אהבה מעבר לפינה

חבר'ה!!!!!!!!! מתהעליכם!
תהנו... 
ליאל גונן- תודה כפרע שבטאת לי את זה כול כך טוב!!!!!!!!! משוגעת עלייך עד אין סוף!
אל תשכחו לרשום תגובות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
קוראים- מגיבים! תשננו את זה!
פרק מספר 5: טיול וזיכרונות
"ג'יני , ג'יני קומי!"העיר הארי את ג'יני
"למה?" שאלה ג'יני בישנוניות, כולה מבולבלת ועייפה. "כי כבר בוקר!" השיב הארי וציחקק למראה ג'יני המתמתחת. 
"הארי, רוצה שנטייל ביחד? רוצה שנצא לאיזשהו מקום ביחד?" שאלה ג'יני, "רעיון מצוין.מתי נצא ולאן?" שאל הארי. 
"אה שמעתי שיש מקום יפה צרפת, שם זה נורא רומנטי ויפה. בא לך?" שאלה, רוגשת ומסמיקה קלות.
"כן, מצוין! שנצא היום?" שאל הארי, מתרגש כמו ילד קטן שהוריו לוקחים אותו ללונה פארק.
"כן..." מלמלה.
"איזה כיף, תמיד חלמתי להיות איתך בפרטיות במקום יפה ורומנטי..." השיב הארי ונישק את ג'יני על שפתיה, "אוקיי. אז שנארגן את הדברים?" שאלה ג'יני אחרי הנשיקה.
"סבבה." השיב הארי.
"הרמיוני, אני יכולה לדבר איתך רגע?"ניגש הארי אל הרמיוני.
"כן, אני באה..." היא הלכה אחרי הארי שהוביל אותה לחדר של רון, ורון היה לבנתיים במטבח.
"הרמיוני, מה את אומרת על טבעת לג'יני?" שאל הארי. הרמיוני הבינה, ומיד פניה עטו הבעה חמורת סבר, כמו תמיד.
"אני לא רוצה להרוס לך את כל התוכניות," אמרה הרמיוני, "אבל זה מוקדם נורא, אתה לא חושב?" שאלה הרמיוני, מהססת.
"כן, את צודקת," השיב הארי לאחר מחשבה מעמיקה. "חוץ מזה, אנחנו יוצאים לטיול היום." אמר הארי בחיוך
"איזה כיף, לאן?"
"לצרפת," השיב, נלהב, "טוב נראה לי שאני אחזור, הרמיוני, תודה..." אמר הארי.
"בבקשה." השיבה הרמיוני.
הארי הלך לחדר של ג'יני שלבנתיים התלבשה, דפק על הדלת וג'יני אמרה, "אם זה הארי אז אתה יכול להיכנס אם לא אז עדיף שתחכה..."
"ג'יני, זה הארי." השיב הארי לדלת, כולו מפויס ומאושר.
"אה, תכנס." הארי נכנס ומצא את ג'יני מתאפרת. היא הייתה כבר לבושה. 
מכנס ג'ינס, גופייה צמודה בצבע לבן על מחשוף קצת עמוק.
הארי שכרגיל התפעל מרוב יופייה של ג'יני פשוט הלך ונישק אותה, היא הבינה ומסרה נשיקה. הארי שם את ידיו על מותניה וקירב אותה אליו, מצמיד אותה לגופו חזק-חזק.
הארי לא רצה להתנתק ממנה, והיא גם. 
הארי שילח את לשונו בין שפתיה, זאת הפעם הראשונה שהוא עשה את זה. הוא הרגיש שהיא משלחת גם את לשונה בין לשונו. הארי מעולם לא התנשק איתה ככה! זה הרגיש משונה.
אבל באיזשהו מקום... זה היה הדבר הכי מהמם שאי פעם התנסה בו.
לבסוף הם התנתקו, המומים.
"הנה, עברנו עוד שלב," מלמלה ג'יני, והארי צחק.
הם התחילו להתארגן לטיול, מאושרים עד הגג.
"הארי לכמה זמן נצא?" שאלה ג'יני.
"אנחנו כבר נראה..." השיב הארי.
בצהרים הכול כבר היה מוכן, ג'יני והארי עשו לחש הרחבה סמוי בארנקים שלהם. שניהם היו ארוזים עם הארנקים, הם הלכו לבשר למשפחה שהם יוצאים לטיול. המשפחה ברכה אותם והם החזיקו ידיים והתעתקו לצרפת, בצרפת המזג האוויר היה נעים מאוד. 
הארי וג'יני לא עזבו את הידיים. הם התחילו ללכת למסעדה שהייתה הכי קרובה אליהם, אבל המסעדה הייתה מוגלגית אז הם אמרו שהם ינסו מסעדות מוגלגיות ואז ילכו ליעדם.
"הארי, אני ממש אוהבת את המקום הזה." צהלה ג'יני. הארי בהה בה לרגע כמו מטומטם למשך כמה שניות: על שערה המתבדר ברוח, על שפתיה המלאות מזמזות שיר לא מוכר, על עיניה המרפרפות על כל האזור, ועל ריסיה הארוכים המטילים צל על לחיה.
"על מה אתה מסתכל, הארי?"
"לא, לא, על כלום..."
