סיפורו של מסע

בהנאה!

פרק 5

הם העבירו את אחר הצהריים בשתיית תה מנטה ודיבורים. הרמיוני טעמה מאחת הפסטות שהארי הכין ושלדבריו כבר החלו לשעמם אותו. הוא בישל לא רע, והיא הניחה שחייו אצל הדרסלים השאירו אצלו כמה דברים טובים, ואחד מאותם דברים מעטים היה לדעת להכין את האוכל של עצמו. הלילה הביא עמו את שלג והאש המחממת של האח. הארי היה צריך להדליק מספר נרות כדי להאיר מעט את המקומות הרחוקים מהאח. הוא סיפר לה על הטיולים הרגליים שעשה בבקרים, כשהשמיים בהירים. הוא גם אמר לה שבשעות הצהריים המאוחרות הוא קורא קצת. הרמיוני הופתעה לשמוע שחברה כבר קרא שני ספרים בשבעה שבועות. זה היה שיא. והוא ענה ב'כרגיל' יבש כששאלה מה הוא עשה היום, לפני שהגיעה.

"האמת שאני לא עושה הרבה אבל זה...משחרר."

"מגיע לך, הארי."

הוא השתתק והסיט את מבטו, מתבונן באש שבערה באח והשתקפה במשקפיו.

"הארי?"

הבחור בעל העיניים הירוקות כמעט וקפץ ממקומו.

"אני מתנצל. את בטח עייפה. יש רק מיטה אחת, אבל אני יכול לישון מצוין על הספה."

"אני מצטערת, הארי, באמת חשבתי לחזור עוד היום, אבל..."

"אם תגידי שוב משהו שישמע ולו בקצת לזה שאת מפריעה, אני באמת אכעס עליך."

הרמיוני משכה בכתפיה, כאילו בתנועה זו רצתה לרמוז שהיא לא רוצה שהוא יכעס בשום אופן.

"עכשיו בואי."

הארי קם מהספה ואחז בידה, ובאותו זמן היא אספה את הכבודה המצומצמת שלה.

"את תצטרכי לסלוח על הבלאגן." הוא אמר, פותח את הדלת.

זה היה חדר בגודל סביר, הארי הרים את שרביטו ולחש אינסנדיו. נר נדלק והאיר את החדר.

"אממ...אין חשמל. הקוסם שמשכיר את הבקתות חושב שהוא לא שימושי." הארי הרים את כתפיו ועזב את ידה של הרמיוני. "טוב, עם קסם אני מסתדר בלי בעיות."

הארי עבר ברחבי החדר, ולפי מה שהרמיוני הבחינה, הבחור שם נרות בבכל פינה, כך שכשהארי סיים לטייל בחדר וללחוש אינסנדיו, החדר היה מואר באופן מושלם. טוב, עד כמה שהוא יכל להיות מואר בעזרת תריסר נרות.

"הדלת כאן היא של ארון הבגדים." הארי פתח את הדלת והראה לה את תוכנו. היו כמה חולצות ומכנסיים ושאר בגדים. הארי בחן את פרטי הלבוש והוציא זוג מכנסיים אפורות מכותנה וחולצה באותו צבע, כנראה הבגדים בהם השתמש לשינה. "והמיטה." הוא הוסיף, מצביע עליה.

הרמיוני הרימה את גבותיה כשראתה את ערימת הבגדים הפזורים על המזרן.

"אופס...מצטער. הם נקיים. שכחתי להכניס אותם לארון."

הארי מיהר להעלים את האי-סדר והרמיוני גלגלה את עיניה. "זהו." הוא אמר לה, גוש של בגדים בין זרועותיו וגרב נופלת.

"וכמובן, השירותים." הוא הוסיף, כאילו זה עתה נזכר. הוא צעד אל הדלת ופתח אותה. היו שם זוג מכנסיים על הרצפה, מונחות כאילו הוא שכח אותם שם.

"אה! אני כבר מרים אותם." הארי התכופף כדי להרים את המכנסיים, ולמרות שנפלו לו כמה פריטים, הוא הצליח לבסוף להשאיר את המקום נקי ממכנסיים, גרביים וחולצות.

"בשם מורגנה, הארי. רק חסר למצוא זוג מכנסיים על הכיריים."

"הא, כן...כך הם מתייבשים מהר יותר."

"מה?!" שאלה הרמיוני, ידיה על מתניה.

הארי פרץ בצחוק.

"בצחוק, הרמיוני! זה לא עד כדי כך."

הרמיוני פלטה קול שממש יכל להתפרש כ: "לא חסר לך הרבה."

"אני חושב שזה הכל." אמר הארי, סוגר את הדלת של השירותים ומסתכל מסביב. "לילה טוב, הרמיוני. "הוא אמר והלך אל הדלת.

"לילה טוב, הארי."

הוא נעצר על מפתן ההדלת והסתובב להביט בה.

"טוב שאת כאן." הוא חייך אליה שוב ונעלם מאחורי הדלת הנסגרת.

הרמיוני נאנחה והחלה להוציא את חפציה. זה לא לקח זמן רב, לא היו לה הרבה דברים שכן היא חישבה שהנסיעה לא תארך זמן רב. היא התקלחה במהירות ועטפה את עצמה במגבת, ולא התפלאה כשנזכרה שלא היו לה בגדים לשינה.

"נהדר." היא אמרה, והסתכלה סביבה.

נושכת את שפתה התחתונה היא צעדה אל ארון הבגדים ובחנה את בגדיו של הארי. היא מצאה זוג מכנסי פלנל עם ריבועים וזרקה אותם על המיטה בלי לחשוב, אחר כך גם חולצה אדומה מכותנה, עם סניץ' קטן רקום על השרוול, שבטוח תהיה גדולה עליה. טוב, היא לא יכלה להתלונן. היא התלבשה במהירות, מרגישה שתי מידות פחות עם אותם מכנסיים וחולצה. היא הסתכלה על השעון שעל הקיר. קצת אחרי חצות. היא פיהקה, ונכנסה מתחת לשמיכות.

ולפתע היא הייתה מודעת למה שקורה סביבה. הניחוח שבסדינים, נעים, חמים, כמעט מרמז, ובאיזשהו אופן הצליח להרדים את חושיה. ובגדיו של הארי על עורה, מזכירים לה שבזמן אחר הם לא נגעו בעורה, כי אם בעורו שלו. הארי. "מרלין, הוא מריח טוב. לא. תחשבי על משהו אחר. את עייפה. לכי לישון." היא נעה במיטה, מסתובבת לצד שני. היא נשמה עמוקות כדי להירגע. ושוב אותו שילוב שלו, שב וליטף את חושיה. בשם המסדר של מרלין, זה יהיה לילה ארוך...

OOOOOO

תורגם ב:08/10/2011

(אמא'לה...לפני מלא זמן! בושה >< )
(:

ליס

הפרק הקודם