אמת או חובה

מבטה של לוסי-

חזרתי לחדר קצת נסערת ממה שקרה. אני עדין לא מאמינה שסיריוס באמת רצה אותי! אבל בטח זה רק כדי לסמן עלי ווי ואז לזרוק אותי... אני לא מוכנה שזה יקרה- אני לא רוצה ליסבול, כבר סבלתי מהתאהבות פעם אחת ואני לא רוצה שזה יקרה שוב.

ניכנסתי לחדר וברגע שלילי, טרייסי ואמה ראו אותי הן קפצו עלי.

"איפה היית?! את יודעת שעוד 3 דקות זה כבר כיבוי אורות. מה עשית? את היית עם סיריוס נכון?? הוא עשה לך משהו"?! אמרה אמה. אמה היא הלחוצה מבין השלושה. תמיד דואגת לכולם.

"לא.. לא הייתי עם סיריוס" שיקרתי.

"הייתי עם דמבלדור, הוא רצה לדעת עם אני מסתדרת כאן עם כולם".

שיקרתי להן מפני שלא רציתי שהן יתחילו לדאוג לי ולהגיד לי לא להתאהב בו, מאוחר מדי...

אני הרי יודעת את הסכנות ולא מתכוונת לעשות שוב דבר פזיז.

"אוי, פשוט ממש דאגנו לך וידענו שאת עושה את העבודה עם סיריוס"..

"אל תדאגו לי" אמרתי בחיוך מרגיע.

התקלחתי, התארגנתי לשינה, לבשתי גופיה של פו הדוב (אמרתי כבר שאני אוהבת אותו?) ובוקסר לבן. הייתי ממש עייפה, היה לי יום ארוך ונרדמתי.

***

מבטו של סיריוס-

ישבתי בחדר הנחיצות וחשבתי. כן.. אני יודע שזה קצת מוזר ולא מתאים לי אבל כן.. אני עושה את זה מדי פעם.

אני לא מבין מה עבר עליה, אני.. אני סיריוס- כולן רוצות אותי! מה לא בסדר?.

ואו.. היא ממש יפה, הנערה הכי יפה שראיתי, באמת...

איתה זה שונה, אני מרגיש את זה היא מיוחדת.

היא לא כמו כל הבנות האחרות, שרוצות אותי סתם בשביל הפוזה.

והיא בכלל לא רוצה אותי!, זה ממש מוזר.

אבל אני עוד אשיג אותה, בכל דרך.

ניראה לי שהתאהבתי... כן? באמת? התאהבתי?!

***

מבטה של לוסי-

בוקר....

זכרתי במעורפל את מה שהיה בלילה עם סיריוס. רק במקלחת היה לי זמן לחשוב, לא הצטערתי על מה שעשיתי  לו. אני פשוט לא רוצה לחזור על מה שקרה לי... אז שהתאהבתי, כשהייתי בבובאטון.

יצאתי מהמקלחת הסתדרתי והלכתי לאולם הגדול.

הייתי עצובה לא אהבתי להיזכר בדברים כאלה.

"איזה שיעור יש לך עכשיו" שאלה לילי בחיוך.

"אמ.. היתגוננות מפני כוחות האופל" אמרתי.. לא אהבתי ממש את המקצוע הזה. הוא ניראה לי מאוד אפל.

"אהה.. גם לי. אחר כך יש לי גילוי עתידות.. את לא הלכת לזה נכון?"

"ל-א אני לא מאמינה בדברים האלה.. זה גם ניראה לי מאד משעמם"

"לא נכון. אני דווקה מאמינה. אני גם אוהבת את זה אני אוהבת לדעת מה הולך ליהיות בחיים שלי"

"טו-ב" אמרתי בשיעמום "בכל זאת לי יש אחרי זה לחשים.."

"מה קורה לך"? שאלה אותי לילי במבט חשדני.

"כלום אני בסדר, באמת.. סתם אני קצת עיפה" חייכתי. כניראה החיוך שלי היה מזויף בגלל שלילי הסתכלה עלי במבט חודר.

מישהי קראה לי אז היא סובבה את הראש אבל לפני כן היא אמרה לי: "אנחנו עוד נדבר-אני ואת.."

בדרך לשיעור לילי אמרה לי במפתיע :" את יודעת.. החלטתי לתת לג'יימס סיכוי. לא יודעת... אני חושבת שלכל אחד מגיעה הזדמנות... ובכל זאת אני כן אוהבת אותו" היא הסמיקה.

"ואו זה מצוין!!" אמרתי.

בפעם הראשונה בבוקר זה הייתי באמת שמחה.

" כן.. בפעם הבאה שהוא יציע לי לצאת אני אסכים. אבל אני אגיד לו שזה לניסיון, עם יהיה לי איתו טוב אני אמשיך איתו" היא זרחה מרוב אושר על הרעיון שהיא באמת הולכת ליהיות עם ג'יימס.

"אני לא חושבת שתצטרכי לחכות הרבה זמן בשביל זה" צחקתי. בדיוק ראיתי את הקונדסאים באים לעברנו ולג'יימס היה שוב אותו מבט של תיקווה בעיניו.

"שלום לכן בנות" הוא אמר בחיוך.

"היי" אמרנו. הסתכלתי על לילי וראיתי שהיא מתרגשת. כל כך שמחתי בשבילה. "תקשיבי לילי... אני יודע שאת לא רוצה לצאת איתי, אבל בכל זאת.. אולי את רוצה סתם לשבת לידי בשיעור? אני באמת צריך קצת עזרה..." הוא חייך במבוכה.

"חחח כן. אני אשמח" אמרה לילי בחיוך.

ג'ימס היסתכל עליה בשוק. הוא לא האמין למה ששמע.

לילי? הסכימה למשהו שהוא הציע ??? אוקי.. משהו קרה פה.

התחלנו להתקדם.
 "ג'יימס? אתה בא"? שאל סיריוס היסתובבנו. הוא נשאר באותו מקום שהיה, מסכן.. כניראה הוא עדין היה בשוק.

"אמ.. כן" הוא חייך במבוכה ובא.

ניכנסנו, לילי וג'יימס הלכו לשבת יחד, ומה איתי עכשיו?

בדיוק אז סיריוס בא ואמר לי בחיוך: "נו.. אז מה עושים עכשיו? ממילא אין לי מקום... לא תתני לי לשבת לידך?" חשבתי רגע מה יכולים ליהיות הסיכונים, הוא ראה שהתלבטתי ואמר :"אל תדאגי.. באמת אני לא אעשה לך כלום".

"אוקי" אמרתי בחיוך קטן והלכנו להתיישב.

השיעור עבר די בסדר.. עד לאותו רגע...

"בלק"?..

"בלק???.... בלק!!!.." צעק הפרופסור קווירל.

"אמ.. כן פרופסור"? שאל סיריוס במבט חולמני.

"אולי אם היית מסתכל על הלוח ולא על גברת טיילור -כל- השיעור (הוא הדגיש את המלה כל..) היית יודע מה אני רוצה".

כל הכיתה צחקה וסיריוס ממש הסמיק.

 הייתי כל כך נבוכה!!.

"כולם עכשיו לחזור לספרים שלהם" אמר הפרופסור בקשיחות. למדנו כך עד שהיה צילצול.

בסוף השיעור סיריוס לקח אותי לצד.

"אני ממש מצטער על זה.." הוא אמר. ובאמת ראו עליו שהוא מתכוון לזה.

"זה בסדר,לא קרה כלום" אמרתי בלחש.

"לא, באמת.. הבכתי אותך מול כל הכיתה" הוא אמר והשפיל את מבטו.

אויי ! כל כך חמוד, חשבתי.

"במה אני יכול לפצות אותך"? הוא שאל וחיוכו חזר אליו.

"סיריוס באמת.. לא צריך כלום. אני בסדר." אמרתי בחיוך

"אתה יודע.. אתה דווקא ממש בסדר סתם חשבתי עליך דברים רעים".

ככה המשיך כל היום. בשיעור לחשים סיריוס שוב היה איתי בשיעור. הפעם עם כל הקונדסאים אבל עדין הוא בחר לשבת לידי. הוא כל הזמן עזר לי והיה ממש נחמד.

בערב סיריוס אמר לי: "אנחנו מארגנים ביום חמישי מסיבה של כמה ילדים, לא הרבה. רוצה לבוא?"

"בטח". אמרתי בחיוך, כל כך שמחתי שדווקא אותי הוא בחר להזמין מכל הבנות.

"אוקי, אז כבר ניפגש" הוא אמר בחיוך. הוא ניראה ממש מרוצה מעצמו על זה שהוא הצליח להביא אותי למסיבה הזאת.

כל שאר השבוע הלך דווקא ממש בסדר. התקרבתי לסיריוס והפכנו להיות ידידים ממש טובים (לצערי רק ידידים..) בלימודים הייתי ממש בסדר. השבוע הראשון הלך חלק. לא קרה משהו מעניין השבוע, גם ג'יימס עדין לא הציע ללילי לצאת אבל גם הם נהיו ידידים ממש טובים.

יום חמישי בערב הגיע ממש מהר. 

אני, לילי, רייס ואמה שהינו מוזמנות למסיבה התארגנו ובערך ב-9 ירדנו למועדון. "אתן ידעות איפה הולכת להיות המסיבה"? שאלתי את חברותי.

"כן.. זה הולך ליהיות בצריף המצווח. הם כבר עשו שם כמה מסיבות" אמרה רייס.

סיריוס, ג'יימס, רמוס, פיטר, *ג'ורדן כבר חיכו לנו שמה. יצאנו איתם למדשאות, הלכנו לערבה המפליקה. אני לא הבנתי מה הולך שם. סיריוס לקח ענף ארוך שמצא שם וחיכך אותו במקום מסויים בעץ. פיתאום העץ הפסיק לזוז ונכנסנו לתוכו דרך חור שהיה בו, זה היה ממש מוזר.

"ואו! מה זה המקום הזה? איך אתם גיליתם אותו" שאלתי את סיריוס.

"עוד אחד מקסמיו של סיריוס" הוא אמר לי וצחק.

המשכנו להתקדם עד שהגענו לחדר מסוים. היו בו ספות, שולחן קטן שעליו היה כיבוד ומשקאות חריפים.

בשעה הראשונה כולם רק דיברו ושתו קצת.

פיתאום סיריוס (שהיה יחסית שיכור) בא ואמר : "בואו אמת או חובה" כולם שמחו על הרעיון שנעשה משהו מעניין והסכימו. הסתדרנו במעגל וג'ימס סובב את הבקבוק ראשון "פיטר- אמת או חובה" "חובה" (הוהו אתה אמיץ אתה הראשון וכבר בוחר חובה? כבוד כבוד^^) "אוקי... חובה עליך מחר לבוא בארוחת צהריים עם חולצה שכתוב עליה –אני הומו- עם מכנסיים צמודים!". ג'יימס צחק ברשעות. כולם התחילו להתפקע מצחוק! איזה ילד מסכן.. באותו זמן שכולם צחקו הוא ניסה להגיד לג'ימס שיוותר לו אבל ג'יימס כל הזמן אמר לו "חובה זאת חובה פיטר.. אין מה לעשות, פעם הבאה תבחר אמת" מסכן..

אחרי כמה זמן שכולם הפסיקו לצחוק פיטר סובב את הבקבוק " אמה- אמת או חובה" אמר פיטר. "אמת" אמרה. " אמת שאת יוצאת עם מייקל רק כדי שג'ורדן יקנא" הוא אמר ברשעות "אוי כל כך לא נכון!" היא אמרה ברשעות. "ג'ורדן על תעלב או משהו, זה לא שאני חושבת שאתה לא חתיך או משהו... אני כן אוהבת את מייקל ומי שאמר לך שלא אז הוא שקרן". כך נגמרה השיחה בניהם .אמה סובבה את הבקבוק. "רמוס-אמת או חובה" היא שאלה.

"חובה" אמר רמוס שהיה גם די שיכור "חובה עליך לירקוד לנו פה ריקודי בטן". ורמוס ברוב טיפשותו התחיל לרקוד. באיזה שהוא שלב הוא ניסחף והוריד חולצה וניפנף אותה מעל ראשה במעגלים.

כולנו צחקנו עד שהוא הפסיק. "ייאלה תורי" רמוס אמר וסובב את הבקבוק "פיטר- אמת או חובה"? הוא היסס מעט. "אמת" אמר פיטר.

"אמת שאף פעם לא התנשקת"? אמר רמוס בחיוך ממזרי.

"פיטר שתק.." כולם התחילו לצחוק.

 "פיטר לא התנשק, פיטר לא התנשק!!" התחיל לצרוח סיריוס. כולם צחקו.

"טוב דייי!!" אמר פיטר הנבוך "עכשיו אני מסובב" אמר

"לילי-אמת או חובה" "אמת" אמרה לילי.

"אמת שאת אוהבת את ג'יימס" כולם שתקו. לילי הייתה מבויישת.

"נוו?" פיטר לחץ עליה. ג'יימס היסתכל עליה במבט מלא תקווה.

"אמת" לילי אמרה בלחש אבל כולם שמעו. באותו זמן קראו כמה דברים. סיריוס נחנק מחתיכת הביגלה שאכל, פיטר פתח את פיו כלא מאמין, (אמה קלטה ריר יוצא מפיו, וחשבה בראשה "איזה גועל של ילד")! וג'יימס.. ג'יימס בא אל לילי והתחיל לנשק אותה כאילו אין מחר, ולילי שיתפה פעולה. לקח לכולם כמה שניות לצאת מהלם ואז כולם התחילו להריע ולשרוק.

אחרי בערך דקה שהם התנשקו לילי השתחררה ממנו ואמרה " אוקי. אני חושבת שזה תורי" היא אמרה כולה זורחת מרוב אושר.

"לוסי- אמת או חובה" חייכתי אליה.  "חובה" אמרתי.

לפני שלילי אמרה משהו ג'ימס שאל אותה עם הוא יכול להגיד במקומה. "בטח" אמרה.

 "אוקי לוסי.. חובה עליך לנשק את סיריוס"

הייתי המומה. "מה?!?!" אמרתי בלחץ. "חובה זאת חובה" הוא אמר בחיוך ממזרתי. (אוך שוב המשפט הארור הזה!)

הסתכלתי על סיריוס העיניים שלו נצצו אבל לא הבנתי מה זה אומר..

התקדמתי אליו והתישבתי מולו. התחלתי לקרב את הראש אליו, לאט.

כשהשפתיים שלנו ניפגשו פשוט לא יכולתי לשחרר. הרגשתי שזה כל כך נכון. הוא קלט שאני לא משחררת אז הוא העמיק את הנשיקה. הוא התחיל לפתוח את פיו בזהירות,עשיתי כמוהו והתחלנו להתנשק ממש. אחרי כמה זמן הוא החדיר את לשונו לפי, הרגשתי כל כך טוב. אחרי איזה 2 דקות של נשיקה הבנתי מה אני עושה. התנתקתי ממנו מהר. הוא לא הבין מה קרה. כולם שמחו ומחאו כפיים ואני הייתי בשוק מזה שהיה לי את האומץ והטיפשות לעשות זאת, לא רציתי להתאהב. במיוחד לא בו.  הוא חייך אלי חייוך מעודד. חזרתי למקומי. אחרי זה הרגשתי יותר  טוב, כל כך אהבתי את הנשיקה הזאת,וניראה שגם סיריוס כי הוא לא הפסיק לחייך.

"אוקיי עכשיו תורי לא? "אמרתי בחיוך.

***

המשך יבוא, ושוב- אני מצפה למלאמלאמלא תגובות !!
ממש השקעתי, ותודו שזה היה יפה;)

אז ייאלה אנשושים. זה הולך להיות טווובב(:

הפרק הקודם		הפרק הבא