האמת הנוראה מכול

שלום לכל הקוראים והקוראות!

אני יודעת שלא עידכנתי במשך תקופה של שבועיים.

אני מצטערת ומבטיחה שזה לא יקרה שוב,בינתיים... קריאה נעימה!

פרק V: רגע אחד

הרמיוני נשכבה על מיטתה בבית החולים והסתכלה אל ג'יני שישבה בכורסה לידה. הרמיוני הייתי לבושה בחלוק בית חולים מוגלגי,והיא ידעה שבכל רגע יקראו לה להפלה. "אוף,כמה זמן הם נותנים לבנאדם לחכות!" רטנה הרמיוני. ג'יני שתקה,לא ידעה מה לומר. לבסוף,אמרה את הדבר הכי צפוי בעולם-"יהיה בסדר",וחייכה. יהיה בסדר.יהיה בסדר,יהיה בסדר,בעתיד יהיה בסדר. עכשיו לא בסדר,עכשיו ממש לא בסדר. מה ההגיון במשפט הזה? הוא לא מעודד כלל וכלל. כשאומרים"יהיה בסדר" מתכוונים למשהו שיהיה בעתיד. אבל זה אומר שעכשיו לא בסדר? אם עכשיו לא בסדר,אז מה קורה עכשיו? הרמיוני הרהרה בדבריה של ג'יני. היא צודקת הרמיוני,היא צודקת. ג'יני צודקת,באמת יהיה בסדר אחריי ההפלה הזאת. זמן ההמתנה נראה כמו נצח,וכל שנייה ליבה של הרמיוני פועם יותר ויותר חזק. "הרמיוני.." היססה ג'יני. הרמיוני הסתכלה עליה במבט שואל. "את בטוחה לגמרי שאת רוצה לעשות את זה?" שאלה ג'יני. "כן." אמרה הרמיוני,היא בטוחה שהיא רוצה לעשות את זה. אם היא בטוחה שהיא רוצה לעשות את זה,אז למה נשמע רעד בקולה? "גברת גריינג'ר?" נשמע קולה של האחות שנכנסה לחדר. גברת גריינג'ר. כן,אני גברת גריינג'ר,לא וויזלי,גריינג'ר. "כן?" אמרה הרמיוני לאחר כמה דקות. "מחכים לך.אני אקח את מיטתך לחדר הניתוח. חברתך יכולה לחכות בחדר ההמתנה." אמרה האחות,מתחילה להזיז את המיטה והרמיוני עליה. ליבה של הרמיוני פעם בחוזקה שוב ושוב. כשנכנסה לחדר הניתוח,היא הרגישה שלווה מסוימת. כשרופא הרדים אותה,היא הרגישה שלוהו מסוימת. וכשיישנה,היא הרגישה שלווה,קלה,משוחררת ומאושרת.

____

ג'יני הרגישה חוסר שקט מסויים. היא לא אהבה את העובדה שהרמיוני הורגת את בנה. היא לא אהבה את מה שהיא עושה,אבל מי שהיא שתחליט על כך? מי היא ששפוט אותה? היא צריכה רק לתמוך בה ולעודד אותה ברגעים האלו. האמנם?ג'יני הרגישה שהרמיוני עושה את טעות חייה,וג'יני מאפשרת לה לעשות את המעשה הזה,מה שהופך את ג'יני לשותפה באירוע הזה. לא,ג'יני לא קשורה לכך. זאת החלטה של הרמיוני והרמיוני בלבד. אבל מה עם רון? הוא האבא,וגם אחיה. מגיע לו לדעת על כך שיש לו בן,האם זה יהיה מעשה נכון להגיד לו על כך אחרי ההפלה? רוב הסיכויים שלא,לפעמים עדיף פשוט לא לדעת דברים,פשוט כך. מי היה מאמין שברגע אחד הכל יכול להשתנות,מי היה מאמין שרגע אחד הוא שקובע את העתיד,מי היה מאמין שברגע אחד היא תעשה את המעשה הזה. מעשה שיקבע את עתידיהם לעד.

הפרק הקודם		הפרק הבא