Jane Doe

היא הגיעה לחדר המועדון והלכה לחדר. הורידה את החולצה והחצאית שלה ונכנסה לישון, בהלם מכל מה שכרגע קרה.

ג׳יין התעוררה בבוקר והחליטה שבגלל שזה יום שבת היא תישאר במיטה ולא תצא מהחדר עד שיתחילו הלימודים.

בערך בשעה 12 באה אליה לילי שכנראה כבר שמעה הכל מהערב הקודם כדי לדבר איתה.

״היי ג׳יין״ אמרה לילי כאשר פתחה את הדלת ונכנסה לתוך החדר.

״היי לילי״ היא אמרה לה בחזרה.

״ג׳יין בואי נשבור את הקרח, שמעתי מה קרה אתמול״ אמרה לילי לג׳יין והתיישבה לידה במיטה.

״הנחתי שג׳יימס יספר לך״ אמרה ג׳יין וקמה למצב ישיבה בעודה מסתכלת על לילי.

״אוי ג׳יין למה עשית את זה?״ שאלה לילי כאשר היא ראתה את פרצופה העצוב של ג׳יין הכמעט בוכה.

״הייתי שיכורה ליל והוא היה נחמד ושם, הוא לא כזה נורא כמו שאומרים ולא הכריח אותי לעשות כלום״ אמרה לה ג׳יין ונשענה על כתפה.

״זו עדיין הייתה טעות״ היא אמרה לה וחיבקה אותה.

״בואי נדבר על משהו אחר, בבקשה״ התחננה בפניה ג׳יין.

״טוב״ אמרה לה לילי ״שמעת שציידי הכישרונותת דיברו עם סיריוס וג׳יימס ושהם הולכים כל היום להסתובב איתם?״ היא אמרה כאילו מתה לשתף את המידע.

״מה באמת? וואו אני יודעת כמה הם רצו שזה יקרה. מזל טוב להם״ אמרה ג׳ייין בשמחה.

״אבל רגע, מתי הם חוזרים בערך?״ שאלה אותה ג׳יין בחשדנות.

״הם יחזרו בחצות כזה, יום עמוס יעבור עליהם והם יצאו לפני כמה דקות״ אמרה לה לילי.

״לילי זה חשוב, מה התאריך היום?״ אמרה ג׳יין ללילי בזמן שקמה לבדוק רת לוח השנה שלה שהיה תלוי לידה המיטה.

״ה-13, למה?״ שאלה לילי את ג׳יין.

ג׳יין הסתכלה בלוח השנה המיוחד שלה וקלטה, היום ירח מלא וגם סיריוס וג׳יימס לא נמצאים שם לעזור לרמוס.

״אני צריכה ללכת לילי, נדבר אחר כך״ אמרה ג׳יין ויצאה מהחדר המהירות לכיוון החדר של הקונדסאים.

היא הגיעה לחדר פתחה את הדלת ונכנסה לבפנים.

בתוך החדר ישב לו רמוס הטיפ טיפה מפחיד על המיטה.

״רמוס אני מצטערת״ התחילה ג׳יין לומר ״לא הייתי צריכה לשכב עם רגולוס או להשתכר ולא הייתי צריכה להסתיר את זה מכם אבל היום ירח מלא וג׳יימס וסיריוס לא נמצאים פה כדי  לעזור לך, ואני פה כי אתה צריך עזרה״ אמרה ג׳יין בנשימה אחת מהירה והתיישבה לצד רמוס במיטה.

״אני סולח״ אמר לה רמוס וכרך את זרועו סביבה ״אבל אני לא אתן לך לפגוע בעצמך ולסכן את החיים שלך בכך שתהיי איתי שאני זאב״ הוא הוסיף.

״רמוס אתה צריך עזרה. אני יהיה עם הגלימת העילמות ולא אוריד אותה. אבל אני יהיה עם שרביט עם משהו ישתבש ואחכה איתך עם שסיריוס וג׳יימס יחזרו. ואני לא לוקחת לא כתשובה״ אמרה לו ג׳יין.

״בסדר, אבל גלימת העילמות ושרביט אוקיי?״ הוא אמר לה, נכנע.

״אוקיי״ היא ענתה לו חצי מאושרת חצי מבועתת למה שכרגע ביקשה לעשות.

״שמונה ליד הערבה המפליקה, השינוי מתחיל לרוב בתשע״ הוא אמר לה וחייך אליה.

״שמונה״ היא אמרה ויצאה מהחדר בידיעה שהיום היא הולכת לפגוש איש זאב במלוא השינוי שלו.

הגיעה השעה שמונה וג׳יין ירדה לחדר המועדון לאחר שתירגלה כמה כשפים ולקחה את גלימת העילמות.

היא הלכה לערבה המפליקה ושם היא ראתה את את ופיטר, רמוס היה נראה דיי לחוץ ופיטר בנונשלט.

פיטר השתנה לעכבר והם נכנסו ביחד לתוך הצריף המצווח.

השינוי של רמוס התחיל לקרות אז ג׳יין שמה מעליה את גלימת ההעילמות והלכה לשב טיפה יותר רחוק ממנו.

