לבד

דניס התכופף והרים את האבן.
הוא הביט בחריטות שלה, היה אפשר לזהות את המשולש העיגול והקו למרות השריטות שעליה.
'אין סיכוי,' חשב לעצמו דניס, 'שדווקא אני, מכל האנשים בעולם, אמצא את אבן האוב, שלפי שיעורי תולדות הקסם מחיה מתים.' הוא ידע איך היא הגיעה לפה, האחרון שנגע בה היה הארי פוטר, סב סבו, הוא עזב אותה לפני שוולדמורט ניסה להרוג אותו...
דניס משש את האבן בסקרנות, לפי האגדה צריך להפוך אותה שלוש פעמים, כדי להחיות את אחד המתים.
דניס הפך אותה פעם, פעמים, אבל אז הוא הפסיק, נשמע רעש מאחוריו, דניס הסתובב ומצא את עצמו עומד פנים אל פנים מול קנטאור.
דניס הביט בו בפליאה, מעולם הוא לא ראה קנטאור אמיתי, שיערו של הקנטאור היה שחור ארוך ומתולתל,וכך גם זנבו.
הקנטאור הביט בו בזלזול,
"מה אתה עושה פה?"
"כלום" מיהר דניס להגיד והכניס את האבן אל כיסו.
"הייתי מציע לך ללכת מכאן כמה שיותר מהר."
הקנטאור הביט בו במבט מזלזל אחרון, הסתובב אחורה -ונעלם.
דניס נשם נשימה עמוקה - הדבר האחרון שהוא היה צריך עכשיו הוא שיקחו לו את האבן, לפני שהוא הספיק להשתמש בה אפילו פעם אחת.
הוא החליט שהיער זה לא מקום טוב להשתמש בה, 'ובכלל,' חשב, 'קודם כדי לי להבין איך זה בדיוק עובד, לפני שאני משתמש בזה.'
הוא התחיל ללכת בלי שמץ של מושג לאן הוא בעצם הולך.
לאחר בערך 10 דקות הוא התחיל לראות אור מבצבץ מאחורי העצים, הוא התקדם במהירות, מנסה כבר לצאת מן היער המחניק הזה, הוא הגיע למדשאות ונשם נשימה עמוקה - למרות כל מה שאמרו לו, היער האסור לא כזה מפחיד.
הוא הסתכל סביבו, ובדק אם וורן בסביבה.
אבל אז, הוא הגיע למסכנה שמה שאמרו לו דווקא די מדויק- ...

הפרק הקודם