מזרקת המשאלות

פרק חמישי/הכישרון של לוק

לוק הייה מטושטש. הוא לא הבין-הרי כול משפחתו הגיעה לסילת'רין-ורק הוא ואימו הגיעו לבית גריפינדור. עדיין הרגשה כואבת בביטנו ביצבצה כול הזמן, בכך שלא הייה צריך באמת להיות קוסם. השולחן עם המפה האדומה והאריה הקופץ בתוכה מחאה כפיים והוא הבין שלשם שוייך. השרביט הלבן בכיסו ביצבץ מאט בקצהו והוא הלך להתיישב ליד החברים החדשים שלו שסימנו לו לשבת בכיסא ששמרו לו באמצע, ששמם היה טום ואנטרה. כשהתיישב נגמר כול המיון. לפתע, שם לב למשהו מוזר. דמבלדור, מנהל בית הספר שנרצח, הכה בכוסו לשקט במרכז שולחן המורים. כולם שקטו. דמבלדור ניגש אל מרכז שולחן האוכל למורים וגיחגך בגרונו.

"יש לי הרגשה עמוקה מאוד שעדיין לא סיפרו לכם שבזכות שיקוי החיים של פרופסור סנייפ חזרתי לעוד חמישים שנה טובות."

כולם מחאו כפיים. זה היה שוק אדיר. אנטרה וטום פערו את פיהם ולוק רק מחא כפיים.

"הובכן," אמר דמבלדור, והפסיקו כול מחיאות הכפיים והתחילו דיבורים. "ברכות לאנשים הצעירים שהתמיינו לביתהם. החלטנו לוותר על המנהג המטופש לדעתי לגביי שיר מצנפת המיון. אבל יש לי כמה הודעות נוספות."

כולם שקטו.

"יפה." אמר דמבלדור. והמשיך:

"השנה יצטרף אלינו למשרת ההגנה מפני כוחות האופל פרופסור לוקרהט לשעבר."

וחייך. כולם עוד הפעם פערו את פיהם והסתכלו אל לוקרהט שישב בסוף השולחן למורים בצד הימיני ביותר.

"מיכוון שהושלם תהליך הזיכרון שלו אך הוא לא יודע את ההמשך, תעדכנו אותו. ויש לי עוד דבר לספר לכם."

כולם שקטו.

"השנה יכנסו לבית הספר שנית הסוהרסנים. לא באישורי- באישור משרד הקסמים. משרד הקסמים והווגורטס לא בקשר כול כך טוב מאז ראשית המאה. אם תראו אחד מהם מתקיף- קראו מיד לאחד המורים שלידכם."



אחרי ארוחה טובה לוק, אנטרה וטום הלכו אל חדר המועדון שלהם. הם כבר ידעו את הדרך מ-ספרים שקראו במהלך הארוחה לשנתם הראשונה בהווגורטס. הם לא קראו הרבה- רק מהמקצועות שהכי ענינו אותם. לאחר שעברו את האישה השמנה לאחר שפרופסור מקגנוגל אמרה להם את הסיסמא החדשה לחדר המועדון של גריפינדור: "יותר מקומץ של אומץ", השלושה זחלו בתוך החור שבתמונה והתיישבו באח החמה בשלושה כורסאות עבים בצבע אדום בורדו והסתכלו אחד על השני.

"סהרסונים?" שאל לוק את אנטרה.

"שומרי אזקבאן." אמרה אנטרה. "אתה יודע מה זה אזקבאן?"

"כלא הקוסמים?" שאל לוק והיא הנהנה. טום סיפר לו בזמן הארוחה את כול המושגים שהוא צריך לדעת בקשר לעולם הקוסמים. טום קרץ לו והסתכל על אנטרה.

"ואם סוהרסן או שני סהורסנים יתקפו אותנו?"

"אז נלחם בהם בעצמנו." אמרה אנטרה והסתכלה על לוק ועל טום בבת אחת.



ללוק לא היה כישרון בשום דבר שניסה עד כו בשבוע האחרון. ולא שלא ניסה. בשיקויים פוצץ חצי כיתה בשיקויי הריפוי בגלל ששם קומץ של אש יותר ממה שהיה צריך מהשרביט, בשינוי צורה שינה את צורת הצלחות שנתנו להם במקום לעכבר לדרקון ענקי שפרופסור מקגנוגל נאלצה להחזיר אותו לצלחת בקושי רב. בהתגננות מפני כוחות האופל בכלל כשל בשל המורה הגרוע שהיה להם- 'פרוספסור לוקרהט', שאפילו כשפיו של עצמו שגואיים ולא על פי הספרים שכתב. בקדוויץ, לוק עף מהמטאטא בשנייה הראשונה שעלה וניצל בנס בקסם שעשה מהשרביט.

"אל תתבאס." ניסתה לנחם אותו אנטרה. "לא לכולם יש כישרון."

"אבל אם תיקח אותי לדוגמא בכישרוני בשינוי צורה, אז אין לך ממה לפחד." אמר טום ללוק ואנטרה הכניסה לו בוקס לצלעות. כשהגיעו לשיעור לחשים- לוק גילה את הכישרון שלו. בדיוק כמו אימו- הוא הייה טוב בכשפים. הוא כבר מהארוחה הראשונה בהווגורטס סיים לקרוא את ספר הלימוד של 'לחשים' לכול השנה. כשהגיע לשיעור ופרופסור פלוטיק ביקש מהתלמידים להשתמש בכשף 'וינגרדאיום לאביוסיה', לוק עשה את זה על הרגע הראשון. המורה מחא לו כפיים. טום, שישב לצידו, החליק לו כיף ביד ואנטרה קרנה מאושר, סוף כול סוף מצאו את הכישרון של לוק.

"אני רוצה לדבר איתך בסוף השיעור." ביקש פרופסור פלוטיק מלוק.


פרופסור פלוטיק נתן ללוק את כול הספרים של כול השנים בהווגורטס בבקשתו של לוק, וגם הוא, כמו אנטרה, קרן מאושר למשמע העניין.

"סוף כול סוף תלמיד שמצטיין במקצוע שלי!" אמר בשמחה אל לוק. "כבר שנים שאני מחכה לזה בקוצר-רוח!"
בלי לומר לאף-אחד, בסוד, נתן פרופסור פלוטיק ללוק קמע של עין רע.

"אומרים שזה סתם קמע." אמר פרופסור פלוטיק. "אבל תאמין לי, שהוא יתן לך מזל אדיר אם ישאר אצלך."

"תו..תודה." גימגם לוק והסתכל אל קמע עין-רע שנמצאת בכף-ידו הימינית.

----

אז זה הפרק החמישי...תגובות?

ואני בן!

הפרק הקודם		הפרק הבא