ההורים של הארי

לילי התעוררה בבוקר ונזכרה במה שקרה לה אמש עם ג'יימס, זה עשה לה חיוך. היא ראתה שהכילות של ג'ולייט מוסטות. היא בטח כבר ירדה לחדר האוכל, היא אמרה לעצמה והתארגנה.

היא ירדה לחדר האוכל וראתה את ג'ולייט יושבת מול סיריוס. והמקום היחיד שהיה פנוי לידה היה מול ג'יימס.

דווקא מולו, היא התלוננה לג'ולייט בליבה והתיישבה מולו. הוא נגע עם רגלו ברגלה. "אתה מוכן להפסיק לבעוט בי!" התעצבנה עליו לילי. "את מוכנה להיות כזאת מעצבנת אוונס!" החזיר לה ג'יימס.

כל שולחן גריפינדור השתתק למראה המריבה שפרצה, כולם היו דרוכים לשמוע מה לילי תחזיר לו.

"מה קרה ג'יימס? נפגעת אתמול מהסטירה הקטנה שנתתי לך? או מזה שלא הסכמתי להתנשק איתך?" היא אמרה בזילזול.

"אווווווו" כל האולם כבר הקשיב למריבה שהתלקחה בארוחת הבוקר. ג'יימס הסתכל על ג'ולייט, שלא החזירה לו מבט. "

תשתקי אוונס, את לא יודעת על מה את מדברת!" הוא צעק עליה בכעס. שניהם לא הבחינו בפרופסור מקגונגל שהתקדמה לכיוון המהומה.

"אני לא יודעת על מה אני מדברת?!" צעקה לילי בעיניים רושפות. "אתה זה שניסה לדחוף את הפה שלו, למקום לא רצוי."

"אדון פוטר, העלמה אוונס תתלוו אליי למשרד, בבקשה," אמרה פרופסור מקגונגל, שעמדה מאחוריהם בקול נוקשה. הם קמו מהשולחן מביטים זה בזה בשינאה.

"אוקי, מה קרה בשולחן הבוקר?" פרופסור מקגונגל שאלה.

"הוא בעט בי.. זה לא נכון אני רק הזזתי את הרגל.. והיא התחילה לצעוק עליי.. זה רק בגלל שהוא ניסה לנשק אותי אתמול אחרי שהוא יודע שחברה שלי מואהבת בו.. לא נכון לא ידעתי...." הם אמרו ביחד, או יותר נכון צעקו.

"שניכם שקט! אני מבינה שאתם כועסים אחד על השני אבל זה לא סיבה לצעוק ככה אחד על השני באולם הגדול מול כל התלמידים. חמש נקודות יורדות מגריפינדור, ואני מקווה שלמדתם את הלקח. אתם משוחררים." אמרה הפרופסור והפנתה את ידה לדלת.

הם יצאו בדממה, לא מסתכלים אחד על השני, ולא מדברים. הם הגיעו לחדר המועדון.

"אז.." אמר ג'יימס. "פה זה הקטע שאתה מבקש סליחה," אמרה לילי בהתנשאות. "אני? למה שאת לא תבקשי ממני סליחה??" אמר ג'יימס בהתרסה.

"אוקיי, אני לא מוכנה להתחנן בפניך. רוצה להתנהג כמו ילד קטן בבקשה." אמרה לו לילי, ונכנסה לחור של האישה השמנה. לא היה לה חשק ללמוד בבוקר.

הפרק הקודם		הפרק הבא