הם נכנסו למסעדה , ישבו וחיכו לאוכל. הם הזמינו בויאבז'. כמו שהיה בהוגוורטס, באותה שנה של הטורניר. הארי זכר היטב איך פלר דלאקור ביקשה את הבויבאז'...
הארי וג'יני חיכו לבויאבז' ולבנתיים דיברו. 
"הארי, אתה זוכר את הפעם הראשונה שבאת אלינו הביתה אחרי שרון, ג'ורג' ו... פרד חטפו אותך מהבית של הדרסלים?" שאלה ג'יני. כשאמרה את השם של פרד, הרכינה את ראשה.
"כן, כן אני זוכר... אני חושב שעד היום ורנון קם בלילה מכל פיפס. הוא בטוח שזה אני."
הוא אמר על מנת להצחיק אותה.
לא הצליח.
הוא לקח את ג'יני ואת כסאה ושם אותה לידו. ג'יני הניחה את ראשה על חזהו. דמעות נשרו מעיניה והארי ניגב אותן בעדינות. 
"ג'יני," מלמל את שמה בקול שקט, "את זוכרת שלא יכלת להיות בסביבה שלי?" שאל הארי, מצחקק. 
"נכון. אני מהרגע הראשון שראיתי אותך בתחנת הרקבת קינג קרוס, הייתי מאוהבת בך קשות..." השיבה ג'יני בחיוך. 
"סלו , סרוונו."(= שלום, זה הגיע) הארי וג'יני שמעו קול מאחוריהם.
ג'יני קמה מחזהו של הארי בחוסר רצון וחילקה את הבויאבז' בין שניהם. הארי וג'יני אכלו וגם עוד דיברו על זיכרונות מהוגוורטס. מצחקקים. מתמלאים עיניהם שוב בדמעות.
אחרי הארוחה הטעימה הארי וג'יני הלכו לבית מלון הסמוך למסעדה. שכרו חדר, אירגנו את הדברים. התקלחו (אומנם לג'יני יש הרבה יתרונות, אבל גם חסרונות: הארי התנצל בפני השכנים על הרעש הנורא. הוא לא רצה להביך את ג'יני- מה, יגיד שהיא שרה במקלחת?), התלבשו, צחצחו שיניים ונכנסו למיטה. ג'יני התקרבה אל הארי והניחה את ראשה על חזהו.
"הארי, אני יכולה לדבר איתך על משהו חשוב?"
"כן. על מה?
"אתה זוכר את צו'?" שאלה, והארי אוטומטית התקשח כששמה את שמה.
"כן , מה איתה?" 
"היא ביקשה ממני לזווג בניכם," אמרה לבסוף את מה שרבץ עליה במשך שנים.
"אבל אמרתי לה שאני לא יודעת אם אתה תרצה. כי בכל זאת, ידעתי שאתה לא בדיוק מת עליה, וגם רציתי שתישמר לי. זה בסדר מה שעשיתי?" ג'יני הסתכלה על הארי בהיסוס, כמו שלא ראה אותה אף פעם.
"ג'יני," הוא התרומם וחפן את פניה בידיו הגדולות, החמות.
"זה בסדר. בסדר גמור אם לומר את האמת. אני אפילו ממש מודה לך שעשית את זה, כי אני לא אוהב אותה. הרי מה זה משנה עם מי הייתי בעבר ומה קרה לנו, אם מה שיש לי עכשיו הוא הרבה יותר טוב?" לחש הארי והתקרב אל ג'יני. 
"אתה יודע שאתה רומנטי? וחמוד?"
"תמיד ידעתי שיש לי את הצד הזה. אהה, וחמוד- טוב, את זה רק את יכולה להגיד."
הוא החזיק את פניה בידיו ונישק אותה. היא גם לקחה את פניו ונישקה אותו, משלחת את לשונה בין לשונו, הדבר החדש הזה, שהם למדו.
הם התנשקו בהתלהבות כזאת עד שאם משהו היה מפריע להם עכשיו הוא היה חוטף צעקות מהארי וג'יני. 
ג'יני התנתקה מהארי כדי לנשום, אך הארי לא השאיר אותה בודדה למשך זמן רב.
הוא הצמיד את שפתיו אל שלה במהירות וכמעט באלימות, לא יודע איך לתאר את האהבה המשונה הזאת, האלימה.
היא הרגישה איך לשונו מתחככת בשיניה, והתענגה על ההרגשה.
איכשהו, היא לא הבינה וגם הוא לא, איכשהו היא כבר הייתה מעליו, שכובה עליו לגמרי.
"אני אוהבת אותך," אמרה בקול צרוד ונישקה את הארי.
"גם אני אותך."
הם התנשקו עוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם. עד שלג'יני פשוט נמאס, והיא החליטה כבר עכשיו להתקדם לשלב הבא.
"לא היום," לחש הארי, וג'יני נאנחה. הרגע המדהים- עבר.
היא הניחה את ראשה על הכרית והארי התקרב אליה שוב, מנשק אותה שוב עד שנרדמה. הארי לקח בעדינות את ידה של ג'יני והחזיק אותה חזק, כדי שהיא לא תיפרד ממנו לעולם. 
"אני מבטיח שאני אנחנו נעשה את זה," לחש באוזנה, ונרדם.
איך היה?????? אשמח לשמוע..
ת-ג-י-ב-ו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
פליזזזזזזזז זה עושה לי כול כך טווווווווב!!!!

הפרק הקודם