הסוס הלבן

^מהרמיוני^

האמת, מאוד נעלבתי מפרד.
הייתי בטוחה שהוא לא באמת אהב אותי, ושרק רצה אותי למתיחה הדבילית שלו.
אבל אחרי שהוא התנצל והזהיר אותי, הייתי בטוחה שהוא דובר אמת.
האמת, הייתי בטוחה שבאמת נתראה בקרוב.
אבל עברו חודשיים, שלושה, ארבעה, והנה, היום האחרון, ועדיין לא דיברנו.

"תזדרזי הרמיוני! אנחנו נאחר לאולם!" צעק הארי ממעונות הבנים.
"אני אורזת! חכה שניה נודניק!" צעקתי לו.
"אני סיימתי! אני בדרך למועדון!" צעק רון.
"גם אני!" אמר הארי.
"הרמיוני, איפה את?" שאל רון.
"לכו בינתיים! יש לי עוד הרבה לארוז! שכחתי ספרים בכיתות! אני אצטרף אחר כך"! צעקתי.
"איך שאת רוצה" אמר הארי והלך.
האמת, סיימתי לארוז.
פשוט החלטתי לחכות לפרד. ראיתי חולצה שעליה כתובה האות  j  יוצאת ומצטרפת להארי רון.
זה אומר שפרד עדיין אורז!
יש!
ישבתי במועדון.
ואז הוא יצא.
עשיתי את עצמי קוראת.
מה? לא רציתי להיראות נואשת!
למרות שאני כן....-_-
"היי" אמר לי.
"היי" אמרתי לו, משתדלת לא לקפוץ לשמיים מרוב התרגשות.
"מה נשמע?" שאל.
"בסדר..." עניתי.
התחלנו לדבר על סוף השנה, שנה הבאה, רון, הארי, מה שהיה השנה על הלימודים ועוד...
בסוף אני התייאשתי ואמרתי: "דיי נמאס לי יש לך משהו לשאול אותי?"
"האמת שכן...." אמר.
"מה?" שאלתי בחיוך, משתדלת שלא יהיה שמח מדיי.
והוא, משתדל לא להסתכל ישירות לעיניי: "את רוצה לצאת איתי?"

הפרק הקודם		הפרק הבא