אל העבר הלא מוכר

"ג'ושוע פרקר, תזיז את המטאטא שלך או שנאחר!" קראה קים. היא שנאה כשהוא מתעורר מאוחר בגלל ששיחק יותר מדי קווידיץ' בפלייסטשיין.  ג'וש התנשף בכעס.

"אל תקראי לי ג'ושוע, קימברלי ווטסון!" אף אחד הם לא אהב שקוראים להם בשם המלא שלהם. זה מעצבן. מספיק שגברת הפלי קוראת לכל התלמידים בשמם המלא. לפעמים קים הייתה רוצה שאמא שלי הייתה בוחרת לקרוא לה בשם קצר כמו אן.

"אז תמהר או שנאחר למשחק!" קים הדהירה את המטאטא שלה במהירות.  נוגה, המטאטא הכי טוב שיצא עד עכשיו.

"קים, את עפה יותר מדי מהר. אל תשכחי אני תקוע עם אש המחץ הישן והדפוק הזה!" קרא ג'וש, מנסה לגרום למטאטא להאיץ.

"אני שונאת לחכות למטאטא שלך! תבקש מההורים שלך שיקנו לך אחד חדש, ואת הישן תמסור לביל, הוא ישמח למטאטא." קים נעצרה באוויר, מחכה לג'וש.

"הם אמרו שאני צריך להשיג את הכסף לבד. איך, אין לי מושג."

"לעבוד?"

"איפה, בכפר האגדי הוגסמיד?"

"נו בחייך, אתה גר יותר מדי עם אמילי. כולם יודעים שהוגסמיד זאת רק אגדה מטופשת!"

ג'וש הגיע אל קים בסופו של דבר.

"מטאטא מטופש,  אני חייב לקנות אחד חדש." קיטר ג'וש. קים רק גלגלה את עיניה.

"אתה רוצה להגיע למשחק או לא? אם לא נמהר לא נגיע. ומזל שעצרנו מתחת לשטח פתוח ולא מתחת לאל.לי."

"אז תתני לי טרמפ." קים גיחכה.

"שלוש הסיבות שאני בחיים לא אתן לך טרמפ על נוגה; האחת, אתה עם כל הכובד שלך תשבור אותו. השתיים, כמו שאני מכירה אותך, אתה תחפור לי כל הדרך על איך בסופו של דבר הסכמתי לתת לך לרכב על נוגה בעוד שג'ים ממשיך להתחנן שאני אתן לו לגעת רק במטאטא." ג'וש גלגל את עיניו. "והסיבה השלישית והכי חשובה, שאם דיוויד יראה אותך מאחורי, אתם שוב תתחילו לריב ואין לי כוח להיות גננת שלכם." הפעם ג'וש החמיץ פנים.

"רק פלרטטתי איתך פעם אחת והוא התעצבן. אני לא מבין מה הקטע שלו, זה לא כאילו אני הולך לאנוס אותך או להרוג אותך."

"הוא פראנויד, אל תיקח ללב יקירי, תיקח לריאות."

" חה חה. חשבת על לעשות סטנד-אפ קים?" קים עטרה פרצוף מהורהר. "את לא רצינית?!" הפעם היא גלגלה את עיניה.

"אם אתה רוצה שהקבוצה שלנו תפסיד הפסד טכני בגלל שהשומר והרודפת שלה חסרים, אז בוא נמשיך להישאר פה."

עיניו של ג'וש נדלקו. "ואם נשאר פה, מה נעשה?"

"לא יודעת, אני חושבת לנסות עלייך כמה קללות חדשות."

"אסור לך, את עוד לא בת שש עשרה אפילו קימברלי."

"גם אתה לא ג'ושוע, אז?"

"אני לא דיברתי על קללות, למרות שחשבתי על קסמים מקלים."  שרביטה של קים כוון אליו. "בסדר! רק צחקתי!"

"אצלך סקס זה לא צחוק. אתה יותר גרוע מדני ברייל!"

ג'וש התנשם בדרמטיות. "את לא אמרת!"

"אמרתי." קים הורידה את שרביטה ונשקה קלות את לחיו. "קדימה יקירי, יש לנו הרבה לעבור ואם לא נמהר נחטוף מאמנדה ברצינות." ג'וש חייך חיוך מרוצה.

"אני אזכור לך את הנשיקה."

