איך פגשתי את פוטר

טוב, לצערי זה הפרק האחרון. אין לי כל כך זמן לכתוב ולכן גמרתי אותו פה. מקווה שתיהנו!

מולי וארתור וויזלי ישבו על הספה בעייפות. הבית היה מבולגן מתמיד, ועינייה של גברת וויזלי היו אדומות מדמעות.
"כל כך צעיר... הוא היה כל כך צעיר!" בכתה. מן הסתם הארי הבין שהיא בוכה על בנה, פרד, שמת בקרב על הוגוורטס.
ג´ורג´ ירד במדרגות. את עיניו עיטרו שקים שחורים שהעידו על ימים רבים ללא שינה. הארי הבין לליבו, לא היה קל לאבד אח אהוב.
לפתע הבעת פניו של רון הפכה לקודרת. הארי הבין שהשהות בהוגוורטס היטיבה עימו, השכיחה מליבו את מותו של אחיו.
גם ג´יני נראתה עצובה. הארי ידע שהיא אהבה את הטריקים הרבים של פרד והצחוקים שכולם עשו ביחד.
במותו של פרד חלק גדול מהמשפחה נעלם.

ההלוויה הייתה אמורה להיערך בבית העלמין של הקוסמים שהחליטו להקים ליד הוגוורטס.
ביל ופלר היו שם. פלר לבושה בשמלה שחורה שהלמה אותה היטב וכובע צילינדר תואם. ביל לבש טוקסידו כהה ופניו עדיין לא חזרו להיות כמו שהיו, מנשיכת איש-הזאב פנריר.
צ´ארלי הגיע מעט אחריהם, לובש חליפה מעור דרקון, מהסוג שפרד וג´ורג´ היו לובשים.
מולי, ארתור, ג´יני, הרמיוני, הארי ורון הגיעו ביחד. כולם היו עצובים ולא האמינו שפרד האהוב לא יחזור אליהם יותר.
בנוסף נערכה הלוויתם של כל הלוחמים שמתו בקרב.
היה הרבה בכי, בזה אין ספק. אך ג'ורג'? בכה יותר מכל. כי אחיו התאום והאהוב הלך, ולעולם לא ישוב.

הפרק הקודם