למחרת התעורר בהתרגשות סוורוס, התלבש מהר ולקח את מזוודתו. אמו הביאה אותו לתחנת הרכבת. שם, ראה את פטוניה, את שני הוריה של לילי, והכי חשוב- את לילי. עם שיער פזור ויפה, ושמלה סגולה חלקה. הוא נופף אליה. אך היא לא ראתה אותו. הוא נכנס דרך הרציף לרכבת. הוא נכנס לאחד הקרונות הריקים.
פתאום שמע קול פותח את דלת הקרון. "סוורוס! חיפשתי אותך!" אמר הקול הרך של לילי. "ראיתי אותך נפרדת מהורייך, אז חשבתי לא להפריע לך" ענה סוורוס. "תודה" ענתה והתיישבה. פתאום שני נערים עברו ליד הקרון ופתחו את הדלת. "היי, אני ג'יימס" אמר אחד מהם ולחץ יד ללילי. סוורוס הביט בעיניו של ג'יימס וידע - הוא לא הולך לחבב אותו. "אני לילי" ענתה לילי לג'יימס. ג'יימס התיישב עם הנער בקרון שליד. "את מכירה אותו?" שאל סוורוס בחשדנות. "לא סוורוס. אני אפילו לא ידעתי שאני מכשפה, זוכר? אתה גילית לי" ענתה לילי. הוא חייך. הוא שמח שהיא לא יודעת את ההרגשה שלו ברגע זה. הוא קינא. הוא קינא בג'יימס, כי קיבל ממנו תחושה חזקה. לילי וסוורוס ישבו ברכבת ודיברו, צחקו, וקנו ממתקים. סוורוס קנה הרבה חטיפים מהעגלה שעברה, וחלק אותם עם לילי. "מה זה סוכריות ברטי בוטס בכל הטעמים?" שאלה לילי. "לא כדאי לך לטעום. הם באמת מתכוונים לכל הטעמים. יש טעם קיא, וטעם שעווה" אמר סוורוס. "איכס" אמרה לילי והרחיקה ממנה את השקית. "תודה סוורוס" ענתה ופתחה חבילה של צפרדע שוקולד. "אין על מה" ענה סוורוס. הוא והיא הלכו והחליפו לגלימותיהם. כשחזרו, סוורוס היה מאושר לראות את הטירה היפה. הוא ירד מן הרכבת כשלידו לילי, שניהם מאושרים להביט בטירה המלכותית והמפוארת שבו יוכלו לגור. לא סתם טירה. טירת כישוף. טירה... שמלאה בקסם. טירת הוגוורטס.
|