אחרי המלחמה

משני צידי האהבה

שאר השבוע נמתח כמו מסטיק בשביל הארי, שרק חיכה לפגישה עם ג'יני בהוגסמיד.

הארי השתדל להסתיר את רצונו להפגש איתה אך, על פניו ראו שהוא מאושר מסיבה מסיבה לא ידועה ופשוט החליטו שהוא שמישהו השתמש בו כקורבן ללחש עידוד.

כשסוף כל סוף, בוקר שבת הפציע, הארי קם בשעה 6 בבוקר למרות שפגישתו עם ג'יני הייתה בשעה 9 באותו היום.

שערו, שהיה כשל אביו, היה פרוע ומלא למרות כל מאמציו של הארי לרסנו ואפילו במידה קטנה.

בשעה 7 בבוקר, לאחר מאמצים רבים, הבין הארי שבמקרה הזה, השיער שלו ניצח וחזר לישון עוד שעה.

בשעה 8, הוא קם, התלבש בזריזות וירד לארוחת הבוקר באולם הגדול. הוא לא באמת היה מסוגל לאכול משהו אך, בכדי לא לעורר חשד בקרב חבריו, דחף כמה דברים לפה ויצא לעבר הוגסמיד.

בדיוק כשהגיע לשער הכניסה בהוגסמיד, הוא פגש את ג'יני, אדומה מן הרגיל,לבושה בבגד הכי יפה שראה בחיו, עם חיוכה המבויש הכובש.

הארי היה הראשון שדיבר:"היי ג'יני, מה שלומך?"

"בסדר", ענתה ג'יני."לאן בא לך ללכת?" שאלה את הארי.

"לדעתי,אמר הארי, כדאי ללכת "לבית התה של מדאם פודיפוט"

"בסדר", ענתה ג'יני והם התחילו ללכת לעבר "בית התה של מדאם פודיפוט".

מבלי שהארי חשב על כך, ידו התחילה לגרור את עצמה באופן רצוני לידה של ג'יני שלא התנגדה לכך. הם הלכו כל הדרך שלובים זה בידה של זו.

כשהגיעו לבית התה, הם התיישבו והזמינו את מבוקשם.הייתה סוג של שתיקה לא נעימה, שתיקה שרק הרוח הפרה אותה.

ג'יני פתחה ראשונה:"הארי, שמעת מה קרה לווד?

"לא, ענה הארי, מה קרה?"

"הוא עבר לשחק כשומר בקבוצה הראשית של בריטניה" אמרה ג'יני.

"וואו, אמר הארי, יפה מאוד, הוא כנראה השתפר מאוד". הארי די רצה לנתב את השיחה לנושא קצת יותר מעניין מקווידיץ.

לפתע, אמר הארי:"ג'יני, את מאוד מוכשרת בעיני. את יפה,חכמה , ישרה, בקיצור... אהה.. מושלמת". הארי באמת התכוון למה שאמר.

לפתע, מבלי שהרגיש, הם התקרבו אחד אל השני, כזוג אוהבים ופשוט התנשקו נשיקה אמיתית, נשיקה שמראה אהבה, ואז, הם הרגישו את  זה, מין תחושה חמימה, תחושה שהרגישו מהשנה הראשונה בהוגוורטס ורק עכשיו הבינו. הם הבינו שהם צריכים להיות ביחד.

באותה שעה, ישבו רון והרמיוני ב"פונדק שלושת המטאטים", שתו בכיף בירצפת חמימה.

רון, שידע מהרמיוני שהארי יוצא עם ג'יני בשבת הזאת, ניצל את העדרו של הארי וניסה להגיד את שעל ליבו להרמיוני.

"הרמיוני, הוא פתח ואמר, אני רוצה שנמשיך להיות חברים, אני רוצה שנהנה מהזוגיות לא רק בעיתות מצוקה, אלא גם בעיתות רוגע ונחת".

הרמיוני, שהסמיקה כהרגלה בכל פעם שנושא בקשר לזוגיות עלה אמרה:"אה... טוב, אתה יודע,  הקדשתי לזה הרבה מחשבה... אבל... בוא ננסה להישאר רק ידידים טוב?"

רון, שפניו כעת דמו לסלק הבין את הרעיון המרכזי שהשיחה מנותבת אליו, קם, ויצא מהפונדק חמום מוח חזרה לכיוון הוגוורטס בהבנה שסיפור האהבה הזה די נגמר.

ברגע שהגיע להוגוורטס, הוא הלך ישר למטבח וביקש כמות ענקית של גלידה, הוא חשב שזה מה שיעזור לו לשכוח מהרמיוני במהירות.

לאחר שגמר את כל כמות הגלידה, הוא החליט שהדבר הטוב ביותר לעשות כרגע, הוא לקחת את מטאטא הקלינסוויפ שלו וללכת להתאמן במגרש הקווידיץ. כאשר עלה על המטאטא והמריא, הוא הסתכל לכיוון הוגסמיד וראה מרחוק את "בית התה של מדאם פודיפוט"

הארי וג'יני החזיקו ידיים אחד עם השנייה ופשוט לא רצו לעזוב.

בפעם הראשונה, נהנה הארי בפגישה עם בחורה.

בתחילת לימודיו בהוגוורטס, תמיד הייתה לו פינה חמה בלב בשביל ג'יני אך, הוא מעולם לא חשב שיהיה איתה בבית התה, בדיט ושייתנשקו ויחזיקו ידיים.

בשלב, מסויים, שאנשים כבר החלו לנעוץ בהם מבטים על כך שהם יושבים כל כך הרבה זמן  בבית התה, ומכיוון שהשמש כבר התחילה לשקוע, הארי שילם מכספו את חשבון הארוחה ולחש כמה מילים בהולות לג'יני:"ג'יני, אני מכיר מקום מצויין בו לדעתי, תהיה לך הפתעה" הוא התחיל לרוץ.

הארי רץ לעבר אזור המערה בה פעם התחבא סיריוס בשנתו הרביעית של הארי כאשר ברח ממשרד הקסמים.

הם רצו מהר, וכמעט שלא הגיעו בזמן אך כשהיגיעו, חיכה לג'יני מחזה מרהיב של שקיעה מופלאה.

הם התיישבו על הדשא, החזיקו ידיים אחד עם השנייה וצפו בשמש האדומה ,כצבע שערה של ג'יני

נעלמת אט אט  מטווח ראייתם מעבר להרים.

הפרק הקודם		הפרק הבא