מאלף הדראקונים

אני אעלה כמה פרקים בתור פיצוי על הזמן שלא יכולתי להעלות D:

*~*~*~*~*

"אוקיי, פוטר, אני חושב שעכשיו כדי שנדבר על סקס."

הארי נחנק מהבירצפת שלו. "סליחה?" הו מרלין, יש סיכוי שבתור חלק מההסכם הוא ירצה להזדיין? הו, בבקשה בבקשה בבקשה...

"סקס, פוטר! הציפורים והדבורים? או בצורה יותר ספציפית, הסטוריה מינית פה. אני חושב שכדאי שנדע את מי כל אחד זיין בעבר. זה יראה מאוד חשוד אם אנחנו לא נדע."

"או, זה. כמ...כמובן." דאמט דאמט דאמט. הארי נראה כאילו הוא הסתכל לכל מקום חוץ מלתוך עיניו של דראקו.

"פוטר, מה נכנס בך? אתמול באולם הגדול אתה והחברים שלך מאוד נהניתם לרמוז שאתה ואני מעורבים בסקס סוטה ואלים, ואתה לא היית מובך בכלל. אל תגיד לי שהפכת פתאום לביישן."

הארי התפתל בתוך כיסאו בחוסר נוחות. "אל תהיה טיפש, מאלפוי. זה רק ש...ובכן, אתה יודע, אתמול זה לא היה אמיתי, אנחנו רק התבדחנו. אבל עכשיו, ובכן...זה אמיתי. זה הכול." הו, נכון, הארי. איזה תרוץ עלוב. אתה רק לא רוצה שהוא ידע שאתה רוצה ליישם איתו את כל הבדיחות מאתמול.

"פוטר, זה לא שאני מציע לך נישואים פה. אני רק רוצה לדעת מי נמצא ברשימת הזיונים שלך. אני מתאר שהיא באורך של מייל."

הארי הסמיק, ודראקו מצא את עצמו חושב על כמה מתוק הארי היה כשהוא הסמיק. לבסוף, הארי פלט, "אני לא יכול להגיד לך."

"מה? ברור שאתה יכול להגיד לי. אתה חייב להגיד לי, אני אמור להיות החבר שלך והשותף שלך לסקס."

"אני לא יכול לספר, לך, מאלפוי! אף אחד לא יודע, אפילו לא רון והרמיוני."

"מרלין, כמה רע זה יכול להיות?"

הארי רק נדנד בראשו לשלילה.

"בסדר, תראה, אתה לא צריך להגיד מי זה עדין. רק תגיד לי כמה. עשר? עשרים?"

הארי נראה מזועזע. "איזה מין זונה אתה חושב שאני?"

"אני לא חושב שאתה זונה, פוטר, אני רק מתאר שאתה, מאחר ואתה הארי פוטר המפורסם והכול, בטח זיינת מליון בנות עד עכשיו. אני ראיתי איך הן זורקות את עצמן עליך. כמובן, אני טעיתי. אז כמה?"

הארי נאנח. "אחת\ד [באנגלית זה נכתב אותו הדבר]."

"אחת\ד?"

"כן, אחת\ד! רק אחת\ד! מה הסיפור הגדול?"

הארי צחקק. "אתה מודע לעובדה ש'כוחות הרשע' שנלחמתי נגדם כוללים את אבא שלך?"

דראקו גיחך לכיוונו. "אבל כמובן. אבל שינינו נושא. עכשיו, אתה באמת לא עומד להגיד לי מי הבחורה הייתה?"

"שום סיפור, באמת, זה לא." וזה לא היה. דראקו היה טיפה מופתע, אבל זה היה הגיוני כשחשבתם על זה. "כנראה שהייתי צריך לקחת בחשבון שאתה יותר מידי אצילי כדי להשתמש בתהילה שלך כדי להזדיין. וגם, מתי בכלל היה לך זמן לסקס? אתה הרי כל הזמן נלחם נגד הרוע..."

