החיים השניים של ויולה

חג שמח לכולם(: החלטתי להעלות עוד פרק,כי במשך בשבועות הקרובים לא נראה לי שיהיה סיכוי,בצפר וזה3> לא לשכוח תגובות(:

 ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

הימים שלאחר מכן לא היו כ"כ טובים. ו

יולה התרחקה מלי,אטוניו מהבנות בחדר ומכול אחד שיכול לתקשר.

היא כל יום אחרי סוף הלימודים הייתה הולכת עם תיק הלימוד שלה לספריה ומשלימה את שיעורי הבית שלה עד שהספרנית 'המפחידה ההיא',כפי שויולה קראה לה ,הייתה דורשת ממנה לצאת.

היא הבינה את פרופסור סנייפ,והיא ידעה שהוא צודק.

היא רוצה להצליח,רוצה שיצא ממנה משהו.

סוף כול סוף- סוף השבוע הגיע.

ויולה בילתה את זמנה בישיבה על מיטתה ,מוסתרת מאחורי הכילות.

 היא קראה ספר על התגוננת מפני כוחות האופל ,היא פילחה אותו מהספריה-ממדור הספרים האסורים.

 ויולה לא הבינה מה הבעיה בספר הזה "ספרים כאלה" אמרה תמיד "למדנו בשנה שנייה".

אבל עם כול הרעש שהבנות המטומטמות האלה עשו בחוץ היה לה קשה מאוד להתרכז, הקפיץ אותה במיוחד נחירת צחוק רמה שנפלטה מפרצופה החזירי של ביאטריס. ויולה הציצה מקצה הכילות, עיניה נתקלו ישר על ביאטריס וחבורת המעריצות שלה,כולם בעלות אותו פרצוף חזירי. ביאטריס הציגה לפניהם שמלה שחורה קטנה וצמודה שהייתה עולה על בובת משחקים,כמו שהיה לילדות הקטנות בבית היתומים.

"בקיצר, דודה שלי שלחה לי אותה מפריז " התרברבה ביאטריס. "רוצות שאני ימדוד אותה?"

הבנות,שכנראה,למרות הכול היה להם קצת שכל, הזדרזו לומר "לא לא לא ,עזבי תלבשי את זה כבר במסיבה,תעשי הפתעה."

ביאטריס וויולה חייכו.

כל אחת מסיבות שונות.

ויולה החזירה את הכילות למקומו,סגרה את הספר ונשכבה במיטתה.

היא ידעה על המסיבה, לפני יומיים,בשיעור לחשים אנטוניו ניסה לדבר איתה וכשלא ענתה לו,נאנח והוציא קלף מקומט מתיקו.

"אני לא מבין למה את לא מדברת איתי" הוא רשם "אני זה שאמור לכעוס,בכל מקרה...אני ועוד כמה חברים מארגנים מסיבה בחדר הנחיצות ביום ראשון בערב,זה יהיה נחמד אם תבואי...איך שלא יהיה ,כדי להיכנס את אמורה לעבור שלוש פעמים ליד התמונה שעומדת בסוף המסדרון-היא התמונה היחידה שם ככה שאין סיכוי שתפספסי אותה, ותגידי לעצמך שלוש פעמים 'המסיבה של הסליתרנים' ...מקווה שתבואי."

היא לא ידעה אם ללכת...'אין לי מה ללכת' חשבה באומללות 'אם אני ילך..אם מי אני יסתובב שם? אני בטח יראה כמו איזה מנודה מסכנה שהתפלחה למסיבה של המקובלים'.

היא ידעה שזה מה שהיא,חסרת חברים.

 ויולה נאנחה,היא עברה למצב עמידה והחליטה לרדת לאולם הגדול,לחטוף לה משהו לאכול ולחזור לחדר,מה שהתחיל להפוך להרגל מצידה בימים האחרונים.

היא יצאה בזהירות מהכילות ,פתחה בדממה את הדלת ויצאה החוצה למסדרון וכול זה בלי להעיר את צומת ליבה של ביאטריס ועדר מעריצותיה.

בדרכה למטה היא קלטה משהו, את הילד עם השיער בלונדיני חיוור עומד שמשני צדדיו עומדים שני בנים שדמו באופן מחשיד לכלבי בולדוג שעומדים על שני רגליים,ויולה שמה לב שלרוב תלמידי סתלית'רין יש מראה כזה...היא קיוותה שזה לא מדבק. למולם עמדו שני בנים ציפלונים, אחד ג'ינג'י זועק,שהזכיר באופן מחשיד את התאומים ושני הארי פוטר המפורסם.

היה קל לראות שהילד הבלונדיני מאיים על שני האחרים.

ויולה התקרבה למאחורי הבנים של סלית'רין באנחת שעמום שכזאת,אף על פי שהייתה רגילה לראות בריונות  היא שנאה את זה.

"או שאתה עף מפה, או שאני מזעיקה מורה. אחד מהשניים" היא אמרה בקול תקיף לבלונדיני.

הוא הסתובב אליה מופתע וכשראה מי מדברת אליו חייך חיוך דפוק "אווו תיראו מי זאת, ויולה ג'ורדון המפורסמת, שמעתי שבאת מבית יתומים זה נכון?".

