יסמין

הפרק מוקדש ל: BSL221 ,Luna jasmine Lovegood ו*קריסטל*. וכמובן לשותפתי קוראת הספרים :-)

קפאתי במקומי ולא ידעתי מה לענות. האם אני רוצה להיות אחת מהם? אחת מהאנשים המאיימים הללו, שהפחידו אותי והטילו עלי לחש אבל הכירו את הורי והבטיחו ללמד אותי כישוף? האם אני רוצה ללמוד כישוף בכלל? הרי הכמרים האמתיים אמרו שהכישוף הוא רוע.

אבל כישוף הוא גם כוח.

כשחשבתי על זה, גיליתי שאני רוצה כוח. אני רוצה להיות מסוגלת להשפיע על גורלי, להגן על עצמי, ללמוד לשלוט בהתפרצויות הקסם שלי, לבחור את ייעודי בעולם שלא ייעד לי דבר מלבד נישואים לבן אצולה.
החלטתי.
הישרתי מבט אל עיניה הכחולות של ביאטריס ואמרתי "אצטרף אליכם".

*****

למדתי להכיר אותם. הם היו אחד עשר כאן, ביאטריס המנהיגה, ועוד נוספים במקומות מסתור אחרים. ביאטריס, סופי, ג'ים, פרדריק, אלברט, רומי (קיצור של רומילדה), סיימון, קייט (קטרינה), אמה, לוסי (לוסיה) ותומאס. לכל אחד מהם היה סיפור אחר: אחדים עזבו את משפחתם כדי לחיות עם הקוסמים, אחדים נמלטו מהחוק כבר שנים ואחדים פשוט נולדו בתוך קהילת הקוסמים. הם העבירו אותי למקום מסתור אחר שלהם. בקתה קטנה ונעימה על גדת נחל. כשהגענו, לא ראיתי בכלל את הבקתה, אבל ביאטריס אחזה בידי, מלמלה משהוא ונופפה במקל שלה, ופתאום הופיע לתדהמתי בקתת עץ מולי. ראיתי שכך עושים כל הקוסמים האחרים.

"עכשיו כשהחלטת להיות מכשפה" אמר תומס, צעיר המכשפים, שהיה כבן גילי, "את זקוקה לשרביט".
הם העניקו לי גלימה, זהה לגלימות שלהם, והובילו אותי אל אחורי הבקתה, אל ארגז גדול, שם עמדנו אני ותומס כעת.
"שרביט?" שאלתי בבלבול.

"כן. כזה" תומס שלף מטה עץ דק, דומה לזה של ביאטריס, והראה לי אותו. "אנחנו משתמשים בהם כדי לשלוט בקסמים שלנו. בארגז הזה יש כשלושים שרביטים שקנינו מאנטון אוליבנדר, יצרן שרביטים מקצועי. אנחנו נבדוק איזה מהם הכי מתאים לך ואותו את תקבלי כדי לכשף בעזרתו."

תומס פתח את הארגז והראה לי את הקופסאות הארוכות והצרות שבתוכו.

"קחי אותם ונופפי אותם עד שאחד מהם ישלח גיצים. לא בטוח שתמצאי אחד שיתאים לך התאמה מושלמת, אבל כמעט ודאי שתמצאי אחד שתוכלי להשתמש בו".

הושטתי יד, פתחתי את אחת הקופסאות והוצאתי את השרביט. הנפתי אותו באוויר, אבל דבר לא קרה. תומס הניד בראשו. "נסי אחד אחר". גם השרביט השני לא הצליח, וגם לא השלישי, לא הרביעי ולא החמישי. אבל כשהנפתי את האחד עשר נורה אל האוויר פרץ של ניצוצות כסופים.

תומס חייך "נראה שזה מתאים לך" הוא הפך את הקופסה "עץ תפוח וכנפי פיה. נחמד".

עיניים ירוקות ננעצו בי "מזל טוב, ליה. יש לך שרביט".

*****
אחרי שבחרתי את השרביט שלי, ביאטריס לימדה אותי את הלחש בשביל למצוא את הבקתה.

"רק את תוכלי לראות אותה כשתאמרי את הלחש. את, וכל מי שנוגע בך." היא הסבירה. הלחש הוא אסיפנגולוס. סיימון, המומחה לקסמי העלמות המציא אותו.

"רגע, זאת אומרת שהוא יכול להעלים את עצמו?" שאלתי.

"כן, וגם אחרים" היא אמרה "אבל לא רק זה, הוא יכול להעלים זיכרונות ורגשות."

"זה מטורף!"

"כן, אבל באיזה שהוא שלב כבר תחשבי שגם אם יהיה מישהו שמומחה להורדת פילים סגולים מן השמים זה לא מוזר. מתרגלים" חייכה ביאטריס, והורתה לי לחזור לשנן את לחש מציאת הבקתה.

תגובות בונות?

הפרק הקודם		הפרק הבא