השקרים והסודות בדרך להחלמה

וויתור זכויות וכל זה...
זמן: לפני השנה ה-5
נקודת מבט: ג'יני

הזכרונות של לופין 

"איך הכרת אותם?" שאלתי אותו ודמעות חנקו את הגרון שלי.
"ג'יימס היה חבר טוב שלי בהוגוורטס, גם פיטר וסיריוס. אף פעם לא נפרדנו. תמיד היינו דבוקים ביחד" אמר ועיבות של כאב חלף על פניו.
"אבל ג'יימס מת, לא?" אמרתי לו. "יש דברים שלא תצליחי להבין" אמר בנועם. "לילי וג'יימס היו בין האנשים היותר טובים שהכרתי. הם לא היו רעים, לוולדמורט זה לא משנה מי האנשים, הוא פשוט רוצח אותם" אמר בשקט.
הוא הוציא מתוך אחד הארונות קערה די קטנה, כסופה.
מלאה במים שקופים וצלולים עד חצייה. "זו הגיגית. היא לא גדולה כמו שיש לפרופסור מדבלדור אבל היא מספיקה" אמר והצמיד את השרביט לרכתו, קו דקיק, כמעט שקוף יצא משם. הקו נכנס לתוך המים והתערבל בפנים.
זכרתי איך צופים בזיכרון. הכנסתי את פניי לתוך המים והרגשתי כאילו אני נופלת עוד ועוד. בלי הפסקה.
נחתתי על הקרקע בהוגווטס. נערה עם שיער אדום ישבה על אחד הכורסאות בחדר המועדון ודיברה עם משהי בעלת שיער שחור מתולתל. הן נראו בערך בנות שנה שלישית, התקרבתי אליהן, לנערה אדומת השיער היו עיניים ירוקות בוהקות שיצרו ניגוד כל כך יפה לצבע שיערה ולעורה הלבן.
"צריך להכין חיבור באורך מטר?! אני שונאת אותו!" אמרה הנערה בעלת השיער השחור. "זה לא כזה נורא, אני וסוו כבר גמרנו אותו" אמרה הנערה אדומת השעיר. "את ממש עוזרת לי!" אמרה הנערה השנייה בציניות. "אבל אם גמרת אותה, את בב-" התחילה להגיד אך אדמות השיער קטעה אותה. "אם, תכיני אותה. אם לא תדעי לא תלמדי" אמרה כמו בדקלום. "אוף" רטנה שחורת השיער שהתגלת כ-'אם'. נער בעל שיער שחור משחור ועיניים כחולות כהות שישב בצד השני עם עוד 3 נערים התקרב אליהן בשקט בשקט. הוא הלך בשקט אל מאחורי בעלת השיער השחור וכיסה את עינייה. "נחשי מי זה" פקד בקול עמוק מן הרגיל. "בלק, אין לי כוח. עוף בבקשה" אמרה וניערה את ידיו מעינייה. "אוונס, לפחות את סובלת אותי, נכון?" שאל והתיישב בינהן, רגע! זה חייב להיות סיריוס! עיניים כחולות, שיער שחור, בלק... וואו. הוא כל כך שונה. "לא" אמרה מבלי להרים את עינייה מערמות הספרים שעל בריכה. עוד נער הצתרף, מעט נמוך, צבע שיערו היה די בהיר ועיניו מימיות. "סיריוס, אולי די כבר להציק?" שאל אותו "אני לא חושב, פיטר" (הערת מחברת:הם הפכו לאנימגים רק בשנתם החמישית, אז עדיין לא ידעו איזה חיה יהיה מי) אמר סיריוס בשביעות רצון. הנערה הג'ינג'ית קמה מהספה ואספה את ספריה מהשולחן הקטן. "לילה טוב" מלמלה ועלתה במדרגות הלולייניות.

הכל התחלף סביבי, ובן רגע הכל סיביבי השתנה, אותה נערה עמדה שם ונראתה נזעמת, סנייפ עמד תלוי מרגליו באוויר ומי שהחזיק אותו היה- הארי?!
"ג'יימס פוטר! תוריד אותו עכשיו!" צעקה אדומת השיער... זה ג'יימס... תמיד דמיינתי אותו כל כך שונה. הם נראים כמו תאומים, חוץ מהעיניים...
ג'יימס הוריד אותו, אולי לא איך שהיא ציפתה, ראשו של סנייפ בן החמש עשרה נחבט באדמה הקשה שוב ושוב.
"תעזוב אותו פוטר!" קראה הפעם שולפת את שרביטה גם היא. כשג'יימס הסתובב ראיתי חתך עמוק ושותת דם שניצב על לחייו.
"אני לא צריך עזרה מבוצדמית כמוהה" אמר סנייפ, "בסדר, פעם הבאה אני לא אטריח את עצמי בשבילך" אמרה בקרירות לסנייפ. "תתנצל בפניי אוונס" שאג עליו ג'יימס. "אני לא צריכה טובות ממך" אמרה הנערה,

שוב הכל הסתובב נשארתי באותו מקום, אבל הכל היה שונה. חבורת בנות ישבה על שפת האגם. ביניהן זיהיתי את לילי, שנראתה כאן בת 17.
אותה חבורת נערים התקרבה בשקט, על קצות האצבעות, רמוס בן ה-17, חסר הצלקות והפנים הזקנות, החזיק משהו בידיו וגם סיריוס אבל משהו גדול יותר לפי אופן ההחזקה.
ג'יימס ופיטר כיסו את עינייה על אחת הנערות וצעקו שתי מילים פשוטות, "מזל טוב". הנערה, בעלת שיער חום מעט קצר ועיניים גדולות ותכולות כמו הים, הופתעה והסתובבה לאחור בתנופה אדירה,
מופתעת למראה ארבעת הנערים המחייכים. לעומתה, לילי פרצה בצחוק פעמונים מתמשך.
רמוס הניח מזרועותיה של הנערה זהובת השיער את הדבר שהחזיק בידו, גור חתולים קטנטן ורך התכרבל בזרועותיה של הנערה.
הגור הקטן ושחור השיער נע מעט על בריכיה ולבסוף נשכב.

