זוויות שונות

לוציוס מאלפוי תכנן כבר את צעדיו. הוא הוביל את דראקו המסכן אל בית של איש שחי בגפו.

"הוא היה עובד במשרד הקסמים," אמר לוציוס לדראקו, שהיה מבוהל. "הכרתי אותו."

לוציוס פרץ את הדלת של הדירה של האיש ודראקו נסוג בבהלה. 

איש מבוגר עם שיער לבן-אפור ומשקפיים עבות בא בריצה. דראקו קפא - הוא הכיר אותו... מר דרו.

"לוציוס," התנשף מר דרו. "אה... והבן - מה? אני עסוק..."

לוציוס חייך חיוך ערמומי. דראקו היה מפוחד: תוכניתו הייתה לעצור את אביו, לסייע לקורבן שלו לפני שאביו יהרוג אותו. תוכנית מפגרת! הוא היה בטוח שהרמיוני גריינג'ר מהוגווטס הייתה יכולה לטוות תוכנית טובה ומתוחכמת. 

לוציוס הרים את שרביטו. דראקו לא עשה שום צעד, רק הביט בקיפאון מוחלט.

"אבדה קדברה!" הקללה יצאה מלוציוס בשאגה. 

דראקו לא האמין שהוא לא עצר זאת. 

מר דרו נפל על הרצפה בריפיון. 

דראקו הרגיש פחד. אביו תפס בידו והחל לרוץ איתו עד לאוהל שהקימו, בו היה לחשים מגנים.

"הורוקרוקס ראשון," הכריז לוציוס.

"אבא - משרד הקסמים יחפש אותך - " פלט דראקו.

"לא, את שנינו הוא יחפש," אמר לוציוס. "אל תדאג, האוהל מוגן טוב-טוב בקסמים אפלים שלימד אותי אדון-האופל הקודם."

דראקו לא האמין שהוא שותף לרצח. מה תגיד אימו? או אסטוריה?

הוא לא רוצח... לא, הוא כן. הוא רק עמד שם, בזמן שאביו הרג מישהו מול עיניו. הוא לא מחה, לא הניד עפעף. 

רוצח.

המילה הזאת הייתה יותר מדי בשביל דראקו. הוא לעולם לא חשב שייחשב רוצח שרצח אדם תמים.

הוא דמיין את שפתיה הרכות של אסטוריה מלחשות לעברו:

"רוצח"

הפרק הקודם		הפרק הבא