התמכרות

הערות: טוב אז זהו זה, הנה הפרק האחרון של הפיק, וזה גם הפיק הארוך הראשון שאי-פעם סיימתי לכתוב - מקווה שנהניתם :)

אני בטוח שחלק מכם יכעסו עלייו בגלל הסוף של הסיפור, אבל אני דווקא די מרוצה ממנו, אני מאמין שהוא מסביר די הרבה דברים שהיו טיפה לא הגיוניים עד כה.

מצפה לשמוע תגובות בונות מכם!

נ.ב. שקלתי לכתוב אפילוג (מין פרק סיום נוסף לסיפור), אז אולי אם תשכנעו אותי בתגובות שלכם, באמת אכתוב אחד כזה בקרוב, אז שווה להגיב (;

אורי

'נמצאו אתמול גופותיהם של שני אוכלי המוות האחרונים שעדיין לא נתפסו על ידי יחידת ההילאים של משרד הקסמים, אוגוסטוס רוקווד ותיאודור נוט. גופות הקוסמים האפלים נמצאו על ידי דייג מקומי לאחר שנסחפו אל שפת נהר התמזה באזור שממערב לונדון. הזיהוי נעשה על ידי המכון הביולוגי בבית החולים על שם הקדוש מנגו, ועל פי הערכות המרפאים הן הושלכו לנהר לפני כמספר ימים. סיבת המוות טרם ידועה, אך משרד הקסמים כבר כינס ועדת חקירה לנוכח המצב ויפרסם את ממצאיו בדו"ח מיוחד בהקדם האפשרי.'
אדריאן הול, הנביא היומי, לונדון

הארי הביט במאמר הקצר שהופיע בתחתית עמוד השער של גיליון הנביא היומי שנח על שולחן המטבח בדירתו, וחיוך של אושר והקלה נמרח על פניו. מבלי לבזבז אף רגע מיותר הוא זרק על עצמו את המכנסיים הראשונים שמצא בארון, שלף את השרביט שלו מן המגירה, והתעתק משם.

תוך מספר שניות הוא כבר עמד על המרפסת הקדמית בבית הפרברים הצהבהב של דראקו. בעזרת הנפת שרביט קלה הוא פרץ את לחשי ההגנה שהטיל הוא בעצמו על הדלת מספר שבועות לפני כן, ונכנס לדירה בהתרגשות.
"דראקו?" הוא קרא כשנכנס לסלון ומצא אותו ריק. במהירות הוא סרק בעיניו את קומת הקרקע, וכשלא ראה זכר לבחור הבלונדיני שלו, הוא רץ במעלה המדרגות לעבר חדר השינה. "דראקו?"

כשנכנס, הדבר הראשון שראה היה את דראקו, אשר עמד לצד המיטה, עדיין לבוש בבגדי השינה שלו וקיפל זוג תחתונים שחורים בין אצבעותיו. על המיטה לידו נחה מזוודה קטנה ופתוחה לרווחה, שבתוכה הייתה מקופלת כבר רוב תכולת ארון הבגדים של דראקו.

"מה אתה עושה?" הארי שאל אותו בהפתעה והתקרב לעברו באושר. "קראת כבר את הנביא היומי?" הוא הושיט את ידיו כדי לחבק את דראקו, אך זה התרחק ממנו בקרירות.
"מה נראה לך שאני עושה?" דראקו אמר בעוקצנות. "אני אורז מזוודה... נראה לך שצריך מעיל בדאבלין בתקופה הזו של השנה?"
"דאבלין?" הארי שאל בבלבול. "לא, דראקו, רוקווד ונוט מתים. אתה בטוח! הם מתים, דראקו! בדיוק כמו שרצינו, אתה לא צריך לברוח יותר!"
"אבל אני בכלל לא מתכוון לברוח," דראקו השיב והביט בהארי בגבה מורמת. "להיפך, אני נוסע לחופשה..."

"אוה," הארי אמר בהבנה. "אז אני אבוא איתך! אני בטוח שאוכל לקבל חופשה של כמה ימים מהמשרד ו-" אבל דבריו נקטעו כשדלת חדר המקלחת נפתחה ומתוכה יצא גבר שחום עור, שרירי וגבוה, עטוי מגבת רחצה לבנה סביב מותניו.
"דראקו," בלייז זאביני נכנס לחדר בנונשלנטיות והתקדם לכיוון דראקו. "במחשבה שנייה כדאי שתיקח את ה-" אך גם הוא השתתק כשמבטו נפל על הארי שעמד בחדר. "אוה, שלום, פוטר..." הוא אמר בקול ארסי. "אני אחכה לך למטה, דראקו," הוא נשק לדראקו על המצח וצעד אל מחוץ לחדר בשלווה.

"אתה מבין, הארי," דראקו אמר לפני שהארי הספיק לעכל את מה שקרה באותו הרגע. "אני נוסע עם בלייז, אז אין לך מה לדאוג לי יותר..."
"אני..." הארי גימגם בעילגות. "אני לא מבין..."
"מה פה לא מובן לך?"
"אני חשבתי ש... חשבתי שאנחנו -"
"...ביחד?" דראקו שאל אותו ואז צחק קלות בקרירות. "הו, הארי... הארי המתוק והתמים, אתה לא באמת חשבת שאנחנו אי-פעם נוכל להיות ביחד, נכון? אנחנו אויבים מושבעים, זוכר?"

עיניו של הארי ריצדו בקדחתנות. הוא היה מבולבל מדי מכדי לכעוס. כל השבועות האחרונים שלו עם דראקו חלפו בזיכרונו ברגע. "אז למה היה כל ה-"
"סקס?" דראקו השלים את דבריו שוב. "זה כל מה שזה היה - סקס! אתה מבין, פוטר, הייתי חייב לוודא שתהיה מחויב למשימת ההגנה עליי בכל ליבך, אתה יודע, שלא תפשל. ואיזו דרך טובה יותר להגיע לליבו של גבר, מאשר דרך הזין שלו?"
"אבל..."
"עזוב, הארי, אני חושב שיהיה הכי טוב לשנינו אם תלך עכשיו..." דראקו כרך את זרועו סביב כתפיו של הארי ההמום והוביל אותו לעבר הדלת של חדר השינה. "מה שהיה בינינו הוא כבר היסטוריה עכשיו, אבל אם לומר את האמת היית לא רע בכלל, יחסית לגריפינדור." הוא הוריד את ידו מכתפו של הארי ובכף ידו הצליף קלות בישבן של הארי, מסמן לו להסתלק במהירות. "אוה, ותעשה לי טובה, תסגור את דלת הבית אחריך בסדר?"

דראקו הקשיב לצעדיו הכבדים של הארי כשירד במורד מדרגות העץ והתקדם לכיוון דלת הכניסה. הוא שמע קול חבטה חזק מקומת הקרקע, כזה של בעיטה של סוליית גומי קשה כנגד רהיט עץ עתיק; לאחר מכן מספר קללות עסיסיות פילחו את אוויר הבית; ואז טריקת דלת עוצמתית הידהדה באוזניו, מרעיזה איתה את כל בית הפרברים הקטן והצהוב שלו.

הפרק הקודם