למה אני?

מימי ורייג'ן ירדו במדרגות כשהם מחזיקים יד ביד. הם שמרו על שתיקה שהכילה בפנים כל כך הרבה מילים. מימי הייתה מנותקת מהמציאות, והיא נתנה לרייג'ן להוביל אותה לחדר מועדון גריפינדור. רייג'ן נעצר, ודיבר לאישה השמנה המנמנת תוך כדי דיבורים ונחירות... ("חררר.... הנוער של היום.... נים נים נים.... חררררר.... יותר גרועים מההתאומים הג'ינג'ים.... חחחחררר נים נים נים.....") האישה השמנה, שלא קמה המשיכה למלמל עד שרייג'ן התעצבן והתחיל לחקות אותה בקול צפצפני שהעיר את מימי מחלומותיה. "הנוער של היום חחיייייירררר נימינומינום יותר גרועים מפעם נימינומינום חיייררר אני נוחרת בקולי קולות חחחחחחייייייררררררר נימינומי נום." את המשפט האחרון רייג'ן קרא בקול עד כדי כך שהאישה השמנה התעוררה ומימי התפוצצה מצחוק למרות המצב העגום. האישה השמנה התחילה לגעור ברייג'ן "חוצפה! פעם היו מכבדים! הם חיכו עד שתישבר הכוס! ואז בדורו של הארי פוטר לא כיבדו אותי מספיק, ועכשיו עוד יותר גרוע!!! מה יהיה עם הנכדים שלכם?!, מה, הם ישתינו עליי?!" רייג'ן באמצע המשפט הפנה את גבו אל האישה השמנה והעמיד פנים שהוא בוכה, אבל בעצם הוא רק ניסה להצחיק את מימי שעמדה מאחוריו וכבר התגלגלה על הרצפה אוחזת בבטנה, רייג'ן עשה ליפסינג של האישה השמנה!

האישה השמנה הביטה אל מימי מבעד לכתפו של רייג'ן ושאלה אותה, "על מה את צוחקת ילדה?!" מימי רק המשיכה לצחוק ולבסוף רייג'ן עזר לה לקום, אמר לאישה השמנה את הסיסמא ("נרקיסי האגריד") ונכנס עם מימי למועדון שבו נצנצו קרני שמש ראשונות ומשב אוויר קריר זרם מבעד לחלונות הפתוחים קמעה. מימי הביטה לרייג'ן בעיניים, "תודה על הכל. אני לא יודעת אם אוכל להשיב לך אי פעם כגמולך." רייג'ן שיחרר את ידה, תפס אותה במותניה והלך איתה ליד החלון הכי נמוך שנגע ברצפה. הוא פתח את החלון והם נכנסו לגומחה  המרווחת. רייג'ן העביר את ידו ללחיה, והתקרב אליה. "התודה שלך היא הצחוק שלך. בשבילי זו התודה." מימי התקרבה אליווהם הצמידו את שפתיהם. הם התנשקו בלהט עד שלפתע בבת אחת הווילון הוסט ופלאש אדיר סינוור את מימי ורייג'ן. הם מיצמצו בעיניהם עד שהצליחו לראות מכשפה צעירה אך מבוגרת מספיק שלא תלמד בהוגוורטס עם משקפיים מבחילים על אפה מוליהם. "וואו וואו. תפסת תמונה של זה?" היא שאלה בן אדם שעמד מאחוריה עם מצלמה ביד שלו. "טוב, אז ככה." היא המשיכה. "מילי חזתה חזיון וכמה שעות לאחר מכן היא מתנשקת עם חברה (מלשון חבר שלה)... אחרי הכל מילי, אנשים לא מתרגלים כל כך מהר למצבים שונים. אני צודקת?" מימי הייתה בהלם. לאחר שניות ספורות שבהם בהתה בכתבת הידועה ניטה סקיטר (מוכר?...) היא התמלאה תוקפנות. "את לא אמורה לחטט לי בחיים. זה לא עניינך. ודרך אגב קוראים לי מימי ולא מילי." ניטה צחקה ורכנה לעבר מימי. "העניין הוא שהכל ענייני. אי אפשר להתחמק ממני. אפילו לא ילדות קטנות, טיפשות וחסרות יכולת כמוך. תמחק את השורה הזו." היא הסבה מבטה לשנייה לפנקס שלה ולעט צטט אותך. לאחר מכן היא התקרבה עוד לפניה של מימי שאט אט שיחררה את ידה מידו של רייג'ן. "אני לא טיפשה, לא קטנה ולא חסרת יכולת. היחידה בחדר שהיא כזו זו את לפי מה שאני רואה." ניכר היה על ניטה שהיא הופתעה ממימי. "את חוצפנית. את יודעת את זה?" ניטה זרקה לעבר מימי. המבטים ביניהם כללו כל כך הרבה מתח, שאם בן אדם היה עובר שם הוא היה נשרף. מימי שניכר היה בה שהיא התרגזה אף היא מניטה ענתה לה: "כן, כנראה שאני יודעת את זה. האישה השמנה אומרת את זה לכל אחד שעובר, וגם את. אז כנראה שתיכן טיפשות." ניטה האדימה ונתנה מכה קטנה על היד של מימי. מימי, שהבינה שהיא פוגעת בנקודה רגישה, המשיכה. "ואת לא חושבת שזה אסור לתת לי מכות על היד? אחרי הכל, אני עדיין קטינה...." זה גרם לניטה להתפוצץ. היא התחילה לירות לעבר מימי קללות כגון "את חתיכת !@#$%^&*)=- !!!!!!"  מימי שרק חיכתה להזדמנות הרימה את ידה ובשיא התנופה שהצליחה לצבור הנחיתה על לחיה של ניטה סטירה מצלצלת. ניטה הייתה בהלם. היא שלפה שרביט וקיללה את מימי "לויקורפוס!" אך לפני שזו הצליחה לסיים את המילה מימי כבר הגנה על עצמה וניטרלה את ניטה משרביטה. זה היה טיפשי מצידה של ניטה לנסות לקלל את מימי, כי מימי הייתה ידועה כמהירה במיוחד בכשפים ובקרבות תמיד ניצחה. היא הביטה בניטה בגועל. "את בטוחה שאת לא נתינה של וולדמורט? אחרי הכל, בשיעורי היסטוריה סיפרו שנתיניו התנהגו כמוך." מימי הרימה את השרביט של ניטה והמשיכה. "וכאות תודה על שבאת לראיין אותי לראיון שלא רציתי וחיטטת את תצטרכי לחפש את השרביט הרבה זמן." היא הסתובבה אל החלון וציחקקה ברשעות, "בתוך האגם."

ניטה ניסתה לעצור את מימי, אבל היה מאוחר מידי. מימי השליכה את השרביט עמוק מידי לתוך האגם לאיפה שטווח האציו לא יכול להגיע. (כן, כן, יש דבר כזה.) רייג'ן כמו התעורר מהבהיה שלו. מימי הזו... לא מפסיקה להפתיע אותי... 

הפעם היה זה תורה של מימי להוביל אותו לארוחת הבוקר שעברה בלי בעיות עד ש-

אני יודעת שאני רעה...

חיחיחי או כדרככם מוחעחעחעחעחעחעחעחע או יותר טוב פשוט *צחוק מרושע*

הפרק הקודם		הפרק הבא