הניסוי שהשתבש...

אלבוס הסתכל על שולחנות הבתים, תוהה לאיזה אחד מהם הוא ישובץ בעוד מספר דקות. הוא ראה מרחוק את ג׳יימס מנופף לו ומרים את אגודליו לסמן מזל טוב ממקום מושבו, ואת כל הבתים מריעים לכל תלמיד חדש שנוסף אליהם. הכל נראה לו כמתוך חלום, חלום שהתגשם. הוא חיכה ליום הזה כל חייו וציפה לו בקוצר רוח. הוא הביט בכל מורי הסגל, שמוחאים כפיים לכל תלמיד חדש שנוסף והבין שזה המקום שהוא שייך אליו. הוא התעורר משרעפיו והבין שעוד מעט יקרו בשמו, ובעוד איזבלה פיג, ביתה של גברת פיג, שכנתו לשעבר של הארי שלמרבה הפלא התחתנה עם קוסם ונולדה להם ילדה שהתגלתה אחר כך שגם היא בעלת כוחות קסם, מוינה לרייבנקלו הוא שמע את קולו של האגריד קורא: ״פוטר סוורוס אלבוס״ הוא הלך בצעדים סהרורים אל השרפרף, מרחוק ראה את האגריד מחווה לו עם השפתיים את המילה- בהצלחה ולאחר זמן שנראה כמו אין סוף הוא הגיע אל השרפרף והתיישב עליו, מניח את מצנפת המיון על ראשו.״ומה יש לנו כאן? האם זה הבן של הארי פוטר המהולל והמפורסם? או כן, אני רואה לא מעט מהתכונות של אביך, אבל פחות שאפתנות.... אולי קצת יותר שקדנות? טוב, הרוב קובע. אתה תמוין ל....״ בשלב הזה אלבוס כבר היה ממש לחוץ, הוא קיווה שעצתו של אביו תעבוד ולכן לחש לעצמו ״בבקשה גריפינדור בבקשה גריפינדור....״״ובכן, לקחת לי את המילים מהפה״ אמרה המצנפת. ואת השאר היא צעקה בקול: ״גריפינדור!״ השולחן של הבית האדום קם על רגליו, מחא כפיים והריע בקול גדול. ברגליים רועדות, הניח אלבוס את המצנפת על השרפרף והלך בצעדים שנדמו לו כמו של מישהו שירד מרכיבה ממושכת על סוס אל שולחן גריפינדור, שעכשיו היה ביתו החדש, והתיישב ליד אחיו ג׳יימס, אשר חיבק אותו ולחש לו: ״ידעתי שתצליח״. אלבוס, המום מהחום שהפגין כלפיו אחיו הגדול חייך חיוך ענקי מאוזן לאוזן ופנה להביט במיון. הטור התמעט והתמעט ולבסוף הגיע התור של רוז לגשת אל השרפרף ואלבוס החזיק לה אצבעות בכל ידיו ואפילו ברגליו. היא הלכה בצעד בטוח אל עבר המצנפת, באופן שהרשים מאוד את אלבוס, והיא התיישבה. הוא ספר עשר שניות בדיוק עד שמצנפת המיון צעקה שהיא ממוינת לגריפינדור. רוז דילגה את כל הדרך עד לשולחן שלהם והתיישבה מעברו השני של אלבוס.״טוב,עכשיו שנינו בגריפינדור, שום דבר שלא ידעתי מקודם״ אמרה רוז וחיוך ענקי מתנוסס על פניה.״טוב, אני לא הייתי כל כך בטוח, אבל נראה לי שהמצנפת היתה בטוחה״ השיב לה אלבוס ופניו קרנו מאושר.״ובכן, מה זה חשוב?״ שאל ג׳יימס, ״החשוב הוא שאתם עכשיו בגריפינדור, וזהו!״ כולם צחקו באושר ואז פתאום ג׳יימס הרצין ואמר, ״אבל שלא תעזו אפילו להרוס לי את המוניטין, לקח לי הרבה זמן לבנות אותו, ואני לא רוצה שאתם תהרסו לי אותו. אם תעשו משהו, אני אכחיש כל קשר שלי איתכם!״ אלבוס ורוז החליפו מבטים בינהם מפוחדים במעט ואז ג׳יימס פרץ בצחוק ואמר ״אוי שניכם, צחקתי! אל תדאגו, אתם כנראה לא תצליחו להרוס לי, אתם די בסדר אם חושבים על זה״ הוא המשיך לצחוק בקול גדול והשניים הצטרפו אליו, עד שפרופסור מקגונגל קמה ממקומה בראש שולחן הסגל ואמרה ״ברוכים הבאים לשנת הלימודים החדשה בהוגוורטס! ועכשיו, ניגש לאוכל!״ מחיאות כפיים נשמעו בכל האולם ופתאום הופיעו כמויות אדירות של אוכל על השולחנות. אלבוס, שקלט פתאום כמה הוא היה רעב לקח אוכל מכל צלחת אפשרית שהיתה על השולחן והתחיל לאכול ברעבתנות גלויה.

הפרק הקודם