להשתלב

היי חברים, רק רציתי להגיד שאני ממש שמחה שחזרתם לקרוא, כי כשהמשכתי לא הייתי בטוחה שעדיין יש לי קוראים.

הודעה חשובה נוספת: התחלתי כבר את הפאנפיק "לב של רוצחת" - פאנפיק ההמשך ל-"אהבת אמת". מקווה שתקראו!

תהנו:)

טיקה סטיגמס

הארי ודניאל ישבו בבית הקפה.

"אז הארי... מה אתך? מה קורה בלימודים?" שאל דניאל. בעצם, הוא כבר ידע. אבל אסור לעורר חשדות. הארי משך בכתפיו.

"אני בסדר. אני עוזר להאגריד, ורון והרמיוני מהרגע הראשון התחברו אתי".

דניאל הנהן. שתיקה מביכה השתררה.

"איפה אתה גר? אני גר ממש כאן, בהוגסמיד", אמר דניאל והצביע אל המשך הרחוב. הארי נאנח. "אני גר בדרך פריווט מספר 4, עם המשפחה של דודה שלי" השיב הארי.

דניאל שפשף את שיערו, מעט מבויש. הוא ידע שהוא עלול לשנות את ההיסטוריה בדבריו הבאים, אבל בעצם, הוא כבר שינה אותה כשהכיר את הארי.

"טוב, מה דעתך לעבור להתגורר אתי, אה?" אמר לפתע. עיניו של הארי נדלקו, פיו נפער. "איתך? שאל בתדהמה. "ברור!" הוא צחק בקול כה רם, עד כי כל האנשים בבית הקפה פנו להביט בצמד.

דניאל חייך לעצמו. לפתע הבחין הארי במשהו, וחיוכו הפך להבעת דאגה מרוכזת.

"דניאל, זה לא דראקו? הוא עם... עם הרמיוני!" אמר בקול מוטרד. דניאל עקב אחרי מבטו של הארי. דראקו מאלפוי עמד בגבו אליהם, ודיבר עם לא אחרת מאשר...

דניאל שקל איך להסביר זאת להארי המופתע.

"אה, הארי... זאת לא הרמיוני. זאת אמה ווטסון, היא חברה טובה שלי. וזה לא דראקו, זה, אמממ..." הארי נשא אל דניאל עיניים שואלות.

"האמה הזאת ממש דומה להרמיוני. ואני מוכן להתערב איתך שזה דראקו".

"הארי, זה לא דראקו. זה קרוב משפחה שלו, טום פלטון" הסביר דניאל. "למען האמת, הוא הרבה יותר נחמד מדראקו. אפשר אפילו לומר שהוא חבר שלי".

"היי, איך רון גבה כל כך?!" התפרץ הארי לפתע. דניאל נאנח ושיחק בשיערותיו. "זה רופרט, חבר נוסף שלי. באמת שאני לא מבין למה הם כולם כאן. רופרט ואמה גרים בכלל במקום אחר, וטום... טוב... אה..." גמגם דניאל.

הארי נעץ בו את שתי עיניו הבוהקות. "מה קורה כאן, דניאל? כל החברים שלך ממש דומים לחברים שלי... ודראקו וטום, בכלל... זה ממש כאילו הם כפילים.. בגודל מלא! אפילו יותר מגודל מלא" דניאל נשם עמוק.

"הארי, אני בטוח שזה מעט מוזר לך, אבל כנראה שיש בעולם אנשים ממש דומים" תירוץ מטופש, אך הארי החשדן עזב את הנושא.

דניאל קם מכיסאו, וסימן להארי לבוא אתו. הם הצטרפו אל החבורה.

זה זמן רב לא התראו דניאל וטום. הם באמת היו חברים די טובים, על אף שבסרטים שיחקו כאויבים מושבעים. טום הביט בדניאל בהפתעה. חיוך נפרש על פניו.

"דניאל! גם אתה כאן, אה? תיארתי לעצמי שאם רופרט ואם (כינוי חיבה לאמה) נמצאים כאן, אז אין סיכוי שאתה נשארת מאחור-" טום השתתק כשהבחין בהארי.

דניאל נעץ בו מבט מפציר. "תכיר, טום. זה הארי פוטר, אחי הקטן. אני לא עובד עליך". טום השתלט מיד על התדהמה שתקפה אותו. אחרי הכל, הוא היה שחקן. "הארי, אמרת? כן, שמעתי משהו עליו ועל וולדמורט. מה קורה, ילד?" טום חייך אל הארי, שהחזיר לו עיניים מרוכזות.

"אתה ממש, אבל ממש דומה לדראקו" פסק בהחלטיות. טום צחק. "כן, זה נכון. דראקו הוא... אה..." הוא עצר וקרא את שפתיו של הארי. "דראקו הוא בן דודה של אחיו של אבא שלי מדרגה שלישית. חבל שהוא לא ממש יודע עליי, אבל אני שמעתי עליו דברים לא ממש... מצוינים" טום קרץ להארי, שצחק.

"הארי, אתה רוצה להכיר את הבית החדש שלך?" שאל דניאל, וחייך למראה עיניהם הזורחות של חבריו. "הארי עובר לגור איתך?" שאל רופרט בשמחה. "כן, כך מסתבר" השיב דניאל בחיוך זוהר.

"קדימה, הארי – בוא, לפני שתצטרך לחזור להוגוורטס" אמר דניאל בעוד השניים מתרחקים מן החבורה.

דניאל תהה איך עליו להמשיך מכאן בכדי למצוא את אמו האבודה.

הפרק הקודם