סאמר פאן

מישהו תפס את ג'יין בידה. לפני שהרגישה את ידה מתחחכת ביד אחרת, היא הסתובבה כששמעה מישהו מאחוריה.

" מי אתה? "

נער בעל שיער בלונדיני מסורק לצד ימין, תווי פנים שמחות ומלאות כאלה. שפם מועט וקטן ליד אפו הישר והקצר, שהיה מותאם במושלמות לסמל שהיה דבוק לצווארו כקעקוע שלא יורד. האות O. היו לו גם נמשים, קטנים, רבים ובלונדיניים. הוא נראה כבן 14 או 13, משהו כזה.

" בלה, חיפשתי אותך בכל מקום! " הוא חייך, ג'יין לא חשה ממקומה, אך מיד החישה את ידה הצידה, ומגע ידו וחיוכו התפוגג ברגע.

" בלה, הכל בסדר? "

" מי אתה, ילד? " שאלה ג'יין, הבעת פניה לא השתנתה מהתחלת השיחה, אי - ידיעה מה קורה.

" מצחיק מאוד, בלה - "

" אם תקרא לי בלה עוד פעם אחת, אני אדאג לזה באופן אישי שתישן בפנימייה צבאית לאורך כל חייך, דביל. למה אתה קורא לי בלה? "

" כי זה הוא שמך. בלה קרפנטר, בלה. בלה המקסימה, נסיכת לגירטרט. "

" לא! " מחתה ג'יין דמעה. למה לעאזאזל הוא קורא לג'יין בלה? 

" למה את בוכה? " 

" ככה, בסדר? זה לא עניינך! "

" קוראים לי תומאס, ואני מצטער אם גרמתי לך אי - נוחות, באמת. אבל מה קרה לך? למה את בוכה? " שאל תומאס. הוא אחז בידה של ג'יין חזק, הוא הוביל אותה אל האגם ושניהם ישבו על שפתו.

" אם את באמת לא יודעת מה קורה, אז את חייבת לראות משהו. אני יכול לקרוא בלה? " שאל תומאס בקול רך.

" אני יכולה לקרוא לך תום? " חייכה ג'יין, והסיטה את פניה אליו.

" כן. " הוא ענה, להסיט את מבטו אל המים.

" את יודעת, אני צריך להראות לך משהו. "

הוא נישק אותה בפיה נשיקה קטנה, קטנה מאוד. 

" אני רק בת 12, תזוז - " 

ג'יין לא הספיקה להשלים את המשפט. הוא אחז בידה עוד פעם והוביל אותה אל מתחת למים.

היא לא יכלה לנשום, בהתחלה, אבל אחר כך היא נשמה, ואפילו דיברה.

" איך אני נושמת? איך אני... מדברת? "

" את כזאת - "

" אם כבר אני חיה, אפונון, למה לעזאזל נישקת אותי? " נזפה ג'יין.

" אפונון? מה זה אפונון? " תהה תומאס.

" אל תסטה מהנושא! " ציחקקה ג'יין. " אל תנסה לגרום לי לשכוח למה כעסתי עלייך, אפונון. ועכשיו, לנושא: למה נישקת אותי? "

" תגידי, את יודעת בת כמה את בכלל? "

" 12, אני לא גאונה, אבל את זה, " כיחכחה ג'יין בגרונה, " אני חושבת שאני יודעת. "

" את בת 20, אני בן 22, בלה. " השיב תומאס ברצינות.

" מצחיק מאוד, תום - "

פתאום, בולען ענקי צץ במעמקי הים, ומשך את ג'יין ותומאס לשם. תומאס רק חייך, אך ג'יין ידע שבכוחו לעשות משהו, לחלץ אותם משם... הוא פשוט לא רוצה.

' איזה ילד אידיוט, למה הוא מוכר לי? '

הפרק הקודם		הפרק הבא