לא כמו אבא

בקושי ישנתי.בשלוש בבוקר הלכתי לישון אבל מאלפוי חשב שיהיה מגניב שנעשה מסיבה עד הבוקר.הילד הזה התחלק על השכל!בסוף עם כל הרעש הלכתי לישון בחמש.כבר היה אור בחוץ אבל ראשי שקע בהרהורים מוזרים. הנה,אני שוב מרגיש את התחושה הזאתי.היד שלי.אני לא יודע של מי היא אבל היא נעימה... הייתי נותן כל סכום שבעולם כדי לגעת בה שוב...אם היה לי...אבי לא השאיר לי דבר מלבד שני אוניות שבע חרמשים ושלושה גוזים...

היום מקונגל אומרת לי את המשימה הראשונה שלי ואני מתרגש ברמווות!!!

אז אחרי שיעור לחשים יצאתי מהכיתה (בתקווה גדולה שעברתי את המבחן)אל המפלץ הגדול.

"סוכריות רחף" לחשתי. המפלץ קם לחיים ופינה לי את הדרך. מלא התרגשות עליתי במדרגות הלוליניות אל המשרד. באתי לדפוק על דלת העץ אבל היא נפתחה לפני שהספקתי לדפוק...

וככה עם יד מורמת עמדתי כמו מטורף מול--

"לילי" לא האמנתי "מתושפו?!" "מה?" "מה-את עושה-פה?!"

לילי נראתה רגועה לגמרי "בידיוק מה שאתה עושה פה..."

"נו,סלאזר,לילי,אתם מתכוונים לבוא...לפני שמצנפת המיון תברח לי פה..."

מקונגל נראתה רגועה ושלבה כמו לילי. לילי החזיקה בידי והתחילה למשוך אותי אל עבר השולחן הגדול. עצרתי."את..." "מה עכשיו?!"אמרו פרופסור מקונגל ולילי ביחד. "לא משנה" אמרתי ומלמלתי באוזניה של לילי "תפגשי אותי אח"כ בספריה...""טוב".

"סלאזר.תחבוש בבקשה את המצנפת ואולי היא תסביר לך את הסיבה שבגללה היא שיבצה אותך בסלית'רין.אני ולילי לא נוכל לשמוע אותה אבל אני מאמינה שתספר לנו אח"כ מה היא אמרה לך.זה חשוב לתהליך..."

הנחתי בקושי מסוים את המצנפת,היה ברור שהיא לא רוצה ליהות על ראשי אז מקונגל לקחה אותה מהידים שלי ושמה לי אותה על הראש.המצנפת הייתה זקנה מידיי כדי לעצור את התנועה החדה של הפרופסור והתיישבה על ראשי.

היה שקט.לא העזתי לדבר.לילי כבר לא נראתה רגועה כ"כ.שפתה של מקונגל רטטה מעט.המצנפת לפתע פתחה קרע גדול ודיברה אלי.

"הוי,סלאזר,סלאזר." "מה?!"שאלתי בלחש. "אתה בכלל לא דומה לאבא שלך,כלל וכלל לא..."גלגלתי עיינים והמצנפת המשיכה "אומנם סילת'רי-"

"אני לא רוצה להיות בסלית'רין!כולם שם כ"כ מגעילים!אני לא יכול לסבול יותר את זה!אני רוצה לעבור את התהליך המשמו שמה וזהו!"

לילי ומקונגל הסתכלו עלי כלא מאמינות.

"טוב.אתה דיי צודק" לחשה המצנפת לאוזני. 3 משימות וזהו,משימה אחת לכל בית אחר,בכל משימה תידרש להתמודד מול תכונה של בית מסוים.

המשימה הראשונה תיהיה של בית הפלפאף. מקונגל תקבע לך תאריך ושעה.אני אגיד לך מה המשימה ואתה תעשה אותה.פשוט."...אני לא שמעתי אותה.הורדתי את המצנפת והנחתי אותה על השולחן.לילי ומקונגל עדין היו מבוהלות מהצעקה שלי.

"אז,מה היא אמרה לך?"שאלה מקונגל.סיפרתי להם. יום חמישי ב-5. כן גם את יכולה לבוא לילי."אמרה מקונגל שלילי פתחה את פיה.נשמתי לרווחה,לילי, זה כל מה שאני מבקש...

הפרק הקודם		הפרק הבא