קוסמים ומכשפות בימי הביניים

הם הוכנסו לתוך הניידת. 

"מה אתם רוצים ממני! תעזבו אותי!" מריאן צעקה אל השוטרים שפיטפטו להם בנסיעה.

הם הפסיקו את שיחתם וענו רק "שקט". כשראו שזה לא עוזר להם, החבר של הג'ינגי אמר "תשתקי או שנכסה גם את פיך!" (הם זיהו שזה לא הג'ינג'י כי קולו היה קצת פחות עבה)

מריאן השתתקה. הכיסוי עיניים היה ממש לוחץ ולא נוח והיא לא רצתה עוד משהו כזה.

כעבור מספר דקות הם הרגישו את הניידת עוצרת, והובלו לתוך מבנה כלשהו.

כשכיסוי העיניים הוסר, הם מצאו את עצמם בחדר עם סורגים ומיטת קומתיים. הם ראו בחטף את השוטר הג'ינג'י יוצא ממנו במהירות ונועל את הדלת.

"איפה  אנחנו?" מריאן שאלה את בילי.

"אנחנו בתחנת המשטרה, בתא מעצר. כשהיית עסוקה בלצעוק עליהם, אני הקשבתי לשיחה שלהם." אמר בילי. 

"ומה הם אמרו?" אמרה מריאן קצת מסמיקה, אך בקולה לא נשמע שהיא מתייחסת לנימת קולו הפוגענית.

ובילי ענה, כנראה מחליט לוותר על הכעס הפעם: "שמעתי את הג'ינג'י אומר ש"הראיות מצביעות על כך שאלה קוסמים בדיוק כמו המשפחה שלהם. ראית כבר את ה-" כאן את הפרעת לי לשמוע "-שמצאנו בשכונה שלו?"

והשני ענה "כן, קבוצת המתנגדים הגדולה ביותר מסוגם- שכבר היה לנו עסק איתם ואיכשהו הם הצליחו לצאת מזה בשלום- הייתה אמורה להפגש בחמש וחצי ליד עץ אלון בחורשה. לא מצאנו את כולם, אבל לפחות תפסנו שניים מהם והם ייענשו אם יתברר שזה אכן אלו- אבל לא לפני שנחקור אותם ונוציא מהם את כל הפרטים. בינתיים הם יהיו במעצר" וכשהם ראו שאני מקשיב להם, הם הפסיקו לדבר על זה." בילי סיים.

"אז מסתבר שאנחנו באמת קוסם ומכשפה. ובזה אנחנו לא רגילים." היא אמרה, "ועכשיו יש לנו שתי אפשרויות:"

"ומהן, לדעתך?" שאל בילי.

"תהיה רגע בשקט ותשמע בדיוק מהן" היא אמרה.

"הרשונה- לחכות בלי לעשות כלום למושיע שיציל אותנו, אולי הוא יהיה דילברט שגרם לכל זה"

"והשניה?" 

"והשניה- לנסות ללמוד להשתמש בקסמים ואז-"

קולה נקטע על ידי דפיקות חזקות על הדלת.

"-ובכל מקרה לא להוציא מילה מהפה על דילברט ועל שום דבר שקשור אליו!" היא הוסיפה בלחישה מהירה, והם הספיקו לקפוץ, כל אחד למיטה שלו, לפני שהדלת נפתחה בפראות.

הפרק הקודם		הפרק הבא