תשע עשרה שנים אחר כך אוכלי המוות חוזרים

הארי התעורר בבוקר בבית של סיריוס והרגיש עיף מדי בשביל לצאת מהמיטה.

אז הוא נזכר במה שקרה אתמול והלך להתלבש.

הוא התכוון ללכת לבקר את אלבוס בהוגוורטס כששמע דפיקה בדלת.

הוא לא הבין מי יכול לבקר אותו בשעה כל כך מוקדמת והלך לפתוח את הדלת.

הוא הופתע קצת כשראה את מאלפוי עומד מולו.

ואז הוא נזכר שוב מה קרה אתמול ונתן לו להיכנס."מה אתה מתקוון לעשות?" שאל מאלפוי.

אני לא יודע" אמר הארי, אבל ידע מה הוא יעשה. הוא פשוט חשד שמאלפוי מרגל אחריו.

"בטוח יש לך תוכנית" אמר מאלפוי. "אני חושב שכשוולדמורט הרג את סנניפ הוא יצר הורקורקס נוסף".

אמר הארי שהתחיל להירגע. "בסדר, אני אלך" אמר מאלפוי ויצא מהבית בגאווה. וולדמורט יהיה גאה בו.

אחרי הכל, הוא מת בשביל לרגל אחרי הארי. אפילו שחזר לחיים.

אלבוס התעורר וירד לארוחת הבוקר, מקווה לראות שם את הארי.

לשמחתו הארי חיקה לו שם.

הארי סיפר לו את מה שקרה בבוקר ועל זה שהוא חושב שמאלפוי מרגל, ואלבוס הסכים להכל.

"אדון",אמר מאלפוי, "משהו חדש מאלפוי?" שאל וולדמורט "כן" אמר מאלופי וסיפר לו הכל בלי כל רגש.

"קרושיאטוס" צעק וולדמורט. ומאלפוי נפל על הרצפה מרוב כאב. זו לא הייתה התגובה שלה הוא ציפה. "א-אדון, אמר מאלפוי בקול רועד.

אבל וולדמורט לא הקשיב לו. הוא היה עסוק במשהוא אחר. "איך הארי ידע?" שאל וולדמורט.

" א-אני לא יודע אמר מאלפוי בתקווה שוולדמורט לא שמע את הרעד בקולו. "הרגי אותו" אמר וולדמורט לנגיני והיא קפצה עליו בלי רחמים.

הפרק הקודם		הפרק הבא