הארי הביא לדראקו חיוך סקסי, מלא סיפוק. "מצחיק, אני לא זוכר שאמרתי משהו על בחורה."

דראקו הרגיש את הבטן שלו מתהפכת. הו מרלין, זה אומר שפוטר...הו אלוהים, אני יכול לזיין אותו, אני באמת יכול לזיין אותו. אוקיי, תישאר רגוע. תחזיק את עצמך בידיים, דראקו. הארי הביא לו מבט תוהה ולעגני.

"הכול בסדר, מאלפוי?"

"אמ, כן, אני רק לא ציפיתי לשמוע שהלכת בדרכי."

הארי גיחך. "כן, אחרי מערכת היחסים הנוראה שלי עם צ'ו צ'אנג אני הבנתי כמה דברים. אני מניח שפיסת המידע הזאת היא לא בדיוק מידע שכיח. או לא הייתה, אני צריך לומר, בגלל שהאמת שעל-ידי העמדת פנים שאני יוצא איתך אני די דחפתי את עצמי אל מחוץ לארון. את רואה, היה משהו בתוך זה בשבילי. אני זוכה לצאת מהאחרון בסטייל."

דראקו גיחך בחזרה. "אז אתה באמת לא תגיד לי מי זה היה? קדימה! אני אפילו אגיד בבקשה."

הארי צחק. "באמת? זה מאוד מפתה, אתה יודע. אתה באמת צריך את האימון." הוא חשב לעצמו לרגע. "בוא נשמע את זה, אז."

"בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה?" דראקו הביא להארי עיניי עגל מאוד לא-מאלפוייות, ונראה כל-כך חמוד שהארי לא יכל להתאפק.

"בסדר, מאלפוי, נצחת. אבל זה רק בגלל שאתה כל-כך חמוד."

"פוטר, אמרתי לך לא להשתמש במילה הזאת כדי לתאר אותי!"

"ממתי אני עושה מה שאתה אומר לי?" והארי הביא לו מבט מרושע.

"אתה באמת מעצבן, אתה יודע את זה?" הארי הוציא לדראקו לשון, שלפתע היה לו צורך עז לקחת אותה בין שפתיו. "עכשיו תגיד לי עם מי שכבת לפני שאני אתחרפן. אני מבטיח שאני לא אספר לאף אחד."

הארי לקח נשימה עמוקה. "צ'ארלי וייזלי."

"מה?!"

"תמניך את הקול שלך, טוב? אנשים מסתכלים עלינו."

"הם יתגברו. מרלין, זו לא בדיוק התשובה שלה ציפיתי. לא פלא שלא ספרת לרון והרמיוני. אבל אני חייב להגיד, פוטר, יש לך טעם טוב."

עכשיו הארי היה בשוק. "מה? אני לא מבין. אתה שונא וויזלים. אני הייתי בטוח שאתה תיגעל."

דראקו נשען קדימה והנמיך את קולו. "ובכן, הקטע הוא פוטר, אני ראיתי את צ'ארלי וויזלי. שנה רביעי, כשהוא בטורניר הקוסמים המשולש. הבנאדם הזה הוא אל במגפיים מעור-דרקון. לחלוטין מגרה. וזה נכון, אני לא אוהב את שאר הוויזלים במיוחד, אבל צ'ארלי יוצא דופן. טוב במיטה?"

"ובכן, להיות כן אין לי ממש למי להשוות, לא? אבל ממה שאני יכול להגיד, זה היה מדהים."

"מתי שכבתם?"

"במשך הקיץ, כשהייתי בבית של רון. צ'ארלי היה בעיר בערך חודש, והמשיכה הייתה פשוט יותר מידי. עכשיו מספיק איתי-מה לגביך? עם הכסף שלך והמראה שלך אני בטוח שהרשימה שלך היא על דפים."

