אהבת אמת

או - מיי - גאד.

הייתי בטוחה במליון אחוז שפירסמתי את פרק 4 אתמול. או שישנתי יומיים שלמים או שאיבדתי את תחושת הזמן.

בכל מקרה, שתי פרקים מובטחים לכם להיום! 

לא אחפור הפעם - פרק 5!

-------------------------------------------------------------

כשרון הוציא את שרביטו, מוכן לעשות כל מה שעל ראשו להתעלל במאלפוי. אבל רק משהו אחד עלה במוחו.
״אבדה קדברה!״ הוא צעק. כמה שניות לפני כן, דראקו ראה אותו מוציא את השרביט, ולכן הוציא גם את שלו.
״אקספליארמוס!״ צעק דראקו.
ובואתה השנייה שבה שני התלמידים הוציאו את שרביטם,
״פרוטגו!״ נשמעה צעקה ומגן שקוף הפריד בינהם. רק אז רון הבין מה כמעט עשה הרגע .השניים הסתכלו שמאלה וימינה, מחפשים את מטיל הלחש, וראו מולם את פרופסור מקגונגל, כועסת יותר מאי פעם. ״למשרד שלי. עכשיו.״ היא נהמה והסתובבה במהירות. היא החלה ללכת אל מחוץ לספריה והם מאחוריה, כשהרמיוני רצה אליהם. ״הנה את פרופסור״ היא אמרה מתנשפת ״חיפשתי אותך. הם עושים דו קרב. בספריה. אני-״ היא עצרה כשראתה אותם וקפצה על דראקו בחיבוק.
״תודה לאל שאתה בסדר..״ היא מלמלה, כשרון היה כבר אדום כולו מכעס.
״הוא?! הוא?! ומה איתי הא?!״ הוא צעק
״אני לא ניסתי להטיל עלייך אבדה קדברה..״ דראקו אמר אך בטון רגוע.
״הוא ניסה מה?!״ הרמיוני נזדעקה.
״מספיק! גריינג׳ר, לכי לחדר המועדון. לא לדבר על זה. אתם״ היא הסתכלה במבט מוות אל שניהם ״בואו אחרי.״ היא החלה להתקדם במהירות כזאת, שהם היו צריכים לרוץ כדי לשמור על הקצב איתה. לבסוף הם הגיעו למשרד שלה.
״סילנציו מקסימה״ היא מילמלה כדי שאף אחד מחוץ לחדר לא ישמע את הצעקות הבאות. ״מה לעזאזל אתם חושבים לעצמכם!?! דו קרב באמצע הספרייה!! 100 נקודות יורדות לכל אחד מהבתים!״ היא צעקה כל כך חזק, שנשמע כאילו היא הגבירה את קולה בסונרוס. אבל היא לא. מה שגרם לדראקו ולרון להתחיל לפחד.
״אבל פרופסור..״ רון החל למחות, אבל היא קטעה אותו בגסות.
״ ואתה וויזלי! מנסה להטיל קללה אסורה!! ועוד קללת מוות! בתור ראש הבית שלך, אני מודיעה לך שאתה מסולק מהוגוורטס!, אני אכתוב להורים שלך מיד ואדאג שישלחו אותך לבית ספר מתקן. אתה תעלה על הרכבת הבאה מחר.״ רון החוויר כלכך והחל לשקשק. דראקו לא ידע איך להגיב. הוא לא ציפה שזה יקרה.. אבל בכל זאת, הוא זה שניסה להטיל עליי אבדה קדברה... מה היה קורה אם מקגונגל לא הייתה שם? חשב

הרמיוני תפסה את דראקו מחוץ למשרדה של מקגונגל , ונעצה ברון מבט שנאה.
״נו אז מה היא עשתה?״ מיהרה לשאול
״סילקה אותו״ אמר דראקו בקול כזה שקט שהיה צריך לחזור על דבריו כדי שהרמיוני תבין
״היא סילקה אותו. סילקה אותו הרמיוני.״
״מה?״ הרמיוני שאלה בקצת בלבול קיוותה שהוא עובד עלייה, למרות שהוא נשמע רציני. היא הבינה שהוא לא סתם צוחק. החלה לבכות, החבר הכי טוב שלה סולק. הוא סולק.
״אנחנו חייבים לספר להארי״ אמר דראקו
״לא. אתה יודע מה הוא יעשה לך? עוד יותר גרוע מרון!״
אמרה ונפרדה מדראקו בחיבוק מחמם , ועלתה למגדל גריפינדור בעוד דראקו יורד למרתפים.

״טהורי דם״ אמר דראקו לדלת בית לסלית׳רין ונכנס. הוא היה חיוור יותר מאי פעם, צבעו היה לבן כמו השיניים של גילדרוי לוקהרט. פנסי פרקינסון ניגשה אליו, כמעט נשקה לו כשאמר , ״אנחנו צריכים לדבר״ , פניה התחוורו , היא הבינה את משמע הדבר . הם הלכו לפינת החדר ושם פנסי נראתה כאילו עומדת לבכות, היא ידעה מה הולך לקרות.
״פנסי אין לי איך לנסח את זה, אבל זה נגמר בינינו״. היא פרצה בבכי והלכה למגורי בנות סלית׳רין. הוא הרגיש נורא, אבל בכל זאת היה ידוע כשובר לבבות בהוגוורטס, פנסי ידעה למה היא נכנסת כשהתחיל הקשר בניהם. הוא הלך גם הוא למגורי הבנים וזרק את עצמו למיטתו.הוא נרדם מיד.

״רון! רון קום!״ הרמיוני העירה את רון בקול חלש, אבל כועס.
״מה את רוצה ממני יא בוגד-״ הוא לא הספיק להגיד את החלק הבא של המשפט כשהרמיוני סתמה את פיו.
״סליחה שבגללי אתה מסולק מהוגוורטס. וסליחה שגרמתי לך לחשוב שאני אוהבת אותך כל השנים האלו. אני מצטערת, ואני ממש צריכה את החבר הכי טוב שלי.״ אמרה הרמיוני בתקווה למחילה
״סולח, אבל אני בכל זאת מסולק״ הוא אמר וחיבק את הרמיוני.
היא עזרה לו להוריד את המזוודות במגדל והלכה איתו עד לרכבת שנוסעת אל בית הספר המתקן שבצידו השני של הארץ. הם נפרדו בחיבוק קל והרמיוני הבוכה הלכה חזרה ישר אל האולם הגדול לארוחת הבוקר.
כשנכנסה שמעה המון ילדים מדברים על הסילוק של רון, והמון שמועות עוברות.
השמועה הכי גדולה הייתה שסתר למקגונגל ועשה לחשי התעללות בדמבלדור, ושני המורים היו צריכים להסכים לשמועה כדי שלא ישמעו שעשה משהו חמור יותר , שהטיל קללת מוות על אחד התלמידים האחרים, שלמזלו ניצל.
עד סוף הארוחה כולם כבר ידעו את ״הסיפור״ , את הסיפור האמיתי ידעו רק הרמיוני ,דראקו ,פרופסור מקגונגל ופרופסור דמבלדור, וגם הוריו של רון , שקיבלו בשעה מאוחרת מאוד ינשוף המסביר את כל המאורע.

הפרק הקודם		הפרק הבא