///

ביום ראשון בבוקר ג'יימס השתחרר מהמרפאה לאחר שהתאחו עצמותיו.

 בארוחת הערב, אמילי שאלה את ג'יימס:"מתי העונש שלך יהיה?".

"עונש על מה? מה עשיתי?" ג'יימס שאל בבלבול.

"העונש ממשחק הקווידיץ', אתה לא זוכר?"

"אני לא עשיתי כלום!" התרגז ג'יימס. "הוא שבר לי את המטאטא!"

"אבל אתה שלחת אליו קללת נעילת גוף, ו-"

"ומה? זה לא מצדיק עונש!" אמר ג'יימס וחתם את הדיון.

היה כמה דקות של שתיקה עד ש:"לעזאזל עם פילץ' הזה!" ניקו התיישב ליד ג'יימס והתחיל לשים אוכל בצלחתו.

"מה עשית עכשיו?" שאלה אמילי בסקרנות.

"עשיתיעלפיטרנסקללותפסואותי!" אמר ניקו תוך כדי שיש לו אוכל בפה.

"מה? זה מילה חדשה מה שאמרת עכשיו? כי אף פעם לא שמעתי אותה." אמר ג'יימס.

"תקשיבו טוב כי אין לי מספיק זמן לאכול אחרי זה. טוב, זה מה שקרה. ניסיתי את הקללה שג'יימס עשה עלי כשרבנו לפני הנשף על פיטר לורנס והחברים שלו, ("הצלחת?" שאל ג'יימס) כשבדיוק פילץ' עבר, אז הוא נתן לי עונש ואמר לי לבוא לאולם הכניסה בשמונה כדי לעשות את העונש שלי." אמר ניקו בלי לנשום.

"גם העונש שלי ב8." אמר ג'יימס. "בא נקוה שיהיה לנו אותו עונש." אמר ג'יימס בתקווה.

***

בשמונה ניקו וג'יימס התייצבו באולם הכניסה פיטר ופילץ' עוד לא היו שם.

"אם פילץ' לא יגיע בקרוב אני הולך." אמר ניקו.

"אם אתה תלך ילד, אני ידאג שיעיפו אותך מהלימודים." אמר פילץ' שהופיע משום מקום והבהיל את ניקו.

לאחר כמה דקות המתנה פיטר לורנס הגיע.

"לורנס ופוטר אתם תחכו כאן בזמן שאני מראה לניקולס את העונש שלו." פילץ' אמר בקול צורמני.

"אני לא איתם בעונש?" שאל ניקו בהפתעה.

"חשבת שאתה תהיה איתם?" שאל פילץ' ברשעות. "תגיד תודה שאתה לא איתם להם יש עונש יותר קשה. עכשיו בא אחרי."

ניקו נופף לג'יימס והלך אחרי פילץ'.

לאחר שפילץ' וניקו נעלמו מין העין היתה דממה, הראשון ששבר אותה היה לורנס. "אתה שאם החברים שלי לא היו במרפאה בגלל שיקוי אחד הם היו באים ומכסחים אותך, פוטר."

"אני בטוח בזה." אמר ג'יימס בציניות. "אבל עכשיו אתה פה לבד, חלש, ומסכן בלי החברים שלך. בלעדיהם אתה פחדן שלא יכול לעשות כלום."

הלחיים של פיטר נעשו אדומות. "אל תצחק עלי פוטר."

"ואם אני יצחק עליך מה אתה תעשה לי?"

פיטר פתח את פיו להשיב תשובה אבל פילץ' בדיוק חזר.

"באו אחרי." אמר וסימן להם בידו.

הם יצא מהטירה והלכו דרך המדשאות לכיוון היער האסור, המדשאות היו חשוכות שכמעט לא ראו כלום.

"אתם עומדים להיכנס ליער האסור ולטפח שם את השביל- המנהל החליט שצריך לטפח את המקום כדי שיהיה פחות מסוכן- אתם צריכים להזיז אבנים מהשביל ולנקות את השביל. אני מציע לכם להיזהר, עוד כמה שעות אני יאסוף אתכם או מה שישאר מכם." פילץ' אמר ברשעות.

"אבל המקום הזה מסוכן אסור להיכנס לשם סתם ככה!" קרא פיטר בעצבנות.

"לכן זה עונש." אמר פילץ' והלך משם.

פיטר לורנס וג'יימס הלכו לכיוון הכניסה ליער האסור השביל עבר בין עצים שחורים עד שנעלם מן העין בחושך ששרר שם.

"אני לא נכנס לשם!" אמר פיטר.

"אל תיהיה פחדן בא כבר!" אמר ג'יימס ומשך את פיטר אחריו אל תוך היער.

השביל היה מלא אבנים ועשבים שהיקשו לעבור שם, ג'יימס הניף את שרביטו והמקום התחיל להתנקות והתפנות מאבנים ככה גם לורנס עשה.

הם לאט לאט התקדמו בחושך ובדממה תוך כדי שהם מנקים את השביל. לאחר כמה שעות הגיעו לקרחת יער גדולה שהשביל נגמר בסופה.

"נראה לי שסיימנו לעבוד." אמר פיטר לראשונה מאז התחילו לעבוד.

"אז בא נחזור." הציע ג'יימס והתחיל לחזור בשביל.

לפתע צעקה נפלטה מפיו של פיטר. רגלו של פיטר נתקע באחד השורשים של העצים ונפל על פניו, שפתו דיממה.

"מה קרה?" ג'יימס שאל.

"נפלתי. כמו מה זה נראה?" ענה פיטר בכעס בזמן שהוא על האדמה. "היי, מה זה האבן הכחולה הזאת?" שאל פיטר ונעמד.

"תראה את האבן." אמר ג'יימס בסקרנות.

פיטר הושיט לעבר ג'יימס את האבן והראה לו אותה. האבן הייתה כחולה ויפה, היה בה סדק לאורכה והיה חרוט עליה סמל.

"מה את חושב האבן הזאת?" שאל ג'יימס.

"סתם אבן יפה." אמר פיטר ושם את האבן בכיסו והתקדם לאורך השביל. "אתה בא או לא?" שאל.

"כן אני בא!" קרא ג'יימס והלך אחריו.

פילץ' חיכה להם בכניסה. "כל הכבוד, שרדתם." אמר בהפתעה. "אתם יכולים לחזור למועדון שלכם."

פיטר פנה לכיוון המרתפים וג'יימס עלה לכיוון חדר המועדון.

"מיץ דלעת." אמר ג'יימס את הסיסמא לדיוקן האשה השמנה. חדר המועדון היה ריק חלק מהגחלים עדיין בערו באח. ג'יימס עלה לחדר השינה בשקט, ניקו כבר ישן במיטתו.ג'יימס החליף מהר לפיג'מה ונכנס למיטה.

לקח לג'יימס הרבה זמן להירדם, הוא תהה מה זאת האבן הכחולה הזאת. לאחר שנרדם האבן הכחולה הופיעה בחלומותיו.

 ו.

הפרק הקודם		הפרק הבא