"אתה יודע, אני יכול להתרגל למחמאות ממך, פוטר. ולמעשה, למרות שהרשימה שלי יותר ארוכה משלך, היא בקושי עמוד. היו שלושה."

"שלושה, הא? בוא נראה. אני יודע על זאביני, אבל אתם לא טרחתם להסתיר. ואני שמעתי שמוע על מדריך ברייבנקלו."

"בוט."

"כן, זהו, טרי בוט. הוא היה די אובססיבי כלפיך, לא?"

מבטו של דראקו נעשה כועס. "כן, ובכן, הוא היה טיפה ממזר, אז זרקתי אותו. סו, סיפור."

"מאלפוי, זה ברור שיש הרבה יותר בסיפור הזה ממה שאתה מספר. אני חושב שכדאי שתגיד לי."

"מה אתה קשור לזה?" דראקו ירה. "אתה שונא אותי ואתה לא בוטח בי-מה איכפת לך?"

"למרות מה שאתה אולי חושב, מאלפוי, אני לא שונא אותך ואני כן בוטח בך. וזה איכפת לי כי זה ברור שהבחור פגע בך, ומוצא חן בעיניך או לא, לך ולי יש איזו שהיא מערכת יחסים עכשיו, וזה אומר משהו בשבילי. אני רוצה דעת." דראקו סירב להסתכל עליו.

"דראקו," הארי התחיל בקול מסוכן. "עכשיו."

"בסדר." כשהארי היה סמכותי ככה הייתה לו דרך לגרום לדראקו לדבר. לא להזכיר את זה שהוא גורם לו לחשוב מחשבות פורנוגראפיות מטרידות ואם הארי סמכותי ככה גם במיטה.

מסתבר שטרי בוט היה פסיכופט אובססיבי שסרב לתת לדראקו ללכת. כשהאובססיה שלו הפכה למטורפת והוא התחיל להיות אלים כלפי דראקו והחברים שלו, דראקו עזר כוח ועזב אותו.

"בפעם האחרונה שאני דברתי איתו אמרתי לו שאם הוא אפילו יסתכל לכיוון שאני אני אקלל אותו, אחר-כך קראב, גויל, ושאר הסלית'רינים יבעטו לו בתחת, ואז אני באופן אישי אקדיש את כל ההון של משפחת מאלפוי כדי להפוך את החיים שלו לגהנום מהלך. מאז, הוא עזב אותי לבד. כמו שאמרתי, לא סיפור גדול."

"הממזר המזורגג הזה." דראקו נבהל, והסתכל למעלה, כדי לראות זוג עיניים ירוקות בוהקות בכעס. הארי רתח מזעם. "אני לא יכול להאמין שהוא עשה לך את זה, דראקו. הבן זונה הזה, לא הייתה לו שום זכות להתנהג אליך ככה."

"פוטר, תראה, אל תדאג בקשר לזה. ברצינות. זה העבר. חוץ מזה, אתה לא צריך לדאוג לגבי מה שקרה לי, זה שאתה באמת החבר שלי או משהו."

"לא איכפת לי אם אני החבר שלך או לא. אני מבטיח שאם הדפוק הזה יתקרב אפילו למרחק של 100 מטר ממך, אני באופן אישי אדאג שהוא יתפלל שהוא היה מת." הצורה שבה הארי אמר זאת השאירה את דראקו ללא ספק שהוא התכוון לכך. דראקו היה חייב להודות שאחרי כל השנים האלה של יריבות, זה בהחלט היה נחמד להיות בצד הזה של הכעס של הארי.

לא להזכיר את זה שהארי היה סקסי לחלוטין כשהוא היה כועס.

בינתיים, הארי לקח נשימות עמוקות כדי לנסות להירגע. הוא ידע מניסיון שאם הוא מתרגז יותר מידי הקסם שלו יוצא מחוץ לשליטה, ושלושת המטאטאים לא היה המקום שבו הוא רצה שזה יקרה. הוא הסתפק בלקרוע את טרי בוט לחתיכות במוחו, מבטיח לעצמו שמתישהו הוא יגרום לו לשלם.