"ואני אזכור לך את הצעת סקס."

עיניו של ג'וש נצצו בהתלהבות. "אז זה כן?" שאל ושניהם חזרו לטוס.

"לא, זה לא. אני רק אגיד את זה לג'ים שהצעת." אמרה קים בזדוניות והדהירה את המטאטא, צוחקת כשהיא שומעת את תחנוניו של ג'וש.

קים התרוממה ממיטתה במהירות.

הזיכרונות הכו בה בחוזקה מפעם לפעם. בארוחת הערב הזיכרון שרבה עם ג'ים על החתיכה האחרונה של עוגת הקפצת שנשלחה מגברת פרקר. בסופו של דבר, אמילי שישנה אצלה אכלה אותה. לצערם של ג'ים וקים, הם לא יכלו לקלל את אמילי שהייתה סקיבית והוריה החליטו לא לספר לה על כך. לא פעם קים כמעט חשפה זאת בפני אמילי, מזל שג'ים או ג'וש היו שמה לעצור אותה.

"בוקר טוב קים!" קול עליז נשמע מצד שמאל שלה. הנערה הייתה לבושה בתלבושת בית הספר, שערה הפעם היה פזור והיו עליו צמות קטנות שעיטרו את שערה הארוך. ליסה.

"בוקר טוב, מה השעה?" מלמלה קים, משפשפת את עיניה; מסירה את קורי השינה.

"שש בבוקר." חייכה אליה ליסה וקים גנחה. "קדימה קים, את לא רוצה להפסיד את יום הלימודים הראשון שלך, נכון?" קים הזעיפה פנים.

"אני דווקא מאוד רוצה. לפי המקצועות שבחרתי אתמול, שמעתי שהיסטורית קסם חובה." ליסה הנהנה.

"אין ממש צורך ללמוד שמה, רק להקשיב ולקלוט קטעים. בדרך כלל אנחנו מטילים לחש קליטה, כדי שאחרי שמסתיים השיעור יהיה יותר קל לקלוט את החומר."

"זה גם תחליף לכדור שינה." קולה העליז של אנבת' נשמע מחדר המקלחת.

"כולכן קמות מוקדם?" שאלה קים מופתעת. ליסה הנידה בראשה בפנים חמוצות והצביעה על ורוניקה.

"היא היחידה שלא משנה מה, היא תישן עד מאוחר."

"היא מבלה הרבה עם בלק, לא מפתיע." קולה של אנבת' היה זדוני. "במיטה." ליסה שאפה בחדות וסומק עיטר את פניה. אנבת' יצאה מצחקקת. "יותר מדי מידע ליסה?"

"עזבי אותה, הילדה תמימה." אמרה קים וליסה הזעיפה את פניה בפעם השנייה לאותו יום.

"אני לא תמימה! רק לא אוהבת לשמוע –או לדבר- על נושאים כאלו!"

"אז אם אני אגיד את המילה סקס" הסמוק של ליסה העמיק. "לא תסמיקי?" שאלה אנבת', שהייתה עסוקה בסירוק שערה החום.

"היא כבר מסמיקה." ידעה אותה קים וקמה ממיטתה.

"חשבתי שאת לא תצטרפי לשתי אלו!" קראה ליסה בכעס מזויף.

"אני לא. הן מדברות יותר מדי על בנים ורכילות. לא תודה." קים נכנסה לחדר המקלחת. פושטת את כותנת הלילה ותחתוניה ומפעילה את זרם המים. היא חיכתה מספר דקות ונכנסה תחת הזרם החמים.

לכמה זמן היא תישאר פה? שבוע? חודש? אולי עד סוף השנה...

לפי מעברים בזמן, צריכים לעזוב בשעה שהגיעו לעבר. כלומר במידה והיא תגיע לטקס הסיום של שנה שביעית, היא תעזוב לפני שהטקס יתחיל.

טוב, כרגע צריך חשוב על תוכנית לשדך בין לילי אוונס לג'יימס פוטר. גלגלי מוחהּ של קים החלו לפעול. היא מצאה חמש תוכניות ובכל אחת היה פגם.

קודם כל, נראה עד כמה לילי שונאת את ג'יימס ועד כמה ג'יימס אוהב את לילי. צריך לעשות משהו גם בנוגע לרמוס, לגלות לו שאני יודעת שהוא איש זאב ולקודנסאים שהם אנימאגוסים.