ויולה הביטה בו במבט הכי מסוכן שלה ,הוא פגע בנקודה רגישה.

"אין לי מושג מי אתה ואני גם לא מעוניינת לדעת. אז הזדמנות אחרונה שלך לעוף לי מהעיניים לפני שהפרצוף הדפוק שלך יראה דפוק עוד יותר".

היא הצליחה להבחין בהארי ובחברו מחייכים זה לזה.

הפרצוף של הבלונדיני נראה קצת מודאג והוא הביט בשני ה'כלבי בולדוג' שעמדו לידו.

"מה קורה פה,פוטר,וויזלי?"

ויולה שעמה קול חדגוני מאחוריה ,היא הסתובבה ופניה נתקלו ישר בפניו של סנייפ.

 לפני ששני הבנים פתחו את פיהם להגיב ויולה אמרה

"זה האדיוט הזה" היא הצביעה על הבלונדיני "הוא מאיים עליהם".

סנייפ הסתכל בעיניים שלה דקה, לויולה הייתה הרגשה שהוא יודע הלטת הכרה.בדרומשטרנג תלמידים שהוגיעו לשנה השביעית וקיבלו רשות מיוחדת מהמנהל יכלו ללמוד את זה.

 "חמש נקודות יורדות מסלית'רין, ושזה לא יחזור על זה שוב,מאלפוי",מאלפוי נראה המום ,הוא פנה להתווכח עם פרופסור סנייפ אך הוא כבר נעלם.

מאלפוי הביט בויולה מבט נזעם והיא החזירה לו מבט משלה,הוא הרכין את ראשו וברח משם כמו תלמידת שנה ראשונה מבוהלת.

היא הביטה בוויזלי ובהארי שהביטו זה בהלם.

היא חייכה ואמרה :" אם תצטרכו עוד משהו ,אז בכיף".

היא החליטה שהיא שונאת את מאלפוי.שני הבנים הביטו בה וחייכו.

ויולה שכבר הבטן שלה התחילה להשמיע רעשים מביכים,עקפה אותם ונכנסה לאולם הגדול,מבלי להוסיף דבר.

 *

בשעה תשע,שכבר תלמידי כיתות סלית'רין הגבוהות החלו לצאת לחדר הנחיצות,ויולה הרגישה קצת נבוכה ולכן עלתה להסתתר מאחורי הכילות בחדרה.

היא חשבה שהיא לבד לכן הופתעה מאוד שדלת המקלחת נפתחה ומתוכה יצאה ביאטריס עטופה במגבת קטנה שלא הצליחה להסתיר את גופה הגדול.

היא ישבה במשך שעה מול המראה שלה והחלה להתאפר בצורה מוגזמת.

אחר כך היא ניסתה לדחוף את הגוף שלה לתוך השמלה השחורה,כמובן שלא הצליחה.

ויולה הייתה צריכה לדחוף את הכרית לפיה כדי שביאטריס לא תשמע את התקפת הצחקוקים שתקפה אותה.

 ביאטריס,שכנראה הבינה שאין תקנה לשמלה ,חיטטה בארונה והוציאה משם מכנסי ג'ינס קצרים שחשפו את ירכיה השמנות וגופיית סטרפלס שחשפה את זרועותיה העבות.

ויולה חשדה שכבר נשברו לה כמה צלעות מרוב ההימנעות מלצחוק.

 לבסוף ביאטריס יצאה מהחדר.

 ויולה קמה ממיטתה וניגשה לשמלה של ביאטריס,היא באמת הייתה יפה,ויולה נאלצה להודות ולכן היא מדדה אותה.

 השמלה התאימה לויולה באופן מושלם,היא חייכה ונברה במזוודה שלה עד שמצאה נעלי עקב שחורות, אחר כך היא פתחה את תיק האיפור שלה והתאפרה כליל,

היא נראתה מושלם.

 היא עשתה פוזות מול המראה וצחקה.

 ויולה הביטה בדלת החדר שהייתה פתוחה למחצה וגמלה בה החלטה.

 כעבור עשר דקות היא הייתה בתוך חדר הנחיצות.

היא הרגישה מושלם,בנות הביטו בה בקנאה ובנים חייכו אליה בהערכה.

 היא נעמדה באמצע רחבת הריקודים שמסביבה זוגות זוגות כולם רוקדים, ורקדה ביניהם.

ידיים עטפו אותה מאחורה ,היא הסתובבה בהפתעה ומצאה את מי שרצתה לראות,מה שהפתיעה אותה מאוד.

היא ראתה את אנטוניו.

הבחור שהפעיל את המוזיקה כיבה את האורות וכולם צעקו ביחד.

 שפתיים נגעו בשפתיה והיא חייכה,היא נתנה נשיקה לשפתיים האלו.

שנדלקו האורות נתקלו עיניה בעיניו של אנטוניו,ויולה הייתה יכולה להישבע שאם עיניים היו מחייכות..

זה היה מצב העיניים של שנהם.

הפרק הקודם		הפרק הבא