שוב הכל התערבל, הפעם זה נראה כמו המרתף של הוגוורטס.
לילי דיברה עם רמוס בפינת החדר שבצידו השני עמדו חבורת נערים צוחקים מבית סלית'רין, שם זיהיתי את סנייפ.
אחד הנערים שלף את שרביטו ואמר 'סקטומסמפרה' וחתך שוטטת דם ניצב על ידה החשופה של לילי.
היא התקדמה בצעד כועס, מתאלמת מכמות הדם שזולגת מידה.
"התקרצף" אמרה וטפחה בשרביטה על ידה מבלי להיסתכל עלייה בכלל.
"צדקת, הדם של הבוצדמית הזאת באמת כזה מלוכלך" אמר אות נער לזה שעמד לידו, שהיה לא אחר מסוורוס סנייפ אשר פיו נפער לרווחה כשראה אותה.
"בתור מדריכה ראשית, אני אדווח על כך לפרופסור סלוגהרן ואוריד לסלית'רין 100 נקודות על שימוש בקסמים שלא במהך השיעור, שימוש בקסמים אפלים ותקיפה" אמרה בשקט ובארסיות והתרחקה משם בצעדים מהירים, ראיתי את עינייה מתמלאות דמעות ואת פניה מחווירות, מה שבהתחלה נראה לי בלתי אפשרי על עורה הלבן כשלג.

שוב הכל התערבל והפעם עמדתי ליד ג'יימס עצמו, מתחת לחופה לבנה, וחייך חיוך ענק, לידו עומדת לילי,
קורנת מאושר ומאחוריהם לא אחר מאשר סיריוס בלק.
לילי לבשה שימלה לבנה וארוכה ושיערה האדום, הבוער היה פזור על כתפייה.

שוב הכל התערבל, הפעם עמדתי בתוך בית קטן,
לילי וג'יימס ישבו בסלון ביתם הקטן ,
בטנה ההריונית של לילי בלטה לעין ובאותה דקה רמוס וסיריוס נכנסו לאותו הבית יחד עם עוד כמה בנות. "לילי!" קראה נערה שזיהיתי בתור זו שישבה איתה על שפת האגם השחור.
"אם מתה" אמרה נתנה לדמעות לזלוג מעינייה. "מה?!" שאלה לילי וברגע קמה מהספה
"איך?! מה?! מי עשה את זה?!" אלה ועוד מטר שאלות ועינייה ברקו מדמעות.
"ליל, כדאי שתשבי" הציע רמוס. "אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות... אבל אנחנו חושבים שזה סנייפ" אמר סיריוס "הכל היה נקי לגמרי, לא בלאגן קטן. אפילו לא סימן שהיה שם משהו"

עוד התערבבות,
הפעם ראיתי את אותו הבית הקטן מבחוץ,
הגג היה שבור וחציו של הבית הקטן קרס.
אני כבר ידעתי מה יצא שם.
רמוס נכנס בריצה אל תוך הבית פותח את הדלת בבעיתה, שומע קול בכי חרישי ועינו התמלאו תקווה שהם לא מתים.
על המדרגות הוטלה גופתו של ג'יימס, שנראתה כמו בובת מריאנטה עזובה.
עיניו שולחות מבט ריק אל האוויר ופניו חסרות הבאה.
רמוס עצר ורכן על מי שהיה פעם חברו הטוב ביותר.
הוא התרומם והמשיך בכיוון הבכי השקט. עליתי בעקבותיו,
מנסה להתאושש מהמראה הקשה. איש בעל שיער שחור משחור רכן והחזיק תינוק קטנטן ובוכה.
"אתה! איך אתה מעז לבוא לכאן?!" צעק רמוס ודמעות שטפו את פניו.
"אתה מעז להאשים אותי?! בוגד עלוב שכמוך! אתה הסיבה לכך שהם מתים! מה אי פעם ג'יימס עשה לך רע?! או לילי?! או הארי?!" שאג סיריוס מערסל את התינוק הקטן בידיו.
הם הביטו זה בזה לרגע, ולא הייתי יכולה שלא לראות את שיערה הארוך והאדום של לילי היה על הריצפה וגופתה הוטלה על יד העריסה,
היא נראתה כמו לא יותר מאשר נוצה. הם המשיכו לדבר, הטונים נרגעו והפסקתי להקשיב להם. "משהו בא, ירחוני. תלך, אני אשמור על הארי" אמר ושבילי הדמעות אשר היו חרוטים על פניו בלתו לאור השינוי המשמעותי בפניו, לאבל.

בגלל שחודש לא עידכנתי שמתי 2 פרקים ארוכים :)

ת"ב???

הפרק הקודם