כישופי זמן, אהבה וכול מיני שטויות אחרות

תודה רבה ל☯snow white♥  ודניאל120 על התגובות, אני שמחה שהסיפור מסקרן אתכן  והנה הפרק הבא:)

נ.ב מצטערת שהפרקים כול כך קצרים, מה שכן, אתם רואים אני מעלה המשך כול יום אז אני חושבת שזה שווה את זה.

קריאה נעימה!

אחרי שהם סיימו את הפסקת ה"קפה ומאפה" שלהם פרסי מיהר לקרוא לבלאק-ג'ק והם המשיכו בטיסה.

פייפר לא הייתה בטוחה כמה זמן הם טסו, אבל הם הגיעו בשעות הצהריים המוקדמות, לפי הערכתה.

העיירה בה גרו איזי ואבא שלה נקראה פורקס. היא הייתה קטנה, לא מרשימה והאפרוריות שלה הצליחה לדכא את פייפר לחלוטין.

"איפה איזי גרה?" שאלה פייפר אחרי שפרסי האכיל את בלאק-ג'ק בקוביית הסוכר האחרונה ושלח אותו לדרכו.

"לא רחוק, שום דבר כאן לא רחוק מדי." הוא נשמע מעט ממורמר ופייפר לא הופתעה. מהניסיון שלה, ניו-יורקרים לא אהבו שום מקום שהוא לא מנהטן.

הם הלכו רוב הזמן בשתיקה. מדי פעם פייפר שאלה משהו כמו: "הם בכלל יודעים שאנחנו באים?" ופרסי היה משיב ב-"כן", "לא" או, אם התשובה הייתה ממש מסובכת, ב-"צ'ארלי, כנראה, איזי לא."

בסופו של דבר הם הגיעו אל הבית ופרסי הכריז בקול רב רושם: "ברוכה הבאה לבית משפחת סוואן." פייפר חייכה והוא נקש על הדלת.

את הדלת פתח אדם בן ארבעים לכול היותר, עם שיער חום מעט דליל ושאריות חיוך על שפתיו, כאילו בדיוק התאושש מבדיחה ממש מצחיקה.

"אוה, פרסי!" הוא אמר בהפתעה, "סאלי או רנה לא אמרו לי שתגיע."

"היי, צ'ארלי," השיב פרסי, "מצטער שלא הודענו מראש פשוט הייתה לנו מעט בעיות תקשורת, בעיות בפנימייה שאני הולך עליה." 'כן,' חשבה לעצמה פייפר בליבה, 'בסך הכול מצור של כמעט חצי שנה. בקטנה.'

"לא נורא, העיקר שאתם כאן, טוב לראות אותך, ילד," הוא חיבק את פרסי מעט במסורבלות.

"גם אותך, צ'ארלי. זאת פייפר, חברה טובה שלי, היא הציעה לבוא כשסיפרתי לה מה שאמרת על איזי." פייפר חייכה בידידותיות.

"נעים לפגוש אותך," היא אמרה.

"גם אותך," הוא ענה בנימוס, "אה..." הוא גמגם קלות, "תרצו להיכנס?" החצויים הנהנו ונכנסו אל הבית בהיסוס.

"בלה לא כאן כרגע," אמר צ'ארלי. לקחו לפייפר כמה רגעים להבין שבלה זה בוודאי כינוי אחר לאיזי. בטח קוראים לה איזבל או איזבלה.

"אוה," אמר פרסי בהפתעה, "ממה שאמא שלי סיפרה לי חשבתי ש..."

"כן," הסכים צ'ארלי. נשמע רעש מהסלון וכשהשלושה נכנסו אליו התברר שמקורו בטלוויזיה ובשני גברים שצפו בה יחדיו. "אבל אתמול היא הלכה לבקר את ג'ייקוב, הבן של בילי-" הוא החווה בידו אל אחד הגברים, זה שישב על כסא ליד הספה. "-ונראה שזה עושה לה טוב. היא יחד איתו עכשיו."

נראה שזה גורם לפרסי להרגיש מעט לא בנוח. זה דבר אחד לגרור את פייפר כדי לשבור קללת אהבה שהוטלה על אחותו, אבל אם הוא טעה... טוב, זה יהיה מביך.

"צ'ארלי, מי האורחים שלך?" שאל האיש שישב על הספה.

"האחיין שלי, פרסי, וידידה שלו, פייפר. הם באו לראות מה קורה עם בלה," השיב צ'ארלי.

"אני זוכר אותך," אמר האיש השני, "באת לבקר כאן פעם עם בלה כשהיא הייתה ילדה, אתה וג'ייקוב לא הפסקתם לריב." פרסי הסמיק קלות.

"בילי?" הוא אמר לבסוף, כמעט מנחש. האיש הנהן, למרבה ההקלה.

"טוב לראות אותך שוב, זה יפה שאתה דואג ככה לבת דודה שלך."

משם זה רק נהיה מביך יותר ויותר, הכרויות חטופות, שיחות גוועות. לבסוף פרסי שאל אם מישהו יכול לתת לו הנחיות נסיעה לבית של בילי והשניים חמקו מהבית. פרסי נשם לרווחה.

"אני מצטער שגררתי אותך לכאן," הוא אמר כשהתרחקו קצת מהבית אל כיוון היער הסמיך שהזכיר לפייפר את היער במחנה.

"זה בסדר," אמרה פייפר, מתנערת מההתנצלות שלו, "דאגת לאחותך. נלך לבדוק מה קורה איתה בכול זאת?"

"כן, בטח, אני אגיד לה להיזהר ונחזור למחנה." פרסי קרא לבלאק-ג'ק והם טסו אל השמורה בה גר ג'ייקוב בשתיקה.

הפרק הקודם		הפרק הבא