעת לזה שקיים גלגל, ולפעמים אני אהיה למעלה, ואז אני ארד תחנה תחנה. אני רק מקווה שלגלגל תהיה הפסקת חשמל ואני אהיה למעלה קצת יותר זמן ואהנה מהנוף."

"זה היה עמוק." שמעתי קול עבה מוכר להחריד מאחורי. כשהסתובבתי עמד שם מי אם לא, כריס.

"כריס, איזו הפתעה." אמרתי בקול מופתע מלאכותי משהו, "אז אני מבינה שלא נדבקת ממני בסוף."

כריס חייך חיוך שומר סוד.

"איכפת לכן אם אגנוב את החברה שלכן לרגע?"

לא הייתה תשובה מפורשת, אבל זה נשמע כמו מלמולי הסכמה.

יצאנו החוצה, היו עוד כמה דקות עד לשיעור הראשון, וכריס ביקש שנשווה בין שתי המערכות, שלי ושלו.

אחרי שגילינו שאנחנו לומדים ביחד בשיקויים ("יאיי"), בתורת הצמחים ובתולדות הקסם, כריס פתאום תפס במותניי וירד לחצי קריעה כמו שעושים בסרטים (מעניין כמה זמן הוא התאמן על זה...), נישק אותי נשיקה אמיצה ללא דאגות ושאל, "ג'ס, האם את מוכנה לצאת איתי ביציאה להוגסמיד?"

לקח לי רגע לענות. עוד הייתי בהלם מהתנועה המוזרה ומזה שאני עדיין שוכבת באלכסון כשהוא מחזיק אותי בידיו החסונות.

"אהה..." ניערתי את ראשי, כדי שאוכל לחשוב בבהירות, "ונראה לך שלא אסכים כי...?"

הוא חייך ונישק אותי נשיקה אורכה שעוד לא הייתי רגילה אליה (אני כמאט בטוחה שהייתה פעילות עם הלשון), שיחרר אותי.

אבל לי זה לא הספיק. נצמדתי אליו ונישקתי אותו (נשבעת לכם שזה ממכר), והוא, מרוצה משהו, החזיר לי נשיקה.

כשהתנתקנו בסוף, לקחתי את ידו ומשכתי אותו לעבר שיעור תורת הצמחים.

הפרק הקודם		הפרק הבא