"שנמשיך בשיחה שלנו?" דראקו בחן את הארי נרגע, וחשב שכדאי להשיח את דעתו כדי שהוא יירגע.

"כן. מי היה מספר שלוש? זה היה עוד ממזר אחד שאני אצטרך להוסיף לרשימת 'אנשים להרוג'?" הארי היה רציני לחלוטין. דראקו גיחך.

"לא אידיוט טיפש שכמותך, מספר שלוש היה ג'נטלמן מוחלט. האמת, זה חברך הוותיק אוליבר ווד."

"אוליבר? וואו, לא ראיתי את זה בא. אני תמיד חשבתי שהוא כוסון, אבל זה עדין קשה לדמיין אותך מזיין גריפינדורי." נכון חלקית. אני יכול לדמיין אותך מזיין אותי, לא בעיה. "הוא לא משחק עכשיו בפודלמר יונייטד?"

"כן, הוא נעשה די טוב."

"זה מטורף. אז מה קרה?"

"היה לנו מה שאתה אולי תקרא לו סטוץ של קיץ, בערך כמוך וכמו וויזלי. לא יכולתי לנהל איתו מערכת יחסים רצינית, בגלל שאני פה, והוא כל-כך עסוק עם הקפוצה והכול אבל היה לנו זמן מדהים."

הארי הסתכל על דראקו מדבר בהתלהבות על האקס שלו, והוא גילה כאב מוזר בבטן, דומה לכאב שהוא הרגיש כשסדריק דיגורי ניצח אותו בלהזמין את צ'ו לנשף חג המולד. נראה שמאלפוי באמת מחבב את אוליבר. מזז טיפש. רגע, אני באמת מקנא באוליבר? הארי העלים את המחשבה. זה היא מאלפוי, אחרי הכול, ועד כמה שהוא דרש זיון הוא לא היה שווה לקנאות בגללו. כן בטח. תמשיך להגיד את זה לעצמך, הארי.

הארי ודראקו המשיכו לדבר עוד כמה זמן. הם הסכימו על הרבה פרטים קטנים בקשר למערת היחסים, ותכננו כמה אסטרטגיות כדי שהכול יראה משכנעה. דראקו היה חייב להודות, הוא התרשם מכמה חמקני הארי יכול להיות כשהוא רצה, והוא אמר לו את זה.

"ובכן, כן. תזכיר לי לספר לך על הנטייה הסלית'רינית שלי מתישהו. זה דבר מצחיק, בגלל שעד כמה שאתה מאשים אותי ואת החברים שלי בזה שאנחנו ילדים-טובים-ירושלים, האמת היא שאני בטוח ששברתי יותר חוקי בי'ס מכל הסלית'רינים של השנה השביעית יחד."

"ואיך שהוא אתה לא מסתבך בגלל זה. אתה דפוק, פוטר."

"אני יודע. עכשיו אנחנו נצטרך להתגנב לחדרים אחד של השני בלילה לפעמים. יש לי את הגלימה הבלתי-נראית שלי, אז זה יעזור. פלוס, אנחנו צריכים שאנשים יתפסו אותנו מתמזמזים בכיתות או משהו, זה יבנה את השם שלנו." הארי באמת חיבב את הרעיון. אני חושב שאולי אני אזכה לראות קצת פעולה ממאלפוי אחרי הכול.

לא היה לו מושג שדראקו רצה בזה כמונו. להתגנב למיטה של פוטר, זה אמור להיות כיף. אולי אני אוכל לנצל אותו כשהוא ישן. ואנחנו נזכה להתמזמז-כן! מעניין אם פוטר מנשק טוב...

הארי סימן למדאם רוסמרטה שתביא את החשבון. הוא הסתובב אל דראקו. "זה די מאוחר, כדאי שנחזור למעונות. אבל זה טוב, אתה יודע, זה נראה כאילו בילינו את כל היום ביחד ואנחנו מתכננים משהו."

"בסדר. מחר אני אבוא ואסתובב טיפה בחדר המועדון של גריפינדור-לא שזו הבחירה הראשונה שלי, אבל זה מאוד מפתה למזמז אותך מול כולם ולראות את התגובה של הסמור."

הארי נתן לו מבט מזהיר. "מאלפוי, אתה שובר את החוק היחיד שלי."

דראקו נאנח בצורה מלודרמטית. "בסדר. וויזלי, אז. אתה לא כיף, פוטר."

"האמת, מאלפוי, אני חושב שאחרי שתכיר אותי אתה תגלה שאני די כיף מאוד." היה רמז לפלרטטנות בטון של הארי, ודראקו נמס.מרלין, הוא פלרטט איתי?אני חושב שפוטר פלרטט איתי! זה טוב. זה טוב מאוד.

הארי שלם את החשבון כשהוא הבחין בכמה כתבים שנכנסו במהירות לשלושת המטאטאים והסתכלו עליו ועל דראקו.

"סליחה על זה. זה החלק הלא טוב בלהיות החבר של הילד-ששרד. הייתי צריך לדעת שהעיתונות תגלה את זה. למה הם כל-כך מתעניינים בחיים הפרטיים שלי אני לעולם לא אדע.

דראקו, מהצד השני, נראה רחוק ממעוצבן. "זה מעולה פוטר! אנחנו חדשות!"

"ברור שאנחנו חדשות. אני לא יכול לקחת שני צעדים מזורגגים בלי שהעיתונות תדווח על זה. ואתה, היותך מי שאתה, הייתי צריך לצפות לזה. בכל מקרה, הוא שם לב שדראקו נראה מתרגש, ושהוא סדר את שיערו. או, הוא יותר מידי חמוד. אני חושב שהוא רוצה להיות בעיתון. ובכןף אפשר לארגן את זה. הארי חייך.

"היי מאלפוי-אתה רוצה להיות בנביא היומי?"

"או! ובכן, אני, אמ...לא איכפת לי," דראקו הודה, קצת בביישנות. "חוץ מזה, זה יוסיך לשם שלנו. אבא שלי בטוח יראה את זה."

"הממממ, נכון. אתה רוצה להיות על העמות הראשי?"  דראקו ראה את המבט השובב בעיניו של הארי.

"ומה בדיוק אתה מתכנן, פוטר?" הארי הביא לו גיחוך מרושע.

"תלך בעקבותיי, אוקיי רק תתנהג כאילו אתה מאוהב בי בטירוף."

"אוקיי." דראקו היה טיפה לחוץ, אבל הארי לא נראה כאילו הוא עומד להביך אותו. וזה היה די מרגש להיות עם הארי כשהוא ערמומי כל-כך. דראקו הביא להארי מבט אוהב ודואג ונאנח כמו מישהו מאוהב לחלוטין. הארי נשך את שפתו ושם את ידו על של דראקו על השולחן, מלטף אותה קלות.

כמה פלאשים הופיעו, והארי ידע שהכתבים הסתכלו עליהם טוב. כדאי שנביא להם הופעה טובה. הוא נשען קדימה ולחש לאוזנו של דראקו. "מוכן?" דראקו רק חייך כאילו הארי לחש לו משהו מתוק, אבל לא יכל לשלא לתהות מה הארי מתכנן.

הוא גילה. באותו זמן כמו שאר הכתבים וכל הפאב. הארי נשען דימה ונישק את דראקו על הפה. או מרלין, אני ממתי ועליתי לגן עדן. הארי נשק בעדינות את שפתיו, מעביר את ידיו בשיערו של דראקו. דראקו לא יכל לעצור נהמה קטנה שברחה, וקבר את ידיו שלו בשיערו הרך של הארי.

פלאשים הופיעו סביבם, אבל הארי שכח מהכתבים. הדבר היחיד שהוא יכל לחשוב עליו היה על לנשק את דראקו. הו אלוהים, יש לו טעם כל-כך טוב, כמו וניל וקצפת וסודה וגלידה. הארי הריץ את לשונו על שפתיו של דראקו, ודראקו הגיב מידית בלפתוח את פיו. הארי התכווץ כשלשונותיהם נפגשו לראשונה, ומשך את דראקו קרוב אליו, יד אחת מחליקה לגבו, והשנייה לצווארו.

דראקו הגיב בדיוק כמו הארי. איפה פוטר למד לנשק ככה? ומה הדבר המדהים הזה שהוא עושה עם הלשון שלו? דראקו נהם שוב. ידיו היו עכשיו על פניו של הארי, ונישק את הארי בלהט. הוא היה שתי שניות מלזחול לחיקו של הארי ולקחת את זה לשלב הבא כאשר הוא נזכר בכתבים. שיט. הוא עזר את כל כוחו, ולאט סיים את הנשיקה.

כשראה את המראה בעיניו של הארי, זה הדבר היחיד שדראקו יכל לעשות כדי לא לזרוק את עצמו בזרועותיו של הארי ולהתחנן בפניו שיעשה בו שפטים ממש שם על השולחן. דראקו קילל שהכול היה רק הצגה.

הארי לקח נשימה עמוקה, מזכיר לעצמו שהכול היה רק הצגה ושדראקו לא באמת רצה אותו, ושאם הוא היה זורק את דראקו על השולחן ודופק אותו דראקו לא היה מעריך את זה יותר מידי. הארי נעמד והשניים התחילו לצאת משלושת המטאטאים יד ביד, כשכתבים מרעיפים עליהם שאלות. לבסוף הארי הסתובב ודיבר.

"כן, דראקו מאלפוי הוא החבר שלי. לא, לא איכפת לי מה הסיכויים נגדינו. כן, אנחנו מאוהבים לחלוטין. שיהיה לכם יום יפה, כולם." הוא ודראקו עזבו את שלושת המטאטאים והתחילו ללכת לכיוון הוגוורטס.

איש מהם לא שם לב לדמות הכועסת של מדריך מרייבקלו שעמדה בפינת הפאב, מסתכלת עליהם כל הזמן.

הארי ודראקו הלכו בדממה כמה זמן, שניהם אבודים במחשבות על הנשיקה.

זה הכול היה הצגה. אני בטוחה בזה. לעזאזל איתו! מרלין, אני רוצה אותו כל-כך. אולי אנחנו יכולים ללכת חזרה לטירה ולמצוא קבוצה של אנשים שצריך לשכנע אותם שאנחנו באמת ביחד ואני אוכל למזמז אותו עוד. איפה לעזאזל פוטר למד לנשק ככה? הדרך שהוא מזיז בה את הלשון-פאקינג לא יאמן...

לעזאזל עם זה, למה זה היה חייב להיות הצגה? ולמה מאלפוי חייב להיות כל-כך פאקינג סקסי? אני חשבתי שאני עומד למות כשהוא נהם. אני חייב למצוא עוד מקומות לנשק אותו. בטוח מול הגריפינדורים מחר...

אחרי כמה דקות של שקט, דראקו דבר. "ובכן, פוטר, אני התרשמתי. אני בטוח שהכתבים האלה קנו את הנשיקה כדבר אמיתי. אתה שחקן מעולה."

אין שום מצב שאני הולך להגיד לו שאני לא שחקתי. "תודה, מאלפוי, גם אתה. אני בטוח שכולם האמינו שם שנהנית מזה."

או, אבל אני כן נהניתי מזה. מאוד. חבל שאני לא יכול לספר לך את זה. דראקו התכווץ. "אנחנו כולנו שחקנים טובים בסלית'רין. אני חושב שזו אחת התכונות שלנו שהכובע הממיין מחפש."

"יש סיכוי טוב שאחת מהתמונות תהיה העטיפה של הנביא היומי מחר. אבא שלך יאהב את זה." אמר הארי.

"הו, כן. הוא ימות על זה. הלוואי והייתי יכול לראות את הפרצוף שלו כשהוא יקבל את העיתון." דראקו היה סרקסטי, אבל לא בצורה רעה. הוא לא יכל לדאוג פחות לאביו עכשיו. הוא היה יותר מידי עסוק בלחשוב על הארי.

הם עשו את דרכם בחזרה לטיאה, והארי ליווה את דראקו בחזרה לשטח של סלית'רין. הם עצרו בכניסה של חדר המועדון של סלית'רין. הארי ניקה את גרונו כדי להגיד להתראות, אבל במקום הגיע קבוצה של בני שנה חמישית של סלית'רין.

"פוטר, מה אתה עושה פה? מנשק את דראקו ללילה טוב?" אחד מהם אמר בסרקסטיות.

כן!! כן כן כן!! יש לי תירוץ למזמז אותו!

"למען האמת, כן, כן אני מנשק אותו ללילה טוב." הארי זרק את עצמו על דראקו, כרך את ידיו סביב מותניו של דראקו ונשק אותו חזק ועמוק. דראקו הוציא צליל שהיא כמעט נאקה ומיד הגיב, קובר את ידיו בשיערו של הארי.

הסלית'רינים פשוט עמדו שם כגלמים. הארי נלחם נואשות בדחף לדחוף את דראקו נגד הקיר הקרוב ולדפוק אותו ממש עכשיו, אבל התשלט על עצמו ושחרר את דראקו.

דראקו, בכל מקרה, לא סיים, הוא תפס את ידו של הארי, מושך אותו בחזרה ומקרב אותו צמוד לגופו. הוא הצמיד את שפתיו שוב לשל הארי, שהתנשם וסגר את עיניו. דראקו הרגיש צמרומורת שעוברת בגופו של הארי והרגיש את ליבו שלו עוצר. הו מרלין, אם אני לא אעצור עכשיו אני לעולם לא אעצור, אפילו אם השערים של הוגוורטס יתמוטטו סביבנו.  עם מאמץ אדיר, דראקו סוף סוף הרחיק את עצמו מהארי והסתובב כדי להסתכל על בני השנה החמישית.

"על מה אתם מסתכלים? תכנסו פנימה ולכו לישון!" בני השנה החמישית צייצו ורצו מעבר לדראקו, כמה מהם שולחים מבטים מלוכלכים לדראקו. דראקו יכל להשבע שהוא שמע כמה מהם אומרים משהו על "הנשיקת לילה טוב הכי לוהטת שראיתי מעולם."

"ובכן..." הארי עדין היה טיפה מעופף, ונלחם על שליטה בעצמו. דראקו חייך אליו.

"עוד משחק משובח, פוטר. אתה שחקן טבעי. נתראה מחר, אז?" הארי הסתכל על דראקו, עם שפתיים אדומות, שיער מבולגן ועיניים בוהקות, והיה צריך לסגור את עיניו לפני שהוא יקפוץ עליו שוב. זה הכול היה הצגה, הארי, הכול בשביל ההצגה. אם תנסה לנשק אותו שוב הוא ידחוף אותך וישנא אותך בגלל זה. אל תעשה את זה.

הוא לקח נשימה עמוקה, ואמר, "כן. לילה טוב, דראקו."

"לילה טוב, הארי." הארי הסתובב והתחיל ללכת במסדרון לכיוון המדרגות למגדל גריפינדור. דראקו הסתכל עליו הולך לגמה רגעים לפני שלקח נשימה עמוקה בעצמו.

הוא החליט לקחת מקלחת לפני שהוא הולך לישון.

אחת קרה מאוד.

הפרק הקודם		הפרק הבא