קים יצאה מהמקלחת, עוטפת את עצמה באחת המגבות שהיו תלויות ויצאה אל החדר. ורוניקה סוף-סוף התעוררה, אנבת' בדקה את שערה וליסה בדקה שכל הציוד בתיק שלה.

"אנחנו אוכלות עם זוג ידידים שלנו, טום מידו וג'ק לי. את תסתדרי איתם. אני מניחה שגם לילי תאכל איתנו, כי משנה חמישית פוטר והחבורה שלו החליטו לשבת תמיד איפה שהיא יושבת והיא לא ממש אהבה את זה." אמרה ליסה ואנבת' צחקקה.

"את מודעת לזה שג'ק הזמין את לילי להוגסמיד והיא דחתה אותו בגלל שהיא חייבת ללוות השנה את תלמידי שנה שלישית. בחיי איזה תירוץ עלוב." אמרה ורוניקה שלקחה בגדים מארונה.

"זה לא תירוץ!" יצאה ליסה להגנתה של לילי. "היא באמת צריכה ללוות את תלמידי שנה שלישית."

"עם המדריך הראשי החתיך." קרצה ורוניקה לאנבת'.

"עם פוטר. לילי המסכנה. ליסה רק הנידה את ראשה. אנבת' צחקקה.

"אז את מודה שפוטר חתיך?" שאלה ורוניקה וליסה הנהנה.

"אולי הוא מעצבן את ליל'ס, אבל אי אפשר לומר שהוא לא נראה טוב."

"הוא נראה יותר מטוב."

"הוא נראה מעולה. מה הייתי עושה בשביל להחליף עם לילי." ורוניקה נאנחה.

"ומה לילי הייתה עושה בשביל להחליף איתך ניקה." אמרה אנבת'.

"היא לא תהיה מסכנה שאת יודעת מה יקרה." רמזה קים לליסה שגלגלה את עיניה.

"מה יקרה?" שאלו ביחד אנבת' וורוניקה שהיו צמאות לרכילות עסיסית.

"שום דבר שהוא עניינכן." אמרה ליסה. "קדימה רוני, כנסי למקלחת וקים תתלבשי, קדימה!"

קים החניקה את הצורך לומר 'כן אמא.'

-

"בוקר טוב לעלמות החן וליפיפייה החדשה!" קולו של נער נשמע בחדר המועדון.  ארבעת הבנות מיהרו אל חדר המועדון העגול.

"בוקר טוב ג'ק וטום." אמרה אנבת', נושקת ללחייהם של שני הבנים. "מה שלומכם?"

"נראה שמישהי נרגשת הבוקר." אמר הנער בעל השיער הג'ינג'י, עוטף את מותנה של אנבת'. "מה קרה הפעם, מצפה לפגוש מישהו מסוים, או שמעת רכילות חדשה?"

"לא, אבל ורוניקה ואני מנסות –וגם נצליח- להוציא מקים וליסה מה הן מסתירות."

"טוב, בהצלחה. ליסה היא כספת לכל נושא." הנער הג'ינג'י פנה אל קים. "נעים מאוד, אני ג'ק וזה שלידי זה טום. נעים להכיר." הוא הושיט את ידו בחיוך. קים לחצה את ידו, משיבה בחיוך משלה. עיניו החומות- שחורות הביטו בה בחיוך.

"נעים להכיר, אני קים."

"בואו נלך כבר." קולו של טום נשמע עייף ומעוצבן. ורוניקה גיחכה.

"אם אתה לא מקבל אתה הקפאין שלך בבוקר אתה עצבני. לא יפה להתנהג ככה כשהגיעה אלינו נערה חדשה טומי!"

"מה שתגידי רוני, רק בואו נלך." ורוניקה הזעיפה את פניה בכעס.

"זה ניקה!"

"כן כן..." מלמל טום. עיניו של טום היו בין ירוק לכחול ושערו היה חום כהה מבולגן. לא מבולגן כמו של ג'יימס. מבולגן בצורה חמודה.

השישה יצאו לעבר האולם הגדול ארוחת בוקר.

לילי עמדה מול הדלת לאולם הגדול, נוזפת בג'יימס.

"מה הוא עשה הפעם?" מלמלה ליסה.

"יש לי הרגשה ששום דבר ולילי מאשימה אותו כרגע על משהו שהוא לא עשה." לחשה קים וליסה הביטה בה מופתעת.

"אז כנראה את לא מכירה מספיק את ג'יימס פוטר." אמרה ליסה.

או ליסה, את לא יודעת עד כמה טוב אני מכירה אותו.

"... בחייך פוטר אתה בשנה שביעית ומדריך ראשי, מתי תתבגר?!"

"היי לילי!" קראה ורוניקה לעבר הנערה בעלת שיער הארגמן ששוב היה אסוף בצמה הדוקה.

סיריוס נשען הקיר, כשרמוס ופיטר לצידו. היא ראתה מרחוק את עיניו של סיריוס זועפות, כנראה על לילי, שצעקה על ג'יימס. מבטו התלכד עם מבטה של קים, שנצלה את ההזדמנות.

"אתה עשית את זה?" שאלה ללא קול וסיריוס הרים את גבותיו בצורה שאומרת 'ברור!'

"למה?" שאלה קים שנית ללא קול.

סיריוס הצביע בראשו על ג'יימס. "כי הוא פחדן." ענה גם הוא ללא קול. הוא גלגל את עיניו.

"אני מקווה שתפסיק עם זה השנה פוטר, אתה אמור לגלות אחריות לא להתנהג כמו ילד קטן." סיימה לילי את דבריה ופנתה אל חבריה. הקונדסאים נכנסו אל האולם, כשרמוס טופח בעידוד על שכמו של ג'יימס וסיריוס זועף.

"הוא לא מפסיק לעשות בעיות. דמבלדור בהחלט אכל יותר מדי ממתקים מוגלגים כשחשב למנות את פוטר למדריך ראשי, זה כמו לטפל בילד קטן." נאנחה לילי. אבל בעיניה נראה שכאב לה לצרוח על ג'יימס.

קים היססה. "זה יהיה בסדר מצדכם אם אני אוכל הבוקר עם הקונדסאים?" שאלה קים וכל החבורה הביטה בה בהפתעה.

"קימברלי, את התחלקת על השכל? הקונדסאים?!" קולה של ליסה היה מזועזע.

"יש לי כמה שיחות לעשות עם החבורה הזאת, אולי אני אצליח לדבר איתם בהיגיון והם לא יעשו תעלולים השנה." היא הבזיקה מבט רציני אל לילי שנראה ששקלה את העניין. "אבל אני אצטרך ליווי. מה את אומרת לילי? את התמודדת איתם הרבה, תעזרי לי?" ליסה מרפקה אותה.

"תחמנית." מלמלה לעברה וקים חייכה בליבה.

"אני לא חושבת שאני יכולה להתמודד איתם כרגע, אין לי כוח לפלרטוטים של פוטר על הבוקר." אמרה לילי בכעס, מגלגלת את עיניה.

"תשבי ליד רמוס ואני מולך, אני מבטיחה לך שאם הוא יפלרטט איתך הוא יחטוף אחר כך. למרות אחרי שצעקת עליו לא נראה לי שהוא רוצה לחטוף עוד צעקות." לילי שקלה את העניין והנהנה.

"את רצינית אוונס? לשבת עם הקונדסאים?! את בטוחה שאין לך חום?" שאל ג'ק בחשש. אנבת' מרפקה אותו. נראה שהיא הבינה את העניין.

"עזוב אותה, קים תהיה איתה ונראה שהיא מסוגלת לשלוט בקונדסאים, יש לה אופי מגניב." אמרה אנבת' וקרצה לקים שהסמיקה וחייכה חיוך ביישני.

"טוב לילי, מוכנה לבוקר חד פעמי עם הקונדסאים?" שאלה קים בממזריות, מביטה לעבר ליסה שגלגלה את עיניה.

"אני מניחה. אבל שפוטר לא יפלרטט איתי!" הזהירה וקים הנהנה.

לילי לקחה נשימה עמוקה. זוג הבנות נכנסו אל האולם הגדול ופנו אל שולחן גריפינדור.

-

"בוקר טוב בנים!" קראה קים בחיוך לעבר ארבעת הבנים. סיריוס ופיטר חטפו את האוכל מצלחתו של השני, רמוס קרא ספר וג'יימס שיחק עם האפונה שהייתה בצלחת. "נוכל לשבת איתכם?"

סיריוס הפסיק לחטוף את האוכל של פיטר והביט לעבר הבנות.

"גם היא כלולה בעסקה?" אמר סיריוס, מצביע בראשו על לילי. קים גלגלה את עיניה והנהנה. "בתנאי שהיא לא תצרח על קרניים."

"סיריוס תתנהג יפה." גער בו רמוס. "בואו שבו." לילי התיישבה לצד רמוס וקים בין ג'יימס לסיריוס.

"אז, איזה שיעור הכי מעניין כאן?" שאלה קים, לוקחת לצלחתה בייקון ושלושה פנקייקים.

"כשפומטיקה."

"לחשים עתיקים."

לילי הביטה בג'יימס בהפתעה.

"לחשים עתיקים פוטר? כשפומטיקה הרבה יותר מעניין!"

"את טועה אוונס, תרגום לחשים יותר מעניין מניתוח כישופים. הדעות בנוגע ללחשים עתיקים תמיד יהיו שונות בעוד בכשפומטיקה החוקים קבועים. מה מעניין בזה?"

"הכי קל לעבוד עם משהו ברור מאליו מאשר להתבסס על מספר דעות שונות."

"את אומרת את זה אוונס כי את רגילה לחוקים, לא ככה?" פלט סיריוס וג'יימס תקע בו מבט עצבני.

"אני בהבדל ממך בלק, קבועה למשהו שלא משתנה."

"את משעממת אוונס, מסכנים הילדים שיהיו לך, חיים על חוקים ולא תהיה להם ילדות בכלל." קבע סיריוס.

"רך כף תפסיק." קרא ג'יימס בקול מאיים, אך סיריוס לא שמע.

"בגלל זה את צורחת על – אווץ'! בשביל מה זה היה קים?" קרא סיריוס בזעף, ממשש את אוזנו הכואבת.

"כי אתה לא מכיר את המושג טאקט. יש מקומות שצריך להפסיק לדבר ולשתוק, דבר שכנראה אתה לא מצטיין בו."

"אני מסכים קים, לסיריוס בהחלט חסר טאקט." אמר רמוס. סיריוס רק שילב את ידיו ברוגז.

"אף אחד לא אוהב אותי."

"אתה צודק סיריוס. אבל אם תתנהג יפה, אני מבטיחה להביא לך סוכרייה." אמרה קים, פורעת את שערו של סיריוס וחוזרת לאוכל שלה. "או בונזו." מלמלה. ג'יימס נחנק מהאוכל שלו.

"היי ג'יימס, אתה בסדר?" שאל פיטר. קים הביטה בלילי, נראה שגם היא דאגה מעט. למרות שאם קים תגיד את זה, היא תכחיש. קים טפחה על גבו של ג'יימס בכדי להקל עליו.

ג'יימס לקח לגימה ארוכה ממיץ הדלעת שלו והנהן.

"מצטער, קים הצחיקה אותי." הוא הביט אל קים שחייכה חיוך מתוק וקרצה. ג'יימס החזיר חיוך. "בונזו?" שאל וקים צחקקה.

"סיריוס מזכיר לי כלב. חסר לו קולר והוא מסודר, יש לו אפילו פרווה על ראש." אמרה קים צוחקת והיא ראתה בזווית עיניה את לילי מחייכת.

"אני לא כלב!" ג'יימס השמיע נחירה.

"אתה מעדיף עכברוש?" שאלה קים, מרימה גבה. היא ראתה את רמוס בוהה בה בחשדנות.

"לא! אם כבר פיטר עכברוש, הוא פחדן!"

"היי!" קרא פיטר בהתנגדות.

"אם הוא היה פחדן, איך הוא התמנה לגריפינדור?" שאלה קים, סיריוס הרהר על כך. "אל תחשוב סיריוס, אתה תשרוף את התאים האחרונים שנשארו לך." ג'יימס ופיטר פרצו בצחוק ולילי ורמוס החניקו את צוחקם.

"אני אמור להיעלב?" שאל סיריוס. עכשיו גם לילי ורמוס לא יכלו לשמור על צחוקם ופרצו בצחוק. סיריוס בהה בהם בחוסר הבנה. "זה משהו שאמרתי?"

הפרק הקודם		הפרק הבא