|
התנשמתי במהירות וקמתי מהרצפה מסתכלת סביב. אבא ואמא שלי נמעלמו. בעצם, גם לפני התאונה הזאת לא ראיתי אותם. הם כבר הלכו.
"אמא, מה זה היה??" קול של ילדה בערך בת 10 קטע את חוט המחשבה שלי.
היא הייתה ג'ינג'ית בדיוק כמו אמא וההאחים שלה.
"אה.. סלחי לי גברת-" אמר הארי "גברת וויזלי מתוק, מולי." אמרה אמם של הילדים בחיוך "אלה ג'יני," היא הציבעה על הילדה הקטנה,
"פרד וג'ורג'," יהא הצביעה לעבר שני ילדים דומים, בטח תאומים "פרסי," ילד גבוה ויהיר "ורון, הוא בגילכם." ילד גבוה עם אך ארוך וכפות רגליים גדולות.
"איך קוראים לך מותק??" היא שאלה.
"אמ.. אני אא.. הארי פפוטר וזו-" הוא החווה בידו עליי "מור סוואן"
לתגובה הבאה לא ציפיתי בכלל- ג'יני הפילה מידה כלוב של ינשוף אפור, פרד וגורג' שאלו "אפשר חתימה? נראה אותה ללי הוא ימות מקנאה!!!"
רון הביט בהארי בעניין ושאל "יש'ך 'תה יודע צלקת?..." ופרסי, למרות שניסה לרסן את עצמו לא יכל להימנע מלומר "וואו אתה תלמד בהוגוורטס, נכון??"
הארי נראה מבולבל וגברת וויזלי אמרה "די, ילדים! תתביישו לכם! במקום להתנהג אליו יפה ולעזור לו לעלות לרכבת אתם מתייחסים רק לזה שהוא מפורסם!"
ואני? אני לא הבנתי כלום!!
--------------------
אני יודעת שזה קצר....
|
0 חרמשים
(4) 5 דירגו
כותב: 
ID : 1858
אני מוכנה תשלחי לי ינשוף עם הפרק ואני יחזיר עם תיקונים