שעתיים, שלוש שעות עברו ושום דבר מיוחד לא קרה. נשאר רק עוד ארבע שעות עד הזריחה.

אז שלפתע החליקה גלימתה של ג׳יין ממנה וחשפה את כף רגלה.

הצאב הצמא לדם הבחין בג׳יין הלך וזרק מעליה את גלימת ההעילמות.

היא צרחה והתחילה לזרוק לחשים לעבר הזאב הענק שעמד מולה, ללא זכר לחברה.

היא רצה וברחה ממנו ובזמן הזה זנב תולע יצא והלך לקרוא לג׳יימס וסיריוס שימהרו כי הם כבר היו אמורים להגיע.

עברו שלוש דקות של ריצה בצריף המעופף וזריקת לחשים לאוויר לפני שסיריוס וג׳יימס הגיעו.

הם נכנסו בצורת אדם לתוך הצריף והשתנו במהרה לכלב ואייל.

אבל זה כבר לא עזר.

הזאב המשוגע התחיל לשרוט ולרדוף גם אחריהם, מה שנתן לג׳יין זמן לחשוב על לחשים נגדו.

היא נזכרה בכישוף אחר, כזה שמרדים כל אחד לשינה חזרה לשעה או יותר. הי חזרה עליו כמה פעמים ואז בדיוק לפני שהזאב עמד להוריד לסיריוס את הראש היא צעקה את הלחש לכיוון הזאב.

היא החטיאה.

הזאב עכשיו נזכר בבן אדם היותר טעים שעמד לידו והתחיל לרדוף אחרי ג׳יין, היא סובבה את גבה אליו והחלה לרוץ מהר מאיי פעם.

הזאב הושיט את ידו ושרט את שלוש שריטות עמוקות באמצע הגב.

ג׳יין נפלה והחלה לדמם למוות, שא לדבר על הזאב המשוגע שבא לשחוט את גופתה.

ג׳יימס וסיריוס החליפו צורה ולחקו את שרביטהם, הם הטילו על הזאב לחש שינה ביחד כך שהוא התמוטט ונפל לפני שהספיק להגיע אל ג׳יין.

הכאב היה כל כך גדול שג׳יין לא יכלה לסבול יותר והתעלפה.

הבנים סחבו את ג׳יין למרפאה והשאירו את הזאב אדם היושן נעול בתוך הצריף.

ג׳יין התעוררה במרפאה כאשר גבה חבוש וכואב וראשה מסוחרר.

״היי יקירתי, בוקר טוב״ אמרה לה מאדם פופרי שהייתה ממש ליד מיטתה.

ג׳יין רצתה לענות לה בחזרה אך לא יכלה לדבר, גופה היה תשוש וכואב מדי.

מאדם פומפרי הביאה לג׳יין עוד שיקוי שגרם לה להירדם מהר.

בפעם הבאה שהיא התעוררה היא הרגישה הרבה יותר טוב וכבר יכלה לדבר.

היא ראתה לידה את מאדם פומפרי מוציאה שני בנים מהחדר שלה.

״בוקר טוב״ אמרה ג׳יין למאדם פומפרי.

״בוקר טוב. איך את מרגישה?״ שאלה אותה מאדם פומפרי.

״הרבה יותר טוב, אבל מה בדיוק קרה לי?״ שאלה אותה ג׳יין, סקרנית.

״את והחברים שלך הסתובבתם ליד הערבה המפליקה ובבוקר והיא שרטה אותך שלוש שריטות ליד הגב. השריטות האלה היו מאוד עמוקות אז איבדת הרבה דם והם גם הגיעו לעמוד השדרה. לא נגרם לו כל נזק אך מכיוון שאין להשתמש בלחשי רפואה על פצע ליד או בעמוד השדרה נאלצתי לחבוש אותך כדרך המוגלגים, ועל כך זמן ההחלמה יהיה יותר איטי וישארו צלקות״ הסבירה לה מאדם פומפרי.

״העיקר שאני אחזור ללכת רגיל״ אמרה לה ג׳יין בהקלה.

״באו לבקר אותך הרבה מאוד ילדים יקירתי״ אמרה לה מאדם פומפרי בזמן שהחליפה לה את התחבושת.

״באמת? מי הם היו?״ היא שאלה אותה מעוניינת.

״כל הקונדסאים, כמובן, וחברתם לילי. בן בשם מקס מרייונקלו ועוד בן מסלית׳רין״ היא אמרה לה.

״איזה בן מסלית׳רין?״ שאלה ג׳יין אותה במהירות.

״בלאק הזה, מה שמו? אה כן רגולוס״ אמרה לה מאדם פומפרי כאשר ניסתה להיזכר.

ג׳יין לא האמינה שהוא בה לבקר אותה, אחרי הסטוץ והנשף היא הייתה בטוחה שהוא בחיים לא ירצה לראות אותה שוב. אבל בפנים היא חייכה לעצמה ושמחה שהוא הגיע.

