לא סתם חצוי דם

אחרי שנה שלא ראה אנשים שהוא אוהב, חוץ מאחת, הוא נכנס לביתן שלו וראה את כל החברים לביתן יושבים על ריצפה ושותים מילקשייק תותים.

"סוורוס! תראו מי חזר!" קרא אחד מהם וקם לחבק את סוורוס. האחרים השמיעו קולות הפתעה או מילמולי שלום נרגשים ובאו לחבק את סוורוס.

הוא תמיד חשב ששונאים אותו פה, אבל מסתבר שכשנוסעים להרבה זמן כולם מתגעגעים אלייך.  

  "נו סוורס ספר לנו איפה היית" ביקש אחד החברים לביתן תשע. "זה ישמע לכם מוזר, אבל אני לא רק חצוי!" אמר סוורוס בהתרגשות.

כל החברים לביתן תשע לא הבינו מה זה אומר ורק התסכלו עליו במבט שואל.

"אני הלכתי לפנימייה הזאת כי אני " הוא התקרב ולחשאת המילה האחרונה "קוסם"  כוללם היו המומים רגע ואז התחילו לצחוק.

"בדיחה טובה סוורוס" אמר אחד החברים לביתן תשע תוך כדי צחוק.

"אם אתם לא מאמינים לי אני יראה לכם" אמר ושלף את שרביטו מכיס תיקו. "וינגארדיום לאביוסה" אמר סוורוס והתחיל להרים את הכובע של אחד החברים.

כולם התבוננו בכובע בתהדמה. הוא הוריד את הכובע על ראש של מישהו אחר ואמר "לא קוסם אה?" והסתובב לצאת מהביתן.הוא הלך לחפש את ג'וליה.

"ג'וליה! ג'וליה! חכי רגע!" קרא סוורוס כשראה אותה סוף סוף הלכת לכיוון האגם. היא הסתובבה ורצה לעבר סוורוס. "סוורוס! איך היה לך? מה קרה שם? למה הלכת לשם?" אמרה וחיבקה אותו.

"יש לי כל כך הרבה לספר לך, זה בית ספר ענק! הוא נמצא בתוך טירה! טירה אמתית! ויש שם כל כך הרבה חדרים ומדרגות! ויש עולם שלם של קוסמים! אני קוסם ג'וליה!"

קרא סוורוס בהתרגשות ג'וליה נראתה המומה אבל היא האמינה לו לכל מילה, בניגוד לחברים לביתן תשע. "מה זה אומר שאתה קוסם?" שאלה.

סוורוס שלף את שרביטו מהכיס והראה לה את אותו הלחש שהראה לחברים מביתן תשע.

אחרי שעות שטיילו יחד ברחבי המחנה וסוורוס סיפר לה הכל על בית ספר, מאיך החדרים ועד איך קוראים לסופרים של הספרי לימוד, הם הלכו לארוחת ערב.

"יצאו כבר למסע חיפש?" שאל סוורוס כשהלכו לכיוון הביתנים שלהם.

ג'וליה נראתה מאוד מצטערת, "הם יצאו, כן, לפני שבוע" אמרה בקול מודאג והסתכלה על סוורוס.

"אבל עכשיו אתה לא יכול להסתכן נכון? אתה גם קוסם וגם חצוי, זה נדיר לא?" שאלה בתקווה.

סוורוס משך בכתפיו. הוא בהחלט היה מבואס מזה.

זה היה אמור להיות המסע חיפושים הראשון שלו. הוא חשב על מה שעבר במשך השנה והחליט שזה בעצם מסע למידה, הוא יצא למסע למידה במקום מסע חיפוש.

בבוקר שאחרי הוא קיבל מכתב עם ינשוף, על המעטפה היה כתוב:

 למר סנייפ

 מאת הגברת אוונס

הוא פתח אותו בהתרגשות וקרא:

לסוורוס היקר

לא דיברנו הרבה במשך השנה אבל הבנתי פרפסור דמבלדור שאתה גר ליד ניו אורלינס ואני מבלה שם את החופשה!

חשבתי שאולי נוכל להיפגש איפשהו

אני יבלה בניו אורלינס מה- 5 ליולי עד ה- 20 לאוגוסט

מחכה לתשובה

לילי אוונס.

הוא מיד לקח מגילה מהתיק שלו והתחיל לכתוב:

ללילי אוונס היקרה

אשמח אם ניפגש אני יכול להגיע לניו אורלינס ב-6 ליולי ניפגש במסעדה שנקראת "הבר של לורי" הם מאוד נחמדים שם.

מצפה בקוצר רוח לפגוש אותך

שלך סוורוס סנייפ

הוא רשם את שמה על המעטפה וקשר לינשוף על הרגל.

הוא נתן לינשוף חטיף קטן שנשאר לו מהינשופיה  של הוגרווטס ושלח אותו לדרכו, מצפה ל-6 ביולי.

הפרק הקודם		הפרק הבא