רק בדמיון

לונה לאבגוד רצתה להודיע את החלטתה לקול, אבל נאלצה לחכות. כל דקה נדמתה בשבילה כשלוש שעות. "נו כבר, נו כבר, נו כבר," כל היום תקתקו בראשה צמד המילים הללו.

 כשסוף סוף האינסטיקטים שלה הודיעו לה שהיא חייבת ל"שירותים"(כדי לעשות את השיחה שלה עם הקול), זה היה בעמצע ארוחה משפחתית. היא קמה ונעלה את הדלת. לפתע שמעה את הקול. "שלום, לונה," אמר בנועם. "החלטת?"

 "כן, והכי טוב. אפשרות שלוש," אמרה לונה. "את יכולה לחשוב, ואני אשמע, כי את נשמעת ח.. שו.. דה." אמר הקול בתקיפות קלה. מוזר, מדוע הוא גמגם? חשבה לונה. לונה החליטה להתעללם מזה והמשיכה.

 'כן, סליחה,' חשבה לונה. "מדוע בחרת באפשרות שלוש, לונה?" שאל הקול. 'מכיוון שבאפשרות הזו יש את כל הדברים שאני רוצה.' "טוב ויפה. עכשיו, לונה, למה שלא א.. צי..ג אות..י בפנייך?"

 'כן, בבקשה!' לונה לא הצליחה להסתיר את ההתרגשות שלה. לפתע..... כל החדר התמלא באור פתאומי, ואז האור התמקד כדי ליצור איש. האור נדחק והתכווץ, אד שיצר את......

נוויל לונגבוטום.

לונה פערה עיניים גדולות וגימגמה בעצמה: "מה אתה עוש..ה  כ..אן????"

 נוויל חייך ואמר בביישנות: "באתי לעזור לידידה שלי."

תגובות! תחשבו כמה הפתעות טמנתי בפרק הזה!

הפרק הקודם		הפרק הבא