במהלך היום באו לבקר אותה הקונדסאים. סיריוס וג׳יימס התנצלו על מה שקרה בנשף ורמוס, טוב רמוס, רמוס היה שבר כלי. הוא לא האמין שהוא פגע בג׳יין כל כך קשה שהיה זאב.

ג׳יין ניסתה לשכנע אותו שהיא בסדר ושבאמת לא נגרם שום נזק אבל הוא ממוטט ולא הסכים להקשיב לאף מילה.

אחרי שלושה שבועות ג׳יין סוף סוף השתחררה מהמרפאה ויכלה להוריד את התחבושות שהיו לה על הגב. היא השתחררה בדיוק בזמן ליום הולדת של סיריוס שהתרחש כמה ימים לאחר שיחרורה.

ג׳יין הלכה לחדרה ונכנסה לשירותים. היא הורידה לאט לאט את התחבושות מגבה עד שכל גבה היה חשוף.

הצלקות שלה היו מזוויעות, שלושה קווים עבים בצבע לבן אשר חוצים את כל גבה באלכסון, מזכרת כזאתי תישאר לה לנצח.

שלושה ימיי לימודים עברו והגיע יום הולדתו של סיריוס.

ג׳יימס רמוס ופיטר אירגנו לו מסיבה ענקית עם כל תלמידי השביעית של גריפינדור וכמה בנות מבתים אחרים.

לילי וג׳יין התארגנו ביחד למסיבה והתלבשו ביחד.

ג׳יין לבשה ג׳ינס קצר בצבע לבן עם גופייה רחבה בצבע תכלת טורקיז.

לילי התלבשה יותר צנוע עם סקיני ג׳ינס שחור וגופייה לבנה צמודה של ״הורסי השרביטים״ (להקה).

הם ירדו למטה שהמסיבה כבר התחילה. היה שם הרבה שתייה ואוכל שהם לא ידעו בכלל שאפשר להשיג.

המסיבה הייתה די מוצלחת והרבה אנשים נהנו שמה.

רמת השיכורים הייתה יותר גדולה ממשחק הגמר אבל ג׳יין לא טעתה וגם הפעם לא השתכרה.

״אמת או חובה״ צעק אחד הילדים בשלב המאוחר יותר של המסיבה ורוב האנשם התיישבו ביחד במעגל.

הבקבוק הריק של הוויסקי אש הסתובב כמה פעמים עד שיצא על רמוס וילדה בשם אלה.

״אמת או חובה?״ היא שאלה אותו ״אמת הוא ענה לה מוקף בקריאות בוז.

״אמת שאתה בתול?״ היא שאלה בזדוניות ״שקר״ הוא אמר והפתיע חצי מהילדים שישבו ביחד במעגל.

״אמת או חובה?״ הסתובב שוב הבקבוק ויצא על ילד בשם דין וילדה בשם ג׳וליה.

״חובה״ הוא ענה לה.

״חובה עלייך לנשק את הילדה הכי מופרעת שיש לך בכיתה״ היא אמרה לו וצחקה.

דין סקר במבטו את המעגל עד שלבסוף נעצר על ג׳יין.

דין חייך אליה והתחיל ללכת לכיוונה, שלבסוף הגיע אליה הוא נתן לה נשיקה ארוכה (מדי) שזכתה להרבה קריאות ואז הוא חזר למקומו.

סיריוס ג׳יימס ורמוס היו די המומים אבל התגברו על זה מהר מאוד.

הבקבוק הסתובב עוד כמה פעמים וגרם לג׳יימס לרקוד ריקודי בטן ולילד כלשהו לצרפת מישהי במשך שתי דקות שלמות.

לבסוף עצר הבקבוק על ג׳יין וג׳סיקה, השותפה הלא כל כך נחמדה שלה.

״אמת או חובה?״ שאלה אותה ג׳סיקה.

״אמת״ אמרה ג׳יין וניסתה להתחמק מהבכה כללית.

״עם מי איבדת את הבתולים שלך, איפה ומתי״ אמרה ג׳סיקה וזכתה להרבה קריאות משמחות.

ג׳יין הייתה מובכת כל כך אבל בחרה לשתף את המידע הזה, רק כי חצי מהילדים בטח לא יזכרו אותו עוד דקה.

״זאק דונובן, לפני שנתיים, במעונות גריפינדור״ אמרה ג׳יין וזכתה ליותר מדי קריאות של אוו ואהה.

״זאק דונובן שגדול מאיתנו בשנה?״ הסתכל עליה ג׳יימס המום.

״כן״ היא ענתה טיפה בבושה וכל שלושת הבנים הסתכלו עליה בשוק.

ג׳יין סובבה מהר את הבקבוק עד שהוא יצא על סיריוס ולילי.

״אמת או חובה?״ שאלה אותו לילי.

״חובה״ הוא ענה.

״חובה עלייך לנשק מישהי ששכבת איתה״ היא אמרה לו בניסיון להעביר את תשומת הלב אליו והרחק ממני. סיריוס הלך ונישק איזה פרחה אקראית.

הבקבוק הסתובב עוד כמה הפעמים לפני שפרופסור מקגונגול הגיעה ודרשה לפרק את המסיבה.

הפרק הקודם		הפרק הבא