זעם - רק עוד סיפור אהבה ממוצע

אמיגוווווווווסDD:

מאז ומתמיד התגאתי בהיותי אדם הוגן, ומאחר והבטחתי פרק מהר בהתאם לתגובות, למנויים ולצפיות - אני אעמוד בזה. הגבתם בכמות ובמהירות שחיממה את הלב, הייתה עליייה של כמאתיים צפיות (!) ביום אחד (!) ונוספו כשני מנויים. אז הנה - פרק. אחרי יום אחד. שלא תגידו שאני לא הוגנת, הא? P;

הפעם רק רציתי להפנות את תשומת ליבכם לעובדה שאני מנסה להשתמש במשלבים לשוניים שונים במכתבים של הרמיוני ודראקו. הרמיוני רשמית יותר, כמעט מתנשאת, והשפה שלה גבוהה. גם השפה של דראקו גבוהה וכתובה היטב, אבל יש בה הרבה קללות וסלנגים בדירוג די גבוה (רציתי לשמור על אותנטיות). מקווה שגם הדמויות החדשות שיכנסו ישמרו על המשלב הייחודי להם...

ובנוגע לדמויות החדשות - כן, היום יש לנו טוויסט חביב בפרק! בואו נראה לאן זה יתפתח... O:

מזכירה לכם - כמו שהוכיח הפרק הזה, תגובות + מנויים + צפיות = פרק מהר יותר!

רוצו לקרוא ~

פרק 5

מאלפוי –

הצלחת ליצור קשר עם המנהל האומנותי של להקת 'טפריי הגריפין' לגבי התוכנית הבידורית בנשף חג המולד? אם לא, אנחנו צריכים לשקול את החלופות...

- הרמיוני.

~*~

גריינג'ר –

אלוהים, כמה מציקה את יכולה להיות? כתבתי להם מכתב, בדיוק כפי שאמרת לי.

- מאלפוי.

~*~

*מתי* כתבת את המכתב, דראקו? בגלל שאם היית כותב את המכתב בזמן שאמרתי לך לכתוב אותו, כבר היית מקבל תשובה עד עכשיו.

- ה.ג.

~*~

גריינג'ר, כתבתי אותו מתי שהיה לי זמן לכתוב אותו, בסדר? שלחתי אותו אתמול.

- ד.מ.

~*~

*אתמול*?! דראקו, נשף חג המולד הוא בעוד כשבועיים. אמרתי לך לכתוב את המכתב *לפני חמישה ימים*. אנחנו צריכים לדעת את תגובתם *עכשיו*, כדי שנוכל להתארגן על חלופות אחרות במקרה הצורך.

- ה.ג.

~*~

אם זה היה כזה דחוף, היית צריכה לכתוב את זה בעצמך.

- ד.מ.

~*~

ידעתי. אני לא יכולה לסמוך עלייך בשום-דבר.

- ה.ג.

~*~

טעות. את יכולה לסמוך עליי בהרבה דברים.

- ד.מ.

~*~

כמו מה בדיוק?

- ה.ג.

~*~

את יכולה לסמוך עליי שאטפל בך טוב במיטה...

- ד.מ.

~*~

... וכאן השיחה הזו נגמרת. תפסיק לשלוח לי ינשופים, מאלפוי. אם אתה לא יכול לקחת את זה ברצינות, אני אארגן את הנשף הארור הזה בעצמי.

- ה.ג.

~*~

אני *כן* לוקח את זה ברצינות. אני אדם רציני, הרמיוני. מתי תודי שאת נמשכת אליי? אני יכול לגרום לך להיות מאושרת מאוד.

- ד.מ.

~*~

*תפסיק לשלוח לי ינשופים, מאלפוי.*

~*~

את התחלת בזה.

- ד.מ.

~*~

ואני מסיימת את זה. למה כל שיחה שלנו נגמרת בזה שאתה רומז שאני מאוהבת בך? אני חוזרת ומדגישה: *אני. לא. מאוהבת. בך*. לא עכשיו, לא אף-פעם. תתמודד עם זה.

- ה.ג.

~*~

זה כמעט נשמע הגנתי *מדי*, גריינג'ר.

- ד.מ.

~*~

מאלפוי, זה יכול להיחשב כהטרדה מינית. אני יכולה לדווח עלייך.

- ה.ג.

~*~

כן, אבל את לא תעשי את זה.

~*~

למה אתה תמיד מתנהג כאילו אתה מכיר אותי מצוין? אתה לא יודע מה אני אעשה או לא אעשה. אני *אכן* אדווח עלייך, מאלפוי. עזוב אותי.

- ה.ג.

~*~

אני כן מכיר אותך. את לא תדווחי עליי למקגונגל.

- ד.מ.

~*~

אולי לא למקגונגל... אבל אני חושבת ש*החבר שלי* ירצה לדעת אם נער אחר מטריד אותי.

- ה.ג.

~*~

מה לעזאזל, גריינג'ר? אין לך חבר.

- ד.מ.

~*~

ואתה חשבת שאת מכיר אותי כל-כך טוב... אני יוצאת עם זכריה סמית', לא ידעת?

- ה.ג.

~*~

מה *לעזאזל*? לא, את לא. לא אם אני יכול לעשות משהו בקשר לזה.

~*~

תפסיק לשלוח לי ינשופים, מאלפוי.

~*~

זכריה היקר,

אני יודעת שלא הסתדרנו כל-כך טוב בעבר, אבל תהיתי... תרצה לבלות איתי את היציאה הקרובה להוגסמיד? אתה יודע, נשאיר את העבר מאחורינו והכול.

הרמיוני גריינג'ר.

~*~

הרמיוני –

בטח. בדיוק חשבתי שהייתי שמח להכיר אותך טוב יותר. מתי את רוצה להיפגש?

אמ, ותקראי לי זאק.

- ז.ס.

הפרק הקודם		הפרק הבא