מכתבים למתים

לבת משפחתי היקרה

לא הכרתי אותך הרבה זמן אבל היית כמו בת משפחה בשבילי.

כולנו מאוד מתגעגעים אלייך. לשניכם. אל תדאגי טדי מוגן, הוא איתנו במחילה.

מתת בגבורה.

מתת בשביל להציל את כולנו וכולנו יודעים את זה.

כולנו יודעים את זה אבל מסרבים להאמין שאינך. שהלכת ולא תחזרי.

אחרי המלחמה היה עצב רב, בכל מקום. עצב מהול בשמחה. עצב על המתים והלכו ואינם, ושמחה על הניצחון ועל זה שהלורד וולדמורט לא יחזור.

הארי היה גם הורקרקוס ידעת את זה? כן בטח דמבלדור סיפר לך. נוויל הרג את נגיני והארי את וולדמורט. עכשיו אין לו עוד הורקרקוסים שאיתם הוא יוכל לקום לתחייה עוד פעם.

אני לא השתתפת בכל הקרב כי שברתי את הקרסול בהתחלה.

אני מתגעגעת אלייך בכל ליבי ועצובה שלא נפרדתי ממך.

אני אשמור על טדי כמו אח. הוא מזכיר לי אותך. השיער שלו עכשיו בצבע אדום לוהט, הוא קצת עצבני עכשיו.

אני מקווה שטוב לך שם למעלה ואת מרוצה.

שלך

  הילדה הג'ינג'ית שהזדהתה איתך בנוגע לשם (איזה מין שם זה ג'ינברה?)

ג'יני

הפרק הקודם		הפרק הבא