דראקו מאוהב

אנבל התעוררה בבוקר, מנסה לפענח מי הדמות שמולה. לא לקח לה הרבה זמן לקלוט את השיער הבלונדיני, ולהבין שהיא נמצאת במיטתו של דראקו מאלפוי, לובשת חולצה בלבד. חולצה שלו. היא השמיעה צעקה לא מכוונת, והעירה את דראקו. "בוקר טוב, אנבל" הוא אמר בשקט, משפשף את עיניו. "מ-מה, מה קרה אתמול בלילה?" אמרה הנערה בשקט. "תרגעי...לא קרה כלום" אמר דראקו. "את נכנסת לחדר המועדון חצי מתה, אז קילחתי אותך...ובגלל שלא יכולתי להיכנס לחדר של הבנות הבאתי לך חולצה שלי, ושמתי אותך במיטה כדי שתשני נורמאלי" אמר הנער הבלונדיני, לא מזכיר את הנשיקה. "או...טוב, תודה. באמת..." אמרה אנבל, והתיישבה על המיטה. "ועכשיו אני אשמח אם תגידי לי איפה היית..?" אמר דראקו בשקט, כשגבתו מורמת. "הו...אממ, במסיבה...במועדון של מוגלגים. אני מופתעת שהצלחתי לתפוס את הרכבת חזרה בכלל..." היא אמרה וצחקקה. דראקו צחקק גם הוא. "הו! מה השעה?! אני חייב ללכת אן, יש לי משחק קווידיץ נגד גריפינדור!" קרא דראקו, קם ורץ לארון שלו. "גם הפעם אתה עומד להפסיד לפוטר?" אמרה אנבל בסרכסטיות. "לא אני לא!" קרא דראקו, בלי לשים לב שהוא נתן למישהו לגרום לו להתפרץ. "כן, אתה כן עומד להפסיד. כמו תמיד" אמרה אנבל ברוגע. "את יודעת מה? אנחנו נתערב." אמרה דראקו. "על מה?" שאלה אנבל. "אם אני אפסיד...אני אהיה העבד שלך לשבועיים" אמר הנער הבלונדיני. אנבל הנהנה. "ואם אני אנצח...את תקחי אותי למועדון הזה שלח!" הוא קרא, מחייך את חיוכו הממזרי. "התערבנו" אמרה אנבל והלכה לחדרה.

***

"אן! מ-מה את עושה עם החולצה הזאת? של מי היא?" התנפלה פטרישיה לקוויד על אנבל. "הייתי אתמול במסיבה. החולצה של דראקו, ישנתי אצלו בחדר" אמרה הנערה אפורת-העיניים כאילו הדבר היה הפשוט וצפוי ביותר בעולם. "ש-של דראקו?! מרלין, חשבתי שלא רצית להיות איתו..." אמרה פטרישיה. "אני לא איתו" אמרה אנבל, שהעיפה מבט בפנסי שניסתה לבלום את הדמעות. "טוב, אני הולכת להתקלח" אמרה אנבל בקרירות ופנתה לארונה כדי לאסוף בגדים.

משחק הקווידיץ' החל. הנקודות היו 40-80 לטובת גריפינדור. דראקו עף מעל כל השחקנים, מאמת את עיניו, מנסה לחפש את האור הזהוב של הסניץ'. לפתע הוא ראה את הארי צולל למטה. מסתכל לכיוונו, ראה דראקו את השובל הזהוב. במקום לעוף אחרי הארי, כמו שהוא תמיד עשה, אף דראקו לכיוון השני, אל מול הסניץ', ולפני שמישהו הספיק להבין מה קרה, הסניץ' היה בידיו של דראקו.

"אני לא מאמינה שהוא באמת זכה!" אמרה פטרישיה, שנצמדה לאנבל כל היום. אנבל שנאה שנדבקים אליה.

אנבל עשתה את דרכה לאולם הגדול כאשר היא הרגישה יד שמושכת אותה אחורנית. היה זה דראקו. "ניצחתי בהתערבות, אן. את לוקחת אותי איתך" הוא אמר, מחייך את חיוכו הממזרי. "כן, אני יודעת. תתכונן היום ב10. אנחנו נצא..." היא אמרה בקרירות והפנתה לו את גבה.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

מצטערת שלקח לי הרבה זמן להעלות את הפרק.

הפרק הקודם		